"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההפרטה משחיתה את הרפואה הציבורית

הכשלים בהדסה התאפשרו כי משרדי הבריאות והאוצר לא פיקחו על התנהלות בית החולים

,עודכן
הפגנת עובדי הדסה. צילום: ליאור מזרחי // הפגנת עובדי הדסה, אתמול

מגישה: דניאל רוט, צילום: דורון פרסאוד, איפור: אומאי שטרית, ארכיון: קובי מאירי, בני פלבן

הלקחים העיקריים מהמשבר החריף בבתי החולים של הדסה בירושלים הם שהעירוב של רפואה פרטית וציבורית עלול לגרום לסיאוב ולהשחתה ושהכסף הגדול שזורם ברפואה הפרטית בתוך ביה"ח הציבורי - לא רק שאינו מסייע לצמיחת ביה"ח הציבורי, אלא הוא עלול למוטט ולהחריב אותו. לקח נוסף הוא שניהול עצמאי ופרטי של מוסד חשוב כמו בי"ח, שאינו כפוף לשליטה ממשלתית/ציבורית ישירה, עלול להיות מסוכן, כושל ואף נגוע בשחיתות, והוא מנוגד באופן קשה לאינטרס הבסיסי של כלל הציבור.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בשנה האחרונה מכהנת שרת הבריאות יעל גרמן בראש ועדה שבודקת את מערכת הרפואה הציבורית בישראל. אחת השאלות המרכזיות שבוחנת הוועדה היא אם ראוי והוגן לממש את הדרישה של חלק ממנהלי בתיה"ח הגדולים בארץ - ובראשם מנהלי בתיה"ח איכילוב בתל אביב, שיבא בתל השומר ורמב"ם בחיפה - להפריט למעשה את בתיה"ח על ידי הקמת שירות רפואה פרטי בכל בתיה"ח הציבוריים בישראל, שבמסגרתו יוכלו החולים לבחור את הרופא שינתח אותם ובאותה נשימה גם להקדים את התור לניתוח. זאת בתמורה לתשלום פרטי נוסף, אשר ישולם באמצעות הביטוחים הרפואיים הפרטיים. שאלה נוספת שדנה בה הוועדה היא אם נכון להפוך את כל בתיה"ח הציבוריים לתאגידים רפואיים, אשר מנוהלים באופן עצמאי כיחידות כלכליות עצמאיות.

המקרה של הדסה הוא דוגמה מוחשית למה שיכול לקרות אם ועדת גרמן תקבל חלילה את הדרישה להפרטה ותאגוד בתי"ח ציבוריים. כך למשל, על פי הנתונים שהנהלת הדסה עצמה פירסמה בימים האחרונים, עולה כי פעילות הניתוחים הפרטיים בתוך הדסה (השר"פ) נעשית בחלקה באופן בלתי ראוי ולא הוגן, על חשבון שעות עבודת הבוקר הציבוריות. התופעה מביאה גם לפגיעה באותם חולים רבים שלא יכולים לממן רפואה פרטית בתוך הדסה, ולמעשה לא יכולים להיות מטופלים על ידי חלק מהרופאים הבכירים. לטובת הבריאות של כולנו, שרת הבריאות גרמן והוועדה בראשותה חייבות ללמוד את הלקחים מהתמוטטות הדסה, כדי לא להמיט אסון כלכלי, חברתי ומוסרי על כל שאר בתיה"ח הציבוריים בארץ.

שרת הבריאות יעל גרמן. צילום: דודי ועקנין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר