שמוניק, צייר מוכשר ומבוזבז העובד כמאבטח בקניון, נשרף בגעגועיו לאורטל, שנטשה אותו ונסעה ללמוד בארה"ב, והיה יכול להמשיך כך עוד הרבה אילולא הצטלבו דרכיו עם תום, אלוף בצה"ל המנהל מאבק ביצורים מהחלל החיצון המאיימים לפלוש לכדור הארץ. המפגש בין השניים מוביל לשרשרת הרפתקאות, ובהן שחרור כוכבת ריאליטי הכלואה בצינוק טלוויזיוני או קרנף שמשתולל באמצע העיר וגורם למהומה. מתוך מסעותיהם הסוריאליסטיים של החולמים התמימים מבצבצת מציאות אכזרית, המאיימת לנפץ את טוהר ליבם. זוהי, בתמצית, עלילת "אלופי התמימות", ספרו של ארי ליברמן (ידיעות ספרים), אחד הספרים יוצאי הדופן שתפגשו בזמן הקרוב.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
קורותיו של ליברמן, מרצה לספרות השוואתית, מקוריות בדומה לדמויותיו. הוא נולד במקסיקו אך גדל ברעננה, ולמד ספרות בקנדה, בקורנל שבמדינת ניו יורק ובפרינסטון. בין לבין עסק בתרגום, כתב דוקטורט על הצחוק בספרות, הקים בית מלאכה לצעצועים (שכשל), הקים את האתר Uprightdown.com המאתגר כותבים לכתוב סיפורים תוך כדי שימוש בשלל נגזרות המדיה ובמגוון סגנונות, ואף כתב בהשראתו, בשם העט ארי סטופנס, את "ספר זילפה" - סיפור המתאר התרחשות בניו יורק בת ימינו בשפה תנ"כית למהדרין.
גם "אלופי התמימות" משופע במשחקים סגנוניים ובהמצאות לשון. "'אלופי התמימות' נכתב מתוך געגוע או ניסיון לחזור לארץ במובן מסוים", מספר ליברמן, המשמש כיום מרצה לספרות השוואתית באוניברסיטת ג'ורג'יה שבדרום ארה"ב, בשיחה עימו, "אני לא מאמין שהייתי כותב אותו אם הייתי בארץ. הדמויות הורכבו ממגוון דמויות שפגשתי בנעוריי: שמוניק הזכיר לי את הנערים שאיתם למדתי בתיכון לאמנויות, שהיו גרועים בכל המקצועות אבל ציירו או פיסלו באופן יוצא מן הכלל; תום הוא תוצאה של הגעגוע שלי למשחקי אטארי, משחק וידאו שהייתי מכור אליו בשנות ה־80. מתוך כל הזיכרונות והגעגוע הולחמו להן דמויות".
כריכת הספר "אלופי התמימות"
אתה אוהב להשתעשע בדמויות, בעלילה, בשפה?
"זו מילת המפתח. כתיבה לרוב אינה מלאכה משעשעת, אבל מבחינתי זה לא אמור להיות מעשה רציני. אין לי שאיפה שיסתכלו עלי כסופר 'גדול', איש רציני שמשקף את רוח התקופה; אני רוצה לשעשע. ומי שמחפש עומק, ימצא אותו בתוך השעשוע".
"מה אמיתי פה?"
ואכן "אלופי התמימות" מתאפיין במעברים תזזיתיים בין המשעשע והמצחיק למזוויע ולעגום. הדמויות שבו מתאפיינות בפעלתנות חיונית, הנובעת דווקא מן הטראומה והשיתוק; בהתענגות פרועה על החיים, החושפת לא פעם דווקא צד קודר; באינטימיות לצד חוסר תקשורת מוחלט.
"דמויות מעניינות לא יכולות להיות נורמליות", סבור ליברמן, שמודה כי "אנשים נורמליים לא כל כך מעניינים אותי. אני נמשך לאנשים מהקצה, שרואים את העולם בצורה הזויה. אנשים תמימים, שלא תמיד יודעים מה קורה, שאפשר לעבוד עליהם, מרתקים אותי. במקרא תמימות פירושה דבר־מה שלם, שאין בו מתום, ורק בימינו תמים מתקשר לנאיבי שלא מבין מה קורה. בדמויות האלה ניסיתי ליצור שילוב בין הפירוש המקראי, השלם, לבין הפירוש העכשווי, החלקי".
מצד שני, אתה מטיל בהן לא מעט מומים: פציעות, מכות, אסונות.
"העולם שסביבן הוא עולם אכזר, בהחלט, והן לא הכי מסתדרות בתוכו. שמוניק מאוהב באורטל, אבל אנחנו רואים אותה באור אחר לגמרי. זה בעצם הסיפור. אני תמיד חוזר לשם: בחור מאוהב בבחורה והיא לא שמה עליו. זה הסיפור היחיד בשבילי, אני כותב אותו בצורות שונות כבר יותר מ־20 שנה".
אגב נשים, גם עליהן לא חסת במהלך העלילה.
"גם בנשים יש צד אפל, אפילו מרושע לפעמים, אבל אני מסכים - החיים אכזריים: זה המובן היחיד שבו הספר הוא ספר ריאליסטי. בעיקרון הייתי מגדיר אותו כרומן אנטי־ריאליסטי".
באיזה אופן?
"'ריאליסטי' עבורי מתייחס למסורת מהמינגווי ועד קארבר, למסורת האמריקנית, לחוסר הסגנוניות, לשקיפות כביכול, לגבריות לכאורה, שאני ממש סולד ממנה. שאלו פעם את המינגוויי", ליברמן כמעט מתחלחל בעת שהוא הוגה את השם, "איך כותבים? והוא אמר 'תכתבו רק משפטים אמיתיים'. זה משהו שאני לא יכול להשלים איתו - הרי סיפורת היא בדיה, היא פיקציה; אז מה אמיתי פה?"
מי מעורר בך השראה?
"הספרים של רבלה, למשל, שמציגים את הגרוטסקה של החיים כקרנבל. היכולת שלו לשבור את הנרטיב, להגזים, השפיעה עלי מאוד. בשבילי זו הדרך. אם זה משעשע, 'מה שאמיתי' נמצא גם שם".
* * *
אתר ליצירות טשרניחובסקי
במלאות 70 שנה לפטירתו של שאול טשרניחובסקי ועם פקיעת הזכויות על יצירותיו, השיקה הספרייה הלאומית תת־אתר מיוחד (מיני סייט), שבו מוצגים כל שיריו, ספריו, וכן קטעי וידאו ומאמרים על חייו של הסופר. כמו כן, תקיים הספרייה הלאומית סידרה בת חמישה מפגשים ששמה "כוכבים בשמי שאול", שבמרכזם דמותו, עולמו ויצירתו של טשרניחובסקי.
תומס ברנהרד עדיין חי?
מחר ימלאו 25 שנה למותו של הסופר והמחזאי האוסטרי השערורייתי תומס ברנהרד, שיצא ביצירותיו נגד מולדתו והורה שלא לפרסם בה את ספריו ואת מחזותיו (הוראה שהופרה על ידי יורשיו). כחלק מאירועי ציון התאריך בעולם, יושק בשגרירות אוסטריה בברלין "The Murau Identity", רומן של הסופר האוסטרי אלכסנדר שימלבוך, שמציע תיאוריית קונספירציה סביב מותו של ברנהרד. עלילת הרומן גורסת כי ההודעה על מותו של הסופר ב־12 בפברואר 1989 הגיעה לציבור באיחור של שלושה ימים, אולם המוות בוים כדי לאפשר לברנהרד לנסוע למנהטן ולעבור שם טיפול ניסיוני במחלתו. לפי הרומן, לאחר חודש ברנהרד התאושש והחל בחיים חדשים בזהות בדויה בשם פרנץ־יוזף מוראו, כשם דמות הגיבור ברומן פרי עטו, "מחיקה". ברנהרד נחשב לאחד מגדולי הסופרים כותבי הגרמנית במחצית השנייה של המאה ה־20. תריסר מספריו, ובהם "אחיינו של ויטגנשטיין", "בטון", "הטובע" ו"מייסטרים דגולים", ראו אור בעברית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
