המירוץ לנשיאות מתחמם

חצי שנה לפני תום מועד תקופת כהונתו של הנשיא שמעון פרס, המאבק על זהות הנשיא העשירי של מדינת ישראל צובר תאוצה - ומספר המועמדים הולך וגדל. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
 

הנשיא פרס יסיים בחודש יולי כהונה מוצלחת במיוחד בת שבע שנים, במהלכן הצליח לשקם ללא הכר את מוסד הנשיאות לאחר פרשת משה קצב, והפך לאחד מאישי הציבור הפופולרים במדינה. פרס הצהיר בעבר כי לא יסכים להארכת כהונתו גם אם תהיה הצעת חוק כזו. במצב זה, רבים לוטשים את עיניהם לתפקיד, המהווה פסגת שאיפות של פוליטיקאים ואישי ציבור. 

אל רשימת המועמדים, הכוללת את יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, השר סילבן שלום, יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר, שר החוץ לשעבר דוד לוי, ויו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק, הצטרפו שמות נוספים. בין המועמדים החדשים לנשיאות ניתן למצוא את חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' דן שכטמן, שהכריז רשמית על רצונו להתמודד על הנשיאות, וגם את הרב יחיאל אקשטיין, נשיא ומייסד הקרן לידידות - ארגון פילנתרופי התומך בחוסן הלאומי והחברתי של העם היהודי ומדינת ישראל. מועמד מעניין נוסף הוא תא"ל (מיל') אביגדור קהלני, בעל עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים ועיטור המופת ממלחמת ששת הימים, המכהן כיו"ר האגודה למען החייל.          

עם הנובל לנשיאות

בשיחה עם "ישראל היום" אמר היום פרופ' שכטמן, כי כבר מחר יתחיל לקבוע פגישות עם כל חברי הכנסת, על מנת שאלו יתמכו במועמדותו. "אני רוצה להיטיב עם אזרחי מדינת ישראל", הוסיף שכטמן. "יש הרבה מה לעשות בעניין הזה. אני ציוני. אני רוצה ליצור דור של אנשים חברותיים שרואים את צרכי הזולת. לדעתי, אני מתאים מאוד. אני איש העולם הגדול. אני מייצג מאוד בכבוד את ישראל ברחבי העולם. אני ער וקשוב לרחשים של הציבור בישראל. אני מכיר ומבין מה צריך לעשות כדי שיהיו לנו חיים טובים יותר בארץ הזאת. בשדה החינוך, ההשכלה, יזמות טכנולוגית ועוד בדברים שמציקים לאזרחי מדינת ישראל. אני מפנה את פני לאזרחי המדינה. אשאיר את בעיות הביטחון והחוץ לממשלה ומקווה לתרום כדי שישראל תהיה יפה יותר ויותר נעים לחיות בה. אני רוצה שיהיה מקום בישראל גם לנכדים שלי, וגם לנינים שיבואו. שירצו לחיות בארץ ושירגישו טוב בארץ הזאת".

"בעמדה של נשיא, ובמיוחד אם אתה אהוד בקרב העם, מקשיבים לך", אומר פרופ' שכטמן. "נשיא צריך לחפש את המאחד בעם, ולא את המפלג. ברגע שאתה מזוהה עם צד אחד של המפה הפוליטית, זה כבר לא נשיא של כולם".

שכטמן (72) זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 2011 בזכות מחקר מהפכני בתחום חקר הגבישים  שנערך בתחילת שנות ה-80. הוא היה הישראלי העשירי שזכה בפרס היוקרתי.

הרעיון להריץ מדען לנשיאות אינו חדש. כבר היו לישראל שני נשיאים מדענים: נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן והנשיא הרביעי, אפרים קציר. כדי שיוכל פרופ' שכטמן להתמודד על התפקיד דרושה המלצה של עשרה חברי כנסת על מועמדותו. בעוד שלושה חודשים יצביעו חברי הכנסת עבור המועמד בבחירות חשאיות.

בינתיים הוקמו באינטרנט עצומות הקוראות לבחירתו של שכטמן, כשהוותיקה בהן נפתחה באוגוסט 2013, עוד לפני ששכטמן הכריז על מועמדותו. 

אביגדור קהלני אמר אתמול ל"ישראל היום": "אני לא פניתי לאיש, באו אליי אנשים, שאלו, התעניינו והמליצו. אמרתי שאני לא עוסק בעניין. זו החלטת הכנסת והחלטת הממשלה. לא אהבתי גם איך שזה פורסם". 

יורי ילון, אילן גטניו, לילך שובל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו