מה למדו האמריקנים על מערכת היחסים בין אהוד אולמרט לבין אהוד ברק במהלך מבצע עופרת יצוקה, שלא ידעו אלמלא חדרו ל"חשבונות" שלהם? מידע על כך נתגלה שלשום עם פרסום פרק נוסף מהסידרה שחשף האמריקני הנמלט אדוארד סנאודן. סביר להניח כי תוכנו סייע להם לגבש עמדה מדויקת יותר כלפי המהלך הצבאי ברצועת עזה, שעורר מחלוקת חריפה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מדי כמה ימים נוסף רובד לסערה המביכה את ארה"ב. ייתכן כי הסנאט ובית הנבחרים האמריקניים יתמודדו עימה באיסור חוקי על הבית הלבן להמשיך בכך. אך ספק אם צעד כזה יבלום את המעשים, אשר בהשוואה אליהם נראית הדיקטטורה המתוארת בספר האימה של ג'ורג' אורוול "1984" כאגדת ילדים חביבה.
העולם לאחר חשיפת המסמכים לא ישתנה באורח מהותי. גם לפני סנאודן העריכו מיליונים רבים בכל המדינות כי אוזנם של האמריקנים כרויה וארוכה. בוודאי בישראל. פוליטיקאים שוחחו ביניהם בהנחה שיש מה שאורוול כינה "אח גדול" אמריקני, והדבר אפילו התקבל בהסכמה חלקית על דעת חלק ממי שראו בארה"ב את השוטר הרצוי של העולם.
כתוצאה מכך היו מי שנזהרו. היו מי שנזהרו חלקית בלבד מפני שתאוות הדיבור גדולה מהנכונות להתרסן. היו גם מי שלא אכפת להם. רבים התנהלו כאילו החדירה לפרטיותם היא גזירה משמיים ויש לחיות עימה ולידה, ולעיתים גם לתמרן. הדעת נותנת כי היותר זהירים ומתוחכמים שתלו מידע שנועד להטעות את האמריקנים.
למשל, בנימין נתניהו וברק יכלו לביים מגעים, שמהם יבינו האמריקנים החודרים ללשכותיהם כי הם מתכוונים באמת ובתמים לתקוף באיראן על דעתה של ישראל בלבד, וכל זאת רק כפרק בתחבולתם המדינית.
עתה, גם אם תאסור גבעת הקפיטול על הבית הלבן להמשיך במעשים כאלה, לא תהיה לחוק השפעה ניכרת לאורך זמן על התנהגות הנפגעים. ספק אם אנגלה מרקל תאמין כי האמריקנים חדלו להאזין לה רק מפני שברק אובאמה גימגם התנצלות כלשהי, ואם לא לה - כי אז לסגנה או ליריבה, ולבכירים אחרים בגרמניה. היא גם תניח, שייתכן כי ב־NSA ימשיכו להאזין לה חרף החלטת הקונגרס. מכל מקום, שום בכיר בארצו או במשק הבינלאומי לא ייפרד מהנחת היסוד כי ארה"ב ממשיכה במה שהחלה בו.
לא רק זאת. ממילא העולם נוהג כאמריקנים, רק שמדינות אחרות טרם נתפסו מאזינות ועוקבות במימדים כאלה. הן גם חסרות את הידע הטכנולוגי של האמריקנים, אך ימשיכו וישתפרו. מה שאמריקה תזנח הם יאמצו. היש מישהו בברלין הכועסת על וושינגטון, שסבור כי מוסקבה אינה עושה בדיוק כדבר הזה? המצב מזכיר את הוויכוח על הקנביס. הוא כבר כאן ונפוץ, וכה קשה להכחידו, שבלית ברירה מוטב אולי להעניק להאזנה בין מדינות - שלא כמו לאזרחים בתוכן - לגיטימציה. זה ימנע, לפחות, חיכוכים בין בעלי ברית.
* * *
"לא בין ידידות"
חשיפה נוספת מתוך מסמכי המדליף אדוארד סנאודן: ארה"ב ובריטניה ריגלו, לפחות בתחילת 2009, אחרי כתובות הדוא"ל של ראש ממשלת ישראל ושל שר הביטחון • שר המודיעין שטייניץ: "אנחנו חולקים איתם הכל, לא מקובל לנהוג כך"
באופן רשמי, בלשכת ראש הממשלה ובמשרדי החוץ והביטחון לא הגיבו לפרסומים בסוף השבוע, שלפיהם ארה"ב ובריטניה יירטו הודעות מייל של לשכות ראש הממשלה ושר הביטחון. עם זאת, גורם מדיני בכיר אמר כי "ישראל לא תעבור על הפרסום ללא תגובה", וכי ראש המועצה לביטחון לאומי, יוסי כהן, יצטרך להגיע עם מקביליו להבנות ש"בין ידידות יש דברים שלא עושים".
בסוף השבוע התפרסמה ב"ניו יורק טיימס" האמריקני, ב"גרדיאן" הבריטי וב"דר שפיגל" הגרמני רשימה של יותר מ־1,000 מטרות, שאחריהן ריגלו סוכנות הביטחון הלאומי האמריקנית (NSA) ומקבילתה הבריטית, ה־GCHQ. הרשימה, שהדליף אדוארד סנאודן, כללה בין היתר ראשי ארגוני סיוע בינלאומיים, בכיר באיחוד האירופי וגם את ראש ממשלת ישראל ואת שר הביטחון שלה.
אחד הדו"חות, מינואר 2009, מתאר כיצד עקבו הסוכנויות אחרי לפחות ארבע מטרות ישראליות, ובראשן ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט. כתובת המייל של ראש הממשלה נפרצה בזמן שישראל התמודדה עם ההשלכות הבינלאומיות של מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, ובתקופה שבה המתיחות עם ארה"ב היתה גבוהה יחסית סביב הכנות ישראליות לכאורה למתקפה באיראן והתקפות סייבר חשאיות על אתרי הגרעין האיראניים.
חודש לאחר ההתבייתות על כתובת המייל של רה"מ, מיקדו הסוכנים את תשומת ליבם גם בכתובת ששימשה את שר הביטחון דאז אהוד ברק ואת מי שהיה מנהל לשכתו, יוני קורן. ב"דר שפיגל" דווח כי דרך המייל של משרד הביטחון שהיה נתון למעקב - minister@mod.gov.il - תיאם ברק, בין השאר, חלק מהמדיניות נגד תוכנית הגרעין האיראנית. "זה לא היה פורום עבור מבצעים סודיים ביותר", הסבירו בשבועון הגרמני, "אבל זה היה מקום לתהליכים רבים של קבלת החלטות". ב"טיימס" הוסיפו כי לפי דו"חות נוספים באסופה, גם שתי שגרירויות ישראליות ו"סוחר נשק ישראלי אפור" היו ברשימת המטרות, אך לא פירטו בפרסום באילו שגרירויות מדובר.
"לא מטרה מרשימה"
בראיון טלפוני שהעניק ביום שישי "לניו יורק טיימס" אמר אולמרט כי כתובת המייל שלו שהיתה נתונה למעקב שימשה בעיקר להתכתבויות פנימיות, שרבות מהן נוהלו בכלל על ידי אנשי משרדו. הוא הוסיף כי לא סביר שסודות נחשפו במיילים האלה. "זו היתה מטרה לא מרשימה", אמר. הוא ציין, למשל, כי את השיחה הרגישה ביותר שלו עם נשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש הוא ניהל פנים אל פנים. "אופתע אם היה ניסיון של המודיעין האמריקני בישראל להאזין לקווי הטלפון של ראש הממשלה", אמר. ב"טיימס" ציינו כי ברק, שבחר לא להגיב לידיעה, כבר אמר בעבר בפומבי כי נהג תמיד להניח כי הוא עצמו נתון למעקב.
בצמרת המדינית הנוכחית בירושלים, כאמור, לא התרגשו מדי מהפרסום, אבל מנגד גם לא נותרו אדישים לחלוטין. גורם מדיני בכיר אמר כי כמו בפרשת ההאזנות לטלפון הנייד של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, גם כאן מדובר באיסוף מידע על ראש מדינה, שהוא "מעבר למקובל". עם זאת, להגיד כי "ישראל תדרוש הבהרות מארה"ב" זו אמירה "קצת מרחיקת לכת", דברי הגורם. בה בעת, הדגישו גורמים מדיניים וביטחוניים, ובהם שר אחד, כי התקשורת של ראש הממשלה ושל שרים בכירים יודעי סוד "לא מתבצעת באמצעים אלקטרוניים". השר הבכיר אמר אתמול כי "הכלל שלנו הוא: מה שסודי, אל תרשום". ברוח זו, לנתניהו, במשרדו, אין כלל מחשב או טלפון סלולרי.
ואילו השר לענייני מודיעין יובל שטייניץ אמר: "אנחנו מאוד זהירים ולוקחים בחשבון שלא רק מדינות ערב מאזינות לנו, אלא גם מעצמות". לדבריו, היום שיתופי הפעולה בין ישראל לארה"ב, לגרמניה ולבריטניה הם כמעט מוחלטים. "אנחנו חולקים איתם הכל", אמר שטייניץ, "בתנאים כאלה לא מקובל לנהוג כך". השר הביע תקווה כי "הכללים יובהרו", וכי הצדדים יקבלו על עצמם התחייבויות של "הבנה בנוגע לריגול הדדי".
ערך המידע לא ברור
מכל מקום, לא לגמרי ברור איזה מידע בעל ערך הניבו המעקבים. המסמכים כוללים מעט מאוד תמלילים של שיחות והודעות ומכילים בעיקר רמזים לכך שמידע נוסף זמין במקום אחר. לבקשת ה־GCHQ, בעיתונים נמנעו מלפרסם פרטים מסוימים מחשש לפגיעה באינטרסים ביטחוניים. חלק מהמעקבים שנחשפו בפרסומים קשורים ישירות לנושאים שבדקה ועדה שמינה הנשיא אובאמה. זו המליצה רק ביום רביעי האחרון להטיל מגבלות קשות יותר על ה־NSA, בפרט כשזה מגיע למעקב אחר מנהיגים זרים, ובייחוד של בעלות ברית.
אובאמה רמז שלשום כי בכוונתו לערוך רפורמה מקיפה בתוכניות המעקב של ה־NSA. "הסביבה השתנתה", אמר אובאמה, "רק משום שאנו יכולים לעשות משהו, אין פירוש הדבר שאנחנו בהכרח צריכים לעשות זאת".
שלמה צזנה ויוני הרש, ארה"ב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו