"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לרוסיה, קרים זה הבית

למה חצי האי קרים כל כך חשוב, עד שהקרמלין מוכן להילחם עבורו? • רוב רוסי, נמל של הצי וחשיבות היסטורית - אלו הן רק חלק מהסיבות

,עודכן
חייל רוסי בשדה התעופה ליד סבסטופול, אתמול צילום: רויטרס // חייל רוסי בשדה התעופה ליד סבסטופול, אתמול

כפי שהיה צפוי, אם רוסיה אכן תפלוש לשטח אוקראינה, זה יהיה בגלל חצי האי קרים. העניין הוא שמבחינת הרוסים לא מדובר בפלישה, אלא בחזרה הביתה - וזה כנראה מה שהופך את הסיפור הזה למורכב עוד יותר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

קרים, פיסת יבשה בגודל 26,100 קמ"ר ובה כ־2 מיליון תושבים, מאוכלס ברובו ברוסים אתניים, שהם קצת יותר מ־58% מתושביו. 97% מתושבי קרים משתמשים ברוסית כשפת היומיום שלהם, כלומר גם האוקראינים והטטרים המתגוררים בה.

ב־1774 חברה הנסיכות הטטרית־מוסלמית קרים לאימפריה הרוסית, ואחר כך נבלעה בה. היא היתה חלק מרוסיה הסובייטית - אחת הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות.

במלחמת העולם השנייה, הואשמו הטטרים בשיתוף־פעולה עם הנאצים, ולאחר שחרור חצי האי, היגלה סטאלין את רוב התושבים למרכז אסיה, והביא במקומם תושבים רוסים.

ב־1954 החליט מנהיג ברית המועצות, ניקיטה חרושצ'וב, להעניק את חצי האי כמתנה לרפובליקה הסובייטית של אוקראינה. למה? יש היסטוריונים שסבורים שחרושצ'וב - שבשנים 1947-1938 היה המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית באוקראינה והשתתף בדיכוי הסטליניסטי - רצה לכפר על חלקו.

ועידת יאלטה ב־1945. חלק מהחשיבות ההיסטורית של חצי האי צילום: אי.פי

את קרים צירפו לאוקראינה בגלל "הקירבה הגיאוגרפית והשיתוף הכלכלי ההדוק" בין השתיים, כפי שנאמר בהחלטת ההנהגה הסובייטית.

אם קרים היה חלק מרוסיה שהוענק במתנה לאוקראינה, העיר סבסטופול היא תמצית הנוכחות הרוסית בחצי האי.

אפילו עם העברת קרים לאוקראינה, הובדלה סבסטופול וקיבלה מעמד מיוחד של עיר הכפופה ישירות למוסקבה. היום רוב תושביה הם רוסים אתניים, שאף מחזיקים גם באזרחות רוסית.

כמו כן, יש לה מעמד סמלי: צי הים השחור הרוסי עוגן בה זה 230 שנה, והעיר היתה הבסיס ללחץ רוסי על העות'מאנים ולהשפעה של הצאר בבלקן.

היא גם היתה סמל לגבורת הרוסים לאחר שהוטל עליה מצור במסגרת מלחמת קרים בין רוסיה הצארית לבין צרפת, בריטניה ותומכיהן, ובמצור הנאצי במלחמת העולם השנייה - בשני המקרים, אחרי הגבורה, העיר נפלה. כה חשובה סבסטופול, עד שרוסיה העניקה לאוקראינה כמויות אדירות של גז טבעי תמורת המשך חכירת הנמל מקייב.

נוסף על כך, בעיר הנופש יאלטה שקרים התכנסה בשלהי מלחמת העולם השנייה הוועידה בהשתתפות סטאלין, רוזוולט וצ'רצ'יל, שבה נידון עתיד אירופה לאחר היטלר.

לא רק נוסטלגיה

חצי האי קרים חשוב כמובן לא רק בגלל הנוסטלגיה: כל חופי הים השחור "תפוסים" למעשה על ידי מדינות החברות בברית נאט"ו ובידי גאורגיה, שמעוניינת להצטרף לברית הטרנס־אטלנטית.

לכל הסיבות הללו אפשר להוסיף גם את נושא התיירות. חצי האי קרים היה, ונותר, אחד מאזורי הנופש הגדולים והמפותחים ביותר הקיימים בכל מדינות המרחב הפוסט־סובייטי.

מפת חצי האי. רוסיה כבר השתלטה על שלושה שדות תעופה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר