"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ועכשיו, למבחן ההיסטוריה

אריאל שרון יעשה היום את דרכו האחרונה לגבעת הכלניות סמוך לחוות שקמים ו"יעמוד לגורלו לקץ הימים". החל ממחר, כתום שמונה שנים של אנומליה, הוא גם יועבר לטיפולה המקצועי של ההיסטוריה. בלי הערצה, בלי איבה, עם כלים מקצועיים. וזו רק ההתחלה

,עודכן
אריאל שרון צילום: GettyImages // אריאל שרון

כתבת: ליטל שמש, צילום: בני פלבן, רויטרס

אריאל שרון יעשה היום את דרכו האחרונה לגבעת הכלניות ו"יעמוד לגורלו לקץ הימים". החל ממחר, כתום שמונה שנים של אנומליה, הוא גם יועבר לטיפולה המקצועי של ההיסטוריה. בלי הערצה, בלי איבה, עם כלים מקצועיים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ברוב פעילותו השאיר אחריו שרון תלי תלים של מסמכים ויומנים ופרוטוקולים והקלטות ודו"חות - כולם חומר גלם בידי היסטוריונים כדי להציבו במקום הראוי בתולדות המפעל הציוני.

מן הרגע שבו דרך על בימת הלאום פעל בתנופה של בולדוזר והקהיל קהילות של תומכים ושל מתנגדים, ואיש לא נותר אדיש. בכל צומת כזה בחייו הציבוריים - בצה"ל, ביישוב הארץ, בפוליטיקה ובמדיניות - מילא תפקיד מרכזי שהתניע מהלכים כאלה ואחרים. כל אחד מהם ראוי לספר או לעבודת דוקטורט.

סיקור פועלו מתפרס על פני דיסציפלינות אקדמיות שונות. הוא ימצא מקומו בהיסטוריה ובמדע המדינה ובמינהל ציבורי ובסוציולוגיה ובפסיכולוגיה, וכמובן במחקר הצבאי. נראה לי כי כאשר תשכך סערת האהבה־איבה, תתעורר אצל החוקרים סקרנות פסיכולוגית לגבי שני צמתים ששרון ניצב במרכזם:

• מתי הבין - ואולי ידע מראש - כי ניצל בציניות את תמימותו של מנחם בגין ואת חוסר הבנתו בעניינים צבאיים מקצועיים ואת אמונו בגנרלים יהודים כדי להובילו נגד כוונתו ורצונו למלחמת לבנון הראשונה? טיעונים רבים כאלה הועלו ונהדפו, הוכחו והופרכו בחייו, אך ממרחק של זמן נוספות עדויות נסיבתיות, ששרון ידע כי סובב את בגין בכחש. כמה במודע? כמה מאליו? כמה כנגרר אחרי האירועים?

לא שבגין יכול לפטור עצמו מאחריות לחופש הפעולה אשר נטלו לידם שרון ורפאל איתן, והוא כראש הממשלה לא מנע. אך כיצד זה אירע? מה היו היחסים אשר הותירו את בגין "גרוגי", חסר אונים? מה שנכתב עד כה אינו יותר מחומר גלם לחקירה יסודית, מעמיקה ומרתקת כאחת.

• מה באמת אירע בחודשים אשר קדמו לעקירת גוש קטיף? האם התמודד בבחירות והכריז כי "דין נצרים כדין תל אביב" וידע ממש באותן דקות כי הוא עומד לעקור את גוש קטיף עד שורש, עד היסוד? ושלעג או הביך בציניות את עמרם מצנע ואת יוסף (טומי) לפיד, שביקשו בסך הכל לפנות שלושה יישובים והוא סירב, והנה כל הגוש כולו?

אם היטעה במודע - מדוע? הרי מאז הטיל דוד בן־גוריון ספק באמינותו כבר בראשית דרכו בצה"ל, ידע שרון כי הוא חשוד מתמיד באי אמירת אמת, ומדוע עשה כן בעניין כה מרכזי, שלגביו ידע כי האמת תוצג בראש חוצות? ואולי היה כל פינוי גוש קטיף באורח חד־צדדי פרי של גחמה מאוחרת, בהלת שווא מדינית, צעד בעל מניעים סמויים שלא נרמזו מעולם? בכל מקרה, אישיותו של שרון ממלאה תפקיד מרכזי במחקר כזה. התוצאה ידועה מראש. התהליך הנפשי תעלומה מסקרנת.

וזו רק ההתחלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר