נלחמים בסרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה בישראל והוא מופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. בישראל אובחנו בשנה האחרונה כ־3,200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת, בכל הגילים. כך עולה מנתוני האגודה למלחמה בסרטן.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

יותר מ־300 פניות הגיעו ביום שני לקו החם של האגודה למלחמה בסרטן ו"ישראל היום" בנושאים הקשורים לגילוי מוקדם, למניעה ולטיפול במחלה. מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן, ציינה כי "העמדנו לרשות הציבור, באדיבות 'ישראל היום', את מיטב המומחים בתחום סרטן המעי הגס, כדי שאנשים יוכלו למנוע את המחלה באמצעות אורח חיים בריא, לגלות אותה בשלב מוקדם שבו אפשר לרפאה; וכשחולים - לקבל את הריפוי המיטבי".

אני בת 32. האם יש תסמינים לסרטן המעי הגס? אם כן, מהם?

תסמינים שכיחים לסרטן המעי הגס הם אנמיה, כאבי בטן ודימום. סרטן המעי הגס מתפתח פעמים רבות בשקט, ללא תסמינים מוקדמים, ושכיח בעיקר בגילים מבוגרים. לכן חשוב לבצע בדיקה לגילוי דם סמוי אחת לשנה.

בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי עקב דימום נכרתו שני פוליפים. בעקבות זאת, הומלצה לי בדיקת קולונוסקופיה חוזרת בעוד שנתיים. מדוע?

החזרה על בדיקת קולונוסקופיה תלויה במספר הפוליפים, בגודלם ובסוג ההיסטולוגי. כפי הנראה, הבדיקה בוצעה במעי שאינו נקי כהלכה, ואז יש צורך לחזור עליה כדי לוודא שכל המעי נסרק כראוי. אם המעי היה נקי ונכרתו פוליפים קטנים מ־1 ס"מ, שהיו אדנומות טובולריות בדרגת התמיינות נמוכה, כפי שהיה אצלך, ההנחיה היא לחזור על בדיקת הקולונוסקופיה לאחר חמש-עשר שנים.

מהי התדירות הרצויה לביצוע קולונוסקפיה לאנשים בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה?

אם בן משפחה מדרגה ראשונה חלה בסרטן המעי הגס לאחר גיל 50, ההנחיה היא לבצע קולונוסקופיה פעם בחמש שנים. אם יותר בני משפחה חלו, או שחלו בגיל צעיר מ־50, יש להיוועץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל בנוגע לתדירות הבדיקה המומלצת. חשוב מאוד במקרה זה גם לפנות למרכז המטפל באנשים בעלי סיכון מוגבר לבירור תסמונות משפחתיות של סרטן. מרכזים כאלה קיימים בכמה מכוני גסטרו בארץ ויש בהם מערך המסוגל לתת ייעוץ גנטי נוסף על ייעוץ קליני. השילוב של ייעוץ גנטי ושל ייעוץ קליני יעזור באבחון הבעיה ויבנה פרוטוקול מניעה וגילוי מוקדם, המיוחד למצב הספציפי הקיים במשפחתך. בדיקת קולונוסקופיה לאנשים שיש להם קרובים בדרגה ראשונה שחלו בסרטן מעי גס חשובה מאוד, ומומלץ להקפיד לבצע אותה בתדירות הנדרשת על פי ההנחיות.

האם כדאי לבצע קולונוסקופיה וירטואלית? 

היתרון בבדיקה הוא שהיא אינה פולשנית. רגישותה דומה לקולונוסקופיה רגילה והיא מתאימה למקרים שבהם יש קושי בביצוע בדיקת קולונוסקופיה רגילה מסיבות שונות, כגון מעי מפותל במיוחד וסיכון יתר למתן תרופות לשיכוך כאב והרדמה. החסרונות הם שההכנה לבדיקה זהה להכנה לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, היא כרוכה בקרינת סי.טי ובניפוח המעי באוויר ואינה מתבצעת בטשטוש. אם נמצא פוליפ בבדיקה (אצל 40%-30% מהאנשים לאחר גיל 50), יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה רגילה כדי לכרות אותו ולשלחו לבדיקה פתולוגית.

שמעתי שיש בדיקה חדשה של קולונוסקופיה. האם כדאי לבצע רק אותה?

יש שתי שיטות חדשות שמדווחות על שיפור ביכולת לאיתור פוליפים. שתיהן נמצאות בשלבי בדיקה מתקדמים ובשימוש במספר מצומצם ביותר של מכונים בארץ. נקווה שיוכחו כיעילות. בינתיים אין שום סיבה להמתין או לדחות ביצוע קולונוסקופיה סטנדרטית, שהוכחה במחקרים רב־לאומיים רבים כמובילה בהורדת תחלואה ותמותה מסרטן המעי הגס. אפשר לבצע קולונוסקופיה בכל מכון גסטרו בארץ.

רופא היפנה אותי לבדיקת קולונוסקופיה ואני חושש מהנזקים שהיא עלולה לגרום. מה דעתך בסוגיה?

אין בדיקה שאין לה חסרונות, וכך גם בדיקת קולונוסקופיה, אך מקרים של ניקוב מעיים במהלך הבדיקה הם נדירים ביותר באוכלוסייה המבצעת בדיקות סקר. חשוב לבצע את הבדיקה אם יש המלצה רפואית לביצועה, ומומלץ לוודא שהיא בוצעה בשלמות. לאוכלוסייה בסיכון גבוה מומלץ לבצעה אחת לחמש שנים או על פי המלצות הגסטרואנטרולוג. לאוכלוסייה בסיכון רגיל יש הממליצים לבצע קולונוסקופיה פעם בעשר שנים, או על פי ההנחיות בדיקת צואה לדם סמוי אחת לשנה מגיל 50. אם מתקבלת תשובה חיובית לדם סמוי, יש לבצע קולונוסקופיה להמשך בירור ולא לדחות את ביצועה.

אמי, בת 76, עברה לפני שש שנים ניתוח להסרת גידול סרטני במעי הגס והחלימה. עם זאת, מאז היא סובלת מתופעת הידבקויות של המעי, דבר שגורם לה אי נוחות רבה וכאב. היא מקפידה על תזונה ושותה שמן פרפין. כיצד אפשר להקל עליה?

מטופלים שעברו ניתוחי בטן יכולים לפתח הידבקויות במעי בדרגות שונות. נשאלת השאלה באיזו מידה התופעה פוגעת באיכות החיים של המטופל (מהי תדירות התסמינים? האם נוצרת חסימת מעיים? האם נדרשים אשפוזים חוזרים לטיפול בבעיה?). אם מדובר בפגיעה משמעותית באיכות החיים, יש מקום לשקול לבצע ניתוח להפרדת ההידבקויות, בהתייעצות עם הכירורג המנתח. אם לא, אפשר להיעזר באמצעי טיפול שמרניים כמשלשלים, תזונה מתאימה ומשככי כאבים על פי הצורך.

אני בת 60 ללא היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. מהי ההתייחסות לבדיקת דם סמוי אחת לשנה, והאם היא יכולה להחליף את הקולונוסקופיה?

הבדיקה לגילוי דם סמוי היא בדיקה מצוינת שאינה נופלת מקולונוסקופיה, בייחוד אם מבצעים אותה בכל שנה. במקרה כזה, אין צורך לעשות קולונוסקופיה אם את נמצאת בקבוצת סיכון רגיל - כלומר, ללא קרובי משפחה מדרגה ראשונה שחלו.

האם גילוי של אנמיה בבדיקות דם הוא סיבה לגשת לבדיקת קולונוסקופיה?

אם יש תסמין של אנמיה, בדיקת קולונוסקופיה היא חלק מתהליך הבירור. אם מתגלה ממצא בבדיקת הקולונוסקופיה, אפשר לטפל בו באופן מיידי תוך כדי הבדיקה.

בפרסומים של האגודה למלחמה בסרטן מצוין שיש קשר בין פעילות גופנית לסרטן המעי הגס. מה הקשר?

קיים קשר הדוק בין סרטן המעי הגס לפעילות גופנית בכמה מישורים. פעילות גופנית הוכחה במחקרים גדולים כמפחיתה הופעה של סרטן המעי הגס. כמו כן, הפעילות הגופנית תורמת לחולה בסרטן המעי הגס גם בהיבט הפיזי־גופני וגם בהיבט הנפשי. פעילות גופנית ידועה כמשפרת מצב רוח ודימוי עצמי וכמפחיתה דיכאון וחרדה. נמצא שפעילות גופנית בחולה סרטן משפרת גם את מרכיבי הכושר הגופני (סבולת לב־ריאה, כוח שרירי וחוזק עצם) וכמו כן מפחיתה תחלואה ממחלות נוספות, כגון לב, שבץ ויתר לחץ דם. פעילות גופנית מפחיתה סיכון גם לחזרת המחלה בקרב המטופלים שחלו בסרטן המעי הגס.

אבא שלי חולה בסרטן המעי הגס ומקבל טיפול ביולוגי. האם יש תזונה מיוחדת לחולה מסוג זה?

בהנחה שטיפול ביולוגי מצביע על מחלה כרונית (שאין אפשרות לרפא) או על מחלה בשלב מתקדם, אם המצב התזונתי תקין - אין סיבה לשנות הנחיות תזונתיות רגילות כדי להגיע למשקל גוף תקין: תזונה בריאה, מאוזנת ומגוונת וביצוע פעילות גופנית קלה־מתונה. אם המצב התזונתי ירוד, דבר המתבטא באיבוד משקל או בתופעות לוואי לטיפול הביולוגי כגון שינוי בחוש הריח והטעם, חוסר תיאבון, תשישות ועוד, יש לנסות לשפר את המצב התזונתי על ידי הגעה לדרישה של מדדי הקלוריות והחלבון. כל זאת בהתבסס על צורכי התזונה האישיים ועל היכולת הגופנית האישית. לעיתים יש צורך בהעשרה תזונתית באמצעות משקאות ומזונות מרוכזים ברכיבי תזונה. כאן, מומלץ שהתמיכה התזונתית תהיה אישית ותסופק על ידי דיאטנית קלינית. ארגונים לחקר הסרטן אינם ממליצים על תוספי מזון כגון ויטמינים, אלא אם כן נמצא מחסור מוכח.

אני בת 54, עברתי ניתוח לפני כחודשיים להוצאת גידול סרטני במעי הגס וכיום אני עוברת טיפולים כימותרפיים. איני עובדת. מהן הזכויות שלי?

בהיותך מקבלת טיפולים, תוכלי לפנות לביטוח הלאומי עם טופס רפואי שעליו לוגו האגודה לקבלת קיצבת נכות ושירותים מיוחדים. את הטופס תוכלי לקבל מהצוות הרפואי במכון האונקולוגי שבו את מטופלת. אחוזי הנכות אף יקנו לך הטבות כגון הנחה בארנונה, תו נכה וכד'. במכון האונקולוגי תוכלי להצטרף לפרויקט "צעדים לאיכות חיים" ולסדנת "להיראות טוב, להרגיש טוב יותר" של האגודה למלחמה בסרטן.

במחלקת שיקום ורווחה תוכלי להתייעץ עם צוות העובדות הסוציאליות בעניין מימוש הזכויות המגיעות לך ולהיעזר בהכוונה לפעילויות התמיכה של האגודה במרכזי "חזקים ביחד" ברחבי הארץ, ובהן קבוצות תמיכה לחולות המתמודדות עם המחלה, לבני המשפחה ולבני הזוג. כמו כן, תוכלי להשתתף בחוגים שונים, בימי עיון ובפעילויות גוף־נפש, הכל ללא תשלום.

*   *   *

ענו על שאלות הקוראים

פרופ' איילה הוברט - מנהלת המרכז לגידולים במערכת העיכול, הדסה עין כרם.

פרופ' ברוך ברנר - מנהל היחידה לאונקולוגיה של מערכת העיכול, מרכז דוידוב, מרכז רבין, קמפוס בלינסון.

ד"ר אליזבט הלף - מנהלת היחידה לממאירויות במערכת העיכול במכון גסטרואנטרולוגיה ברמב"ם.

פרופ' ערן גולדין - מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי, שערי צדק.

ד"ר ליטל קינן־בוקר - סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות, משרד הבריאות.

פרופ' גד רנרט - מנהל המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה, המרכז הרפואי כרמל.

פרופ' נעמה קונסטנטיני - מנהלת המרכז לרפואת ספורט, המח' האורתופדית, המרכז הרפואי־אוניברסיטאי הדסה.

יעל שפאץ - תזונאית המכון האונקולוגי, שיבא.

אורית שפירא - מנהלת מח' שיקום ורווחה, האגודה למלחמה בסרטן.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו