האלבום החדש של בריטני ספירס הוא כישלון מהדהד

בקושי 4,600 מקומות יש בתיאטרון אקסיס בלאס וגאס, השייך לקזינו "הוליווד פלאנט". זה היכל ההופעות הגדול ביותר בווגאס וגם הבית החדש של בריטני ספירס. בשנתיים הקרובות היא תופיע שם בערך מאה פעמים, ואם יהיה ביקוש ייתכן שאפילו יותר. כי בריטני ספירס היום היא בעיקר אייקון פופ מיתולוגי, עם להיטי עבר ותדמית קצת מיושנת. אבל היא עדיין דיווה אייקונית שיכולה למתג את עצמה מחדש ולגרום לווגאס להפוך למכה של מעריצי בריטני לדורותיהם.

ספירס על הבמה בווגאס. ויתרה על סיבוב הופעות לטובת אופציה סולידית  צילום: אי.פי

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק 

אחרי ארבעה חודשי הכנה, הושק ביום שישי שעבר המופע Piece Of Me והכרטיסים לערב הבכורה הפכו לסחורה הכי חמה בתעשייה. בשורות הראשונות ובתאי האח"מים היה אפשר להבחין במעריצים נלהבים ובהם קייטי פרי, סלינה גומז, אדם למברט ומריו לופז שהגיעו לתת כבוד. הגרופית מיילי סיירוס נעמדה למרגלות הבמה עם כוס בירה, רקדה, השתוללה וצרחה את כל המילים. קצת מוזר לומר את זה, בהתחשב בכך שספירס בסך הכל בת 32, אולם היא היתה האבטיפוס לכל הדור הנוכחי שמוביל כרגע את ז'אנר מוסיקת הפופ, והיא כנראה הגורם המשפיע ביותר על הדור הנוכחי שגדל והתחנך על ברכי "היט מי בייבי וואן מור טיים".

מיילי סיירוס בכניסה להופעה. השתוללה כמו מעריצה צילום: אי.פי

במהלך כל מסע יחסי הציבור שקדם לאלבומה "Britney Jean", שיצא בנובמבר ושימש מעין מקפצה למופע הנוצץ שלה, הקפידה ספירס בכל הראיונות שהעניקה לתקשורת להתרכז ברשימת מסרים ממוקדת שגובשה עבורה. וזה הלך בערך כך: (בניגוד לכוכבות פופ צעירות יותר ובשונה מהן) "אני כבר לא ילדה, יש לי ילדים ומשפחה ואני רצינית מאוד"; (בניגוד לכוכבות אחרות שנהנות מהחיים ובשונה מהן) "אני מזיעה מעבודה קשה, כי לא קל להיות פרפקציוניסטית"; (בניגוד לכוכבות פופ שמציגות דימוי נהנתני ושטוח ובשונה מהן) "אני טיפוס עמוק ומורכב, ואם תקשיבו לשירים באלבום החדש תגלו כמה אני צודקת".

ייתכן שהמנהלים והיחצנים שלה ניסו לבדל את המוצר שלהם מול האלטרנטיבות האחרות בשוק. הם הדגישו את הדימוי המורכב, השמרני והמשפחתי, והדחיקו כמובן את מערכות היחסים הכושלות, האשפוזים במכוני הגמילה, הפרובוקציות, את אובדן המשמורת על ילדיה ב־2007, את התביעה שחטפה מלואי ויטון, את גילוח הראש ואת שאר רגעי השפל. כל מה שנשאר מבריטני זה חזרה על אותם מסרים שנוסחו בקפידה על מנת לגרום לכמה שיותר אנשים לרצות לקנות כרטיסים ואלבומים.

המפעל העצום הזה שנקרא "בריטני ספירס" מעסיק מאות אנשים, ובחודשים האחרונים מיקד את פעולתו בשני מישורים - אלבום ומופע. לפני קצת יותר מחודש שוחרר אלבומה השמיני של הזמרת, שבו שיתפה פעולה עם מבחר שמות מהתעשייה, ובהם דיפלו, דיוויד גואטה, וויל איי.אם וניקי רומרו; התגובות היו צוננות והמכירות אפילו יותר - מבחינה מסחרית זה היה האלבום הכושל ביותר של בריטני עד היום. מרבית מאמצי היח"צ התרכזו בקידום המופע, וייתכן כי ספירס והמערכת המשומנת שמקיפה אותה הבינו שאין להם קלף מנצח מבחינה מוסיקלית, לקחו הימור מחושב יחסית, והעדיפו לשים את הפוקוס על ההופעות החיות. "Britney Jean" פשוט לא מספק את הסחורה. ספירס נשמעת מיושנת, לא מעודכנת, כמעט לא רלוונטית. תנתחו את ההבדלים בין "Wrecking Ball" האייקוני של מיילי סיירוס לבין "Work Bitch" האנכרוניסטי של בריטני ותבינו מהר מאוד באיזה מרחק נמצאת כרגע ספירס מהפלייליסט וממצעדי המכירות.

מגזין המוסיקה "Fact" העניק לאלבום ציון 40 ותיאר אותו במושגים כגון "ריקבון", "טרגדיה" ו"דיכאון". אולי מה שמנע ממנה להצליח זה אותו ניסיון לייצג דמות מורכבת בתוך ז'אנר הנשען על דימויים שטוחים ופשוטים. אבל בסופו של דבר נועד האלבום החדש להשאיר אותה בתודעה העולמית כאמנית יוצרת ופורייה, אחרי שהוציאה רק דיסק אחד מאז 2008, ולכן ייתכן שהמטרה בסופו של דבר הושגה. פלופ עדיף על שתיקה, ונוכחות עדיפה על היעלמות. אז הוציאו כמה מיליונים והפיקו אלבום כושל, זה לא משהו שהמפעל העצום שנקרא בריטני ספירס לא יצליח להתמודד איתו.

מהמרים על האייקון

את ההכרזה על הרזידנסי (מופע בית קבוע) בהוליווד פלאנט היא עשתה במהלך ראיון ל"בוקר טוב אמריקה" בספטמבר. 4,600 מושבים באולם, כרטיסים שמחירם נע בין 59 ל־179 דולר, ורווחים מובטחים של 30 מיליון דולר שייכנסו בשנתיים הקרובות לחשבון הבנק שלה.

דין מרטין, ג'ודי גארלנד, פרנק סינטרה, וכמובן אלביס הופיעו בזמנו בווגאס, בימים שהיתה מרכז תעשיית הבידור. עם הזמן תפס הדור הוותיק את הבמות בעיר ההימורים, אייקונים מתבגרים. לאחרונה נדמה כי השמות השתנו והתעדכנו - סלין דיון, ברונו מארס ושאניה טוויין הגיעו לנבאדה בניסיון להצעיר את חיי התרבות של העיר. מועדונים, בתי קזינו ומלונות משלמים סכומי עתק כדי להביא אליהם די.ג'ייז וזמרים בעלי שם עולמי, גם מסצנת הפופ. במובן הזה, שיתוף הפעולה של העיר עם ספירס הוא למעשה עיסקה דו־צדדית ושניהם אמורים להרוויח ממנה. על פי הבאזז בשבוע החולף, זה אכן קורה.

 

ערוץ !E הפיק סרט דוקומנטרי שעקב אחרי ההכנות למופע הנוצץ. לבד מהעובדה שמדובר במעין סרטון תדמית שהגו יחצניה של ספירס ושתסריטו נכתב על ידי מנהליה האישיים, אפשר למצוא בו פעם נוספת את דף המסרים המוכר. בריטני, שאמורה לייצג את הצד המוסיקלי של ההתרחשות, בוחרת לדבר על הצד הוויזואלי, ומבקשת כבר בתחילת העבודה כי היא רוצה שהבמה תהיה "דרמטית, צ'יזית ומוגזמת". כמו כל מופע ענק בארה"ב, ובוודאי בווגאס, הכל חייב להיות נוצץ, אקסטרווגנטי וגדול מהחיים. קודם כל מוכרים ספקטקל ואחר כך מתפנים למוסיקה.

יהיה מעט לא הוגן לבקר את ספירס בלי להעניק לה את מלוא הקרדיט שהיא ראויה לו. היא עדיין נחשבת לכוכבת פופ אדירה שמייצרת באזז גם בלי להיטים בראש מצעדי הפזמונים. אחרי שגדלה בתוכנית "מועדון מיקי מאוס" של ערוץ דיסני (לצד כריסטינה אגילרה, ג'סטין טימברלייק וריאן גוסלינג) החליטה ספירס כי היא רוצה קריירת סולו ובגיל 17 הוציאה את סינגל הבכורה "Baby One More Time" שכבש את המצעדים ומכר תשעה מיליון עותקים. האלבום שיצא ב־1999 ונשא אותו שם רשם מכירות של 30 מיליון עותקים, ואילו אלבומה השני שיצא כעבור שנה ("Ooops!... I Did It Again") מכר כ־24 מיליון עותקים. ספירס הפכה לשם מוכר ונערץ בכל נקודה על כדור הארץ.

ממועדון מיקי מאוס למועדון האייקונים של הפופ  צילום: GettyImages

שלושת האלבומים הבאים "Britney" מ־2001, "In The Zone" מ־2003 ו"Blackout" מ־2007) מכרו יחד 28 מיליון עותקים בלבד. גם אלו שהגיעו בעקבותיהם לא החזירו את ספירס לימי התהילה המוקדמים, אבל כן עזרו לה לתחזק קריירה מצליחה. עבודתה הקשה לא מוטלת בספק, אולם לאורך הזמן נדמה כי איבדה את האקס פקטור הזה שהופך מוסיקאית מצליחה ליוצרת בעלת מעמד של אלילה. ועדיין, כמה מהלהיטים הגדולים של העשור האחרון חתומים על שמה. היא ידעה לעשות התאמות נדרשות בתוך סביבה של תקשורת משתנה וגירויים ויזואליים בלתי פוסקים. לפני יותר משנה אפילו ניסתה להיכנס לעולם הריאליטי עם הופעה כשופטת ב"אקס פקטור" האמריקני, אך החוויה הזאת נגמרה בתום עונה אחת בלבד ועם ביקורות לא הכי מפרגנות.

ספירס בקלות היתה יכולה להיחשב לסיפור טרגי - בחורה טובה מבית טוב, שנכנסה לתוך התעשייה הכי צינית בעולם. היא נגעה בשמיים ומיהרה להתרסק בענק. היא הבינה באיחור כי מדובר בתעשייה שפועלת על חיי מדף קצרים. אפילו מדונה האגדתית, המלכה האם של עולם הפופ, הבינה את זה בשלב מסוים והפסיקה להיאבק בכוכבים הצעירים, הנועזים והבוטים שצצו אחריה (וספירס ביניהם). נכון, באקלים הזה, אמא לשני ילדים שמצהירה על עצמה כביישנית היא לא להיט, בטח כשספירס מנסה להטעין כל שיר שלה בגוון מיני. אפילו מדורי הרכילות כמעט הרימו ידיים - ביטול אירוסים של שנתיים עם המנהל לשעבר ג'ייסון טרוויק עברו בשקט יחסי; כמו גם החבירה שלה לבן זוגה הנוכחי - עורך הדין דיוויד לוקאדו, הצעיר ממנה בחמש שנים.

בריטני ספירס לוקחת לקולנוע את שני ילדיה, שיין (מימין) וג'יידן צילום: GettyImages

לא המילה האחרונה

תסתכלו על המתחרות שלה בעולם הפופ. ליידי גאגא יצרה להיטים גדולים ומעודכנים, והיפנטה את התקשורת בעזרת הצהרות ליברליות ומסרים פרובוקטיביים; מיילי סיירוס השלימה את המהפך מהילדה הטובה של אמריקה לנערה הפוחזת, וגם תרמה לשם כך את קליפ השנה פלוס כמה שערוריות שסיפקו באזז מתמשך; ריהאנה מילאה איצטדיונים ברחבי העולם, וחשפה את אהבתה לג'וינטים שמנמנים ותמונות עירום באינסטגרם; ביונסה הוציאה אלבום בהפתעה, שברה שיאי מכירות והורדות, ואפילו הרגיזה את נאס"א. כולן הן למעשה הדור שהגיע אחרי ספירס, וכולן למדו ממנה איך גונבים את הפוקוס - יותר עור, יותר סמים, יותר פרובוקציות, יותר סקסיות ויותר הפתעות לא צפויות. נכון לבדל את ספירס כאישה בשלה ומורכבת, אבל תעשייה שטוחה כמו תעשיית הפופ לא נועדה כדי להעביר בה מסרים מורכבים. הקהל רוצה "וואו!" ולכן ספירס יזמה את המופע בווגאס.

הציניקנים יטענו כי אל המדבר של ווגאס הולכים האמנים האמריקנים בערוב הקריירה, המצדדים יטענו כי מדובר באישרור למעמדה האייקוני. האמת מורכבת. בהליכה לאותו רזידנסי קיבלה ספירס החלטה מודעת וברורה כי היא מוותרת על סיבובי הופעות ברחבי העולם לטובת אופציה סולידית בהרבה. בתמורה תקבל את הנוחות שמציע אתר הופעות קבוע וגם תוכל לנהל בצורה קלה יותר את חיי המשפחה שלה. אכן בוגר וסולידי יותר.

המופע שלה מחולק לשבעה חלקים, בכל אחד מהם תפאורה שונה, אווירה אחרת וסט תלבושות אחר. התפאורה כוללת מפלי מים שהופכים למסכים, מעגלי אש חיה, עץ בגובה בניין בן שלוש קומות וטונות של תאורה מתקדמת. טורים משתפכים ונלהבים נכתבו בעיתונות האמריקנית ובשאר העולם לאחר הפרמיירה, ונדמה לרגע כי ספירס סוף סוף הגיע לנחלה. אפילו הביקורת על כך שספירס לא באמת שרה אלא משתמשת בפלייבק מלא התקבלה בהבנה מוחלטת כי הרי המאמץ הפיזי האדיר שהיא משקיעה במופע, התלבושות המופרכות והמסורבלות פעלו לטובתה; וגם העובדה שהמוסיקה היא בסך הכל שחקן משנה בשואו כולו.

כבשה את לאס וגאס. רקדנים בעירום חלקי, אש חיה, עץ בגובה בניין בן שלוש קומות וטונות של תאורה מתקדמת צילום: איי.פי

24 שירים מבצעת בריטני במופע. היא מציגה את החומרים החדשים, אך גם משוויצה ברפרטואר עשיר של בערך 15 שנים. במובן מסוים, ההופעות הללו בווגאס הן הדבר הנכון ביותר שספירס היתה יכולה לעשות בשלב הזה של הקריירה. היא אולי לא השחקנית הכי לוהטת על המגרש, אבל בטח לא אמרה את המילה האחרונה.

לא מעט כלי תקשורת סיקרו את ההשקה החגיגית, חלק מהם ניסו לברר כיצד ספירס חגגה את העניין. אם ציפיתם למצוא אותה מרוחה במדורי הרכילות במסיבות סמים עם חברים, אתם כנראה חיים בעשור הקודם. מקורב לספירס סיפר לאתר המגזין !E כי הזמרת "נשארה במלון ובילתה זמן שקט עם המשפחה שלה. היא באמת שמחה ויכולה עכשיו להתמקד בעבודה על המופע שלה ובזמן החופשי עם המשפחה בלוס אנג'לס. היא מנסה להשקיע את כל האנרגיות שלה במופע מדהים עבור הקהל".

ספירס טוענת כי "למעשה, המופע הזה שונה מכל הופעה אחרת שהעליתי במהלך הקריירה שלי. זה משעשע כי זה משהו שתמיד רציתי לעשות, תמיד משהו כזה ישב אצלי בראש כמין פנטזיה לא ממומשת, אבל עד עכשיו לא ניסיתי להגשים אותה. עכשיו קיבלתי החלטה ואמרתי: זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות". 

השאלה המתבקשת היא מה יהיה מחר. האם בריטני ספירס קוראת נכון את המפה, ומבינה שהקריירה שלה לוקחת פנייה לכיוון אחר ושונה לחלוטין? האם ספירס הפנימה שהיא לא באמת מסוגלת להיות תשובה לריהאנה וסיירוס, ולכן עליה לנצל את נקודות החוזק שלה ולוותר על המשחק שבו תפסיד כמעט בוודאות? ואולי דווקא צורת המחשבה שלה הפוכה והיא מאמינה כי הצלחה של המופע שלה בווגאס תסמן את חזרתה לקידמת הבמה של כוכבות הפופ? הרי אם לשפוט לפי האלבום האחרון - היא עדיין יכולה לשיר; ואם לשפוט לפי ההופעה, אז גם הריקוד אצלה עדיין מתפקד נהדר.

הזינוק המעניין באמת שיכולה לעשות ספירס אינו בהכרח זינוק לאחור, כזה שינסה לשחזר את ימיה כנסיכת פופ עולמית, אלא דווקא זינוק קדימה. היא יכולה לרתום את הניסיון על הבמות ובאולפני ההקלטות, את הידע שצברה על תעשיית המוסיקה ודרך התנהלותה, וגם את המצב הדי מבוסס שלה כרגע בחיים כדי לייצר עבור הקהל משהו בוגר ושונה מהאחרות. קשה לקנות פוזה של "הבת של השכנים" מאישה בוגרת ואם לילדים. אבל אישה כזו, בעיקר עם העבר של ספירס, בהחלט יכולה לככב בשדות שאינם פופ גרידא.

במהלך הקריירה הצליחה למצב עצמה ככוח משמעותי שאי אפשר להתעלם ממנו, בעיקר כדי לבחור בצורה מוקפדת את כוורת האנשים שמקיפים אותה. הרי כמעט כל שילוב מדויק יותר של ניהול נכון ומקצועי עם בחירת חומרים ויעדים ריאליים יותר, יעזרו לספירס לא רק לצמוח עם קהל המעריצים הוותיקים שלה, אלא גם לצרף אליו כאלו שמעולם לא היו חברים בו. 

shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו