"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחקיר ההתלקחות בטנק: "לא היתה התרשלות"

צוות שחקר את התאונה שבה נפצעו ארבעה חיילים במהלך אימון: "הצוות פעל כשורה" • עם זאת, הוחלט לשנות את הטיפול בפגזים שלא מתפוצצים

,עודכן
צילום: אנצ'ו גוש/ג'יני // זירת התאונה לפני כחודש

תחקיר התאונה שבה נפצעו ארבעה חיילי צה"ל מחיל השריון, שלושה מהם באורח קשה, לפני כחודש, הוצגה השבוע למפקד פיקוד המרכז, האלוף ניצן אלון. בין היתר, הוחלט בעקבות התקרית לשנות את ההוראות לטיפול בפגזים שלא מתפוצצים באימונים, ולחזק את הפגזים האמריקניים שמשמשים לאימונים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

התאונה הקשה אירעה לפני כחודש בשטח אש באזור משתא שברמת הגולן, אז ניסה צוות מגדוד 9 של חטיבה 401 של השריון לירות פגז טנק. הפגז לא נורה, ובהתאם לתרגולת, המתין צוות הטנק במשך כרבע שעה וניסה להוציא את הפגז מהתותח. במהלך ההוצאה של הפגז הוא נקרע, ואבק השריפה שבו נשפך. צוות הטנק לקח את חלקי הפגז והניח אותם במקום מסוים בטנק שנקרא "סל כרכובים". מהתחקיר עלה כי לא היתה שום הנחיה בחיל השריון היכן לשים את פגז שנקרע. בהמשך התרגיל, ירה הצוות במא"ג בטנק. לאחר הירי, החליף הצוות את קנה המא"ג שהתחמם, ושם את הקנה החם במקום שבו היה מונח אבק השריפה מהפגז שנקרע. כתוצאה מהמגע עם הקנה החם, התלקח אבק השריפה ובטנק נוצרה בערה גדולה, שהפעילה את מערכת כיבוי האש הפנימית של טנק המרכבה סימן 4.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

לפי קצין בכיר, בתחקיר נמצא כי "הצוות נהג כשורה על פי הוראות הבטיחות. לא היו פה כל התרשלות או תקלה, זה חוסר מזל". ובכל זאת, לאור תחקיר האירוע התקבלה החלטה, שלפיה ברגע שפגז לא נורה, יש לעצור, להוציאו אל מחוץ לטנק, לסמנו בסס"ל (סרט סימון לבן) ובסוף התרגיל לשוב ולאסוף אותו.

הפגז שנקרע הוא פגז אמריקני שעטוף בקרטון, ולאור האירוע הקשה הוחלט להכניס בו שיפורים כדי לחזקו. עוד הוחלט במסגרת התחקיר לחדד את ההנחיה שלפיה על השריונרים ללבוש סרבל שריון בלבד מבד שאינו נשרף, ולא לאפשר לחיילים ללבוש מעליו ביגוד חם יותר בעת שהייה בטנק. זאת מאחר שבצה"ל הגיעו למסקנה שמה שהציל את חייהם של הלוחמים היתה העובדה שהקצין התעקש לא לאפשר להם ללבוש ביגוד חם מעל הסרבל בעת האימון.

מדובר צה"ל נמסר: "בעקבות האירוע מינה מפקד פיקוד המרכז, אלוף ניצן אלון, צוות ייעודי לבחינת נסיבות התאונה לצורך הפקת לקחים. במקביל נפתחה חקירת מצ"ח ובסיומה יועברו ממצאיה לעיון וחוות דעת הפרקליטות".

גורם צבאי הוסיף כי מהממצאים שהוצגו עד כה לא נמצא דופי בפעולת הצוות, ועיקר המסקנות עוסקות בסוג האמל"ח, באופן ביצוע התרגולת ובמיגון האישי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר