ההפרטה משחיתה את הרפואה הציבורית
הכשלים בהדסה התאפשרו כי משרדי הבריאות והאוצר לא פיקחו על התנהלות בית החולים
מגישה: דניאל רוט, צילום: דורון פרסאוד, איפור: אומאי שטרית, ארכיון: קובי מאירי, בני פלבן
הלקחים העיקריים מהמשבר החריף בבתי החולים של הדסה בירושלים הם שהעירוב של רפואה פרטית וציבורית עלול לגרום לסיאוב ולהשחתה ושהכסף הגדול שזורם ברפואה הפרטית בתוך ביה"ח הציבורי - לא רק שאינו מסייע לצמיחת ביה"ח הציבורי, אלא הוא עלול למוטט ולהחריב אותו. לקח נוסף הוא שניהול עצמאי ופרטי של מוסד חשוב כמו בי"ח, שאינו כפוף לשליטה ממשלתית/ציבורית ישירה, עלול להיות מסוכן, כושל ואף נגוע בשחיתות, והוא מנוגד באופן קשה לאינטרס הבסיסי של כלל הציבור.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בשנה האחרונה מכהנת שרת הבריאות יעל גרמן בראש ועדה שבודקת את מערכת הרפואה הציבורית בישראל. אחת השאלות המרכזיות שבוחנת הוועדה היא אם ראוי והוגן לממש את הדרישה של חלק ממנהלי בתיה"ח הגדולים בארץ - ובראשם מנהלי בתיה"ח איכילוב בתל אביב, שיבא בתל השומר ורמב"ם בחיפה - להפריט למעשה את בתיה"ח על ידי הקמת שירות רפואה פרטי בכל בתיה"ח הציבוריים בישראל, שבמסגרתו יוכלו החולים לבחור את הרופא שינתח אותם ובאותה נשימה גם להקדים את התור לניתוח. זאת בתמורה לתשלום פרטי נוסף, אשר ישולם באמצעות הביטוחים הרפואיים הפרטיים. שאלה נוספת שדנה בה הוועדה היא אם נכון להפוך את כל בתיה"ח הציבוריים לתאגידים רפואיים, אשר מנוהלים באופן עצמאי כיחידות כלכליות עצמאיות.
המקרה של הדסה הוא דוגמה מוחשית למה שיכול לקרות אם ועדת גרמן תקבל חלילה את הדרישה להפרטה ותאגוד בתי"ח ציבוריים. כך למשל, על פי הנתונים שהנהלת הדסה עצמה פירסמה בימים האחרונים, עולה כי פעילות הניתוחים הפרטיים בתוך הדסה (השר"פ) נעשית בחלקה באופן בלתי ראוי ולא הוגן, על חשבון שעות עבודת הבוקר הציבוריות. התופעה מביאה גם לפגיעה באותם חולים רבים שלא יכולים לממן רפואה פרטית בתוך הדסה, ולמעשה לא יכולים להיות מטופלים על ידי חלק מהרופאים הבכירים. לטובת הבריאות של כולנו, שרת הבריאות גרמן והוועדה בראשותה חייבות ללמוד את הלקחים מהתמוטטות הדסה, כדי לא להמיט אסון כלכלי, חברתי ומוסרי על כל שאר בתיה"ח הציבוריים בארץ.
