העולם צופה ברוסיה מזיזה מסוקים ונגמ"שים. האמריקנים מראים סימני עצבנות. גם חלק ממדינות מערב אירופה. העולם עלול להגיב למהלכים של פוטין. לך תדע. אירופה על סף מלחמה. אבל מבעד לעשן שמותירים אחריהם מנועי הנגמ"שים הרוסיים בגבול אוקראינה - זורח סדר העדיפויות הנכון. ביום שישי גילה "ידיעות אחרונות" מי באמת מאיים על שלום העולם. בנימין ושרה נתניהו, כמובן.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בעמוד הראשון של "ידיעות" - שום מילה על אותו אירוע זניח בחצי־האי קרים ובאוקראינה בכלל. אבל יש כמובן על המשלחת "המנופחת" של נתניהו לארה"ב. ואז, כשפותחים את העיתון, העמוד השני ברובו המכריע מוקדש לאותה משלחת "מנופחת", והחלק הארי של הפרויקט העיתונאי המופלא הזה מוקדש לגילוי שלשרה נתניהו יש עוזרת. כן, כן.
ואוקראינה? רק בידיעה בשולי העמוד. היא תצטרך לחכות. אין ספק, עיתונות במיטבה.
סדר העדיפויות, גירסת עיתונו של נוני מוזס
צריך להקדיש רגע לעניין הזניח הזה שנקרא עובדות. היו כבר משלחות גדולות יותר, אבל היי, זה לא היה נתניהו. העובדות הן שגם לרעיות קודמות של ראשי ממשלה - כולל רעייתו של מי שקדם לנתניהו, ההוא שמבלה באחרונה באולמות בתי המשפט - היתה מישהי בלשכת ראש הממשלה שטיפלה בענייניה. גם בנסיעות. אבל היי, העבריין המורשע הזה הוא יקיר "ידיעות", אז למה לעשות מזה עניין? ועוד משהו בענייני עובדות: אף שנתניהו הוא ראש הממשלה, הוא אפילו לא מחזיק במקום הראשון בנסיעות השרים. הוא במקום החמישי. כמה שרים מחביביו של "ידיעות אחרונות" מדורגים לפני נתניהו. אז על העניין הזה מדלגים. אותם שרים, אגב, מצוטטים תדירות ב"ידיעות" במתיחת ביקורת נגד נתניהו. האם ייתכן שבכך קנו לעצמם חסינות בריאליטי של "ידיעות"?
אולי זו הסיבה לכך ש"ידיעות אחרונות" היה ביום שישי העיתון היחיד בלי כותרת מאמירתה המדהימה של שולה זקן, "אם אני אפתח את הפה - אולמרט ייכנס לכלא". בכל זאת, ברור שהעוזרת של שרה נתניהו זה עניין הרבה יותר חשוב. בכל זאת, יש סדר עדיפויות. במקביל, מנהל בימים אלה "ידיעות אחרונות" מסע נגד מתן מעמד של עדת מדינה לשולה זקן: הדיווחים רצופים הערות ביטול, וכמה זה לא כדאי, ומאוחר מדי, ואין סיכוי למהלך כזה. עם כל הכבוד לזכות הציבור לדעת, למה שנדע את האמת על התנהלותו של אולמרט?
* * *
על פי נביאי הזעם של "ידיעות", בימים אלה היינו אמורים להיות בעיצומו של צונאמי מדיני: העולם כולו היה אמור להתנפל עלינו, להטיל מצור כלכלי, להחרים את הייצוא הישראלי. נביאי הזעם הבטיחו גינויים בכל העולם. היו מי שהעלו את האפשרות שאחרי שיימאס מאיתנו תהיה פלישה של כוחות זרים.
למרבה הצער, המציאות שונה: היו מאז כמה ביקורים, מהם בולטים, כגון ראש ממשלת קנדה והקנצלרית של גרמניה. בין לבין הודיע האיחוד האירופי שהוא בכלל נגד חרמות על ישראל, ושרת החוץ של אוסטרליה - עוד מדינה זניחה - הודיעה שהיא לא מצליחה להבין מה לא חוקי בהתנחלויות. ולאורך כל הזמן הזה משקיעים מכל העולם עומדים כאן בתור, והוויכוח אצלנו הוא אם ההשקעות הזרות לא מוגזמות.
ועכשיו, בשיאה של המציאות המעצבנת הזו וכנגד כל נבואות הצונאמי - יוצא נתניהו לביקור בארה"ב. בין השאר, בבית הלבן.
ביקור כזה הוא בלתי נסבל בממלכת מוזס. מה פתאום אובאמה מארח את ראש הממשלה? מה, הוא לא קורא את המאמרים הנכונים? הרי תומס פרידמן הבטיח לנו שהיחסים נוראים.
רגע, גם זה עוד לא הכל. בסוף השבוע התפרסם ב"הארץ" סקר שממנו עולה כי המדיניות שאותה מייצג נתניהו - כולל העמידה על הכרה פלשתינית במדינה יהודית - נהנית מרוב גורף של הישראלים (בסקר נכללים גם ערביי ישראל). גם מהסקר הזה וגם מאחרים עולה כי התמיכה בנתניהו כראש ממשלה עולה על כל המועמדים האחרים - ביחד. לאן ניקח את הבושה?
מה עושים במצב הזה? מתחילים לספור כמה מונה הפמליה. אמנם העובדות הן שהיו כבר משלחות גדולות יותר, אבל מצד אחר, עובדות הן סתם עניין מעצבן. גם ב"ידיעות אחרונות" יודעים שמדובר באחת הנסיעות המורכבות והעמוסות ביותר.
התיאום של מסע מורכב כזה הוא פרויקט ענק. יודעים את זה גם ב"ידיעות", אבל מחיאות הכפיים שנתניהו יקבל שם בארה"ב מעלות למוזסים את לחץ הדם. הרי אי אפשר להפקיר את בריאותם של המוזסים. העולם, עם כל הכבוד לאוקראינה, לא יכול לעמוד מנגד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו