"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"נשים יראו אותי וירצו להצטרף לאקדמיה"

ד"ר יעל יניב (32) חזרה לארץ מארה"ב והצטרפה כחברת סגל לפקולטה לביו־רפואה בטכניון • מחר: יום האישה הבינלאומי

,עודכן
ד"ר יניב. "השינוי - מבית הספר" // ד"ר יניב. "השינוי - מבית הספר"

בזמן שהתופעה המדאיגה של "בריחת המוחות" מישראל ממשיכה להטריד את הממסד האקדמי בארץ, מוכיחה ד"ר יעל יניב, רק בת 32, שחזרה לפני שבועיים לארץ מארה"ב והצטרפה כחברת סגל לפקולטה לביו־רפואה בטכניון, שאפשר גם אחרת.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ד"ר יניב למדה שש שנים באונ' NIH בבולטימור. "תמיד רציתי לחזור, אין על הסטודנטים בטכניון", היא אומרת.

לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול מחר היא מתייחסת גם למיעוט הנשים באקדמיה ואומרת: "הדור מתחלף. נשים צעירות כמוני יראו שיש נשים בסגל וירצו להיכנס לאקדמיה".

ד"ר יניב (פרופ' משנה, כפי שמגדירים בטכניון חברי סגל מתחילים) התחילה להתעניין בתחום ההנדסה כבר בגיל 3: "תמיד אהבתי להרכיב לגו עם מנועים". היא קפצה כיתה וסיימה את לימודיה בבית הספר בגיל 17. עם תעודת הבגרות קיבלה גם תואר ראשון כפול - בהנדסת חשמל ובהנדסת מכונות בטכניון. את התואר השני בהנדסה סיימה במקביל לשירותה הצבאי בתפקיד מסווג.

אחרי סיום לימודיה ושירותה הצבאי נסעה ד"ר יניב לארה"ב: "עשיתי את הפוסט דוקטורט שלי במכון מחקר NIH למדעי הבריאות בבולטימור. ניסו להשאיר אותי שם ואף הציעו לי להחליף את ראש המעבדה, אבל כשקיבלתי את ההצעה מהארץ מייד חזרתי. מהיום הראשון שלי בארה"ב ידעתי שאחזור לארץ".

היא מודעת לכך שרבים מעמיתיה באקדמיה בוחרים בדרך ההפוכה ועוזבים את הארץ. לדבריה, כדי לעצור את תופעת בריחת המוחות יש ליצור יותר תקנים: "אם לאנשים היה מקום לחזור אליו - הם היו חוזרים".

בפקולטה לביו־רפואה בטכניון, שבה היא מתחילה ללמד, יותר ממחצית מהסטודנטים הם נשים. עם זאת, מתוך 14 אנשי סגל בכירים, רק שלוש הן נשים. "צריך להתחיל את השינוי עוד מבית הספר, לעודד בנות ללמוד תחומים שנחשבים גבריים ולנפץ את המיתוסים".

על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2010, אף על פי שכ־60% מתלמידי התואר השני ו־53% מתלמידי התואר השלישי היו נשים, שיעור הנשים בסגל ההוראה האקדמי בישראל נמוך הרבה יותר ועומד על 26% בלבד, ובדרגת פרופסור מן המניין שיעור הנשים בישראל יורד ל־13%.

פרופ' חיה שטייר ואפרת הרצברג ממרכז טאוב חקרו נשים בשוק העבודה בישראל במשך 30 השנים האחרונות ומצאו כי לאורך השנים שיעורי התעסוקה של כלל הנשים עלו וכמעט השתוו לאלו של הגברים, אולם הנשים שהשכלתן תיכונית ומטה נדחקו אל מחוץ למעגל העבודה, ושיעורן בכלל הנשים העובדות הולך וקטן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר