"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העולם לפוטין: לא ל"מלחמת קרים 2"

161 שנה אחרי מלחמת קרים, גובר המתח סביב חצי האי בדרום אוקראינה • חמושים פרו־רוסים השתלטו על הפרלמנט; המחוקקים קבעו משאל עם על עתיד המקום • רוסיה פתחה בתמרון צבאי; ארה"ב: פלישה תהיה טעות • ינוקוביץ' יקיים היום מסיבת עיתונאים

,עודכן
"הקו האדום הדק" - אחד הציורים המפורסמים מתולדות מלחמת קרים // "הקו האדום הדק" - אחד הציורים המפורסמים מתולדות מלחמת קרים

רויטרס

מיום ליום, זה נעשה ברור יותר ויותר: המפתח לעתיד הקרוב של אוקראינה מצוי בקרים. אתמול השתלטו חמושים מקרב הרוב הרוסי בחצי האי על בניין הפרלמנט בסימפרופול, וכמה שעות לאחר מכן הצביעו המחוקקים בעד עריכת משאל עם על עתיד חצי האי ב־25 במאי - בדיוק ביום שבו ייערכו באוקראינה הבחירות לנשיאות ולפרלמנט בקייב.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

המתיחות הגואה בחצי האי כמעט הצליחה להאפיל על העובדה שלראשונה מאז שבת, אז נעלם מהמכ"ם, הפציע נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ'. כפי שהיה אך סביר לצפות, הוא מצא מסתור ברוסיה וטען כי הוא עדיין הנשיא הלגיטימי של אוקראינה (ראו מימין).

אם לא על ינוקוביץ' בעל בריתה, רוסיה בהחלט מאותתת שהיא מוכנה להגן על האינטרסים שלה באוקראינה בכלל ובקרים בפרט. כ־150 אלף חיילים, עשרות מטוסים וטנקים משתתפים בתרגיל רחב היקף באזורים הגובלים באוקראינה - תסריט שדומה להפליא לפלישה הרוסית למחוז הגאורגי האוטונומי אוסטיה הדרומית "במטרה להגן על רוסים" ולמלחמת רוסיה־גאורגיה שבאה בעקבות הפלישה.

פוטין: לסייע לקרים

אמש מסר דוברו של פוטין כי נשיא רוסיה הורה לממשלה במוסקבה "לשקול אספקה של סיוע הומניטרי" לאוכלוסייה הרוסית בקרים, ולדון עם המערב על מציאת פתרון.

גם אוקראינה לא ישבה בחיבוק ידיים ובהוראת הנשיא הזמני, אולכסנדר טורצ'ינוב, הועמדו כוחות הצבא בכוננות עליונה. במהלך ישיבת הפרלמנט בקייב פנה טורצ'ינוב לפיקוד צי הים השחור של רוסיה, העוגן בעיר סבסטופול בקרים, והבהיר: "כל תמרון צבאי, קל וחומר כשמדובר בתנועה של חמושים, מחוץ לגבולות לבסיס הימי, ייחשב לתוקפנות צבאית". הבעיה היא שתושבי סבסטופול עצמה יקבלו אך בברכה כוחות רוסיים בתוך העיר. השבוע כבר מינו לראשות העיר אזרח רוסיה.

קייב: תומכי המשטר החדש על נגמ"ש. צילום: אי.פי

סבסטופול היתה כנראה רק הסנונית שבישרה את הבדלנות הרוסית בקרים - רפובליקה אוטונומית שבה 58 אחוזים מהתושבים הם רוסים אתניים (ראו מפה). אתמול בלילה השתלטו כ־60 חמושים פרו־רוסים על בניין הפרלמנט של חצי האי, הסירו מגגו את דגל אוקראינה והניפו את דגל רוסיה. לאורך היום התקיימו בעיר הפגנות של תומכי רוסיה ושל תומכי השלטון החדש בקייב, ובשלב מסוים המפגינים אף התנגשו ביניהם.

במערב בוודאי לא מעוניינים בעימות עם רוסיה, אבל גם לא יכולים שלא לגבות את הממשל באוקראינה. שר החוץ של פולין, רדוסלב סיקורסקי, גינה את השתלטות הבדלנים על בניין הפרלמנט ואמר: "זהו צעד דרסטי, כך מתחילות מלחמות אזוריות. זהו משחק מאוד מסוכן". מזכ"ל נאט"ו, אנדרס פוג־רסמוסן, הפציר ברוסיה שלא לנקוט כל פעולה שתסלים את העימות. "אני מודאג מאוד מההתפתחויות בקרים וקורא לכל הצדדים להימנע מפרובוקציות", אמר.

ואילו מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, אמר בראיון ל־NBC: "על רוסיה להיות זהירה מאוד בכל החלטה שהיא מקבלת ביחס לאוקראינה. פלישה לאוקראינה תהיה טעות חמורה". קרי קרא להפסיק להסתכל על התנגשות האינטרסים בין רוסיה למערב בזירה האוקריאנית ואמר: "זה לא רוקי־4. תאמינו לי, אנחנו לא רואים את זה כך". דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, הבהיר: "אנו תומכים בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה ובריבונותה, ומצפים מאומות אחרות ליחס דומה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר