מגישה: דניאל רוט, צילום: דורון פרסאוד, ארכיון: משה בן שמחון, מאפרת: הגר נחמיאס, הלבשה: מנגו
כמו במחזה כתוב היטב, התכנסו כל השחקנים בסאגה הלא נגמרת של אי.די.בי באולם הגדול בקומה השישית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. נוחי דנקנר, איש העסקים עם העיניים הגדולות, רצה יותר גדול, לקח יותר הלוואות מכולם, וכשכשל בעסקיו - נפל ממרום הפירמידה הגדולה ביותר שכה עמל לבנות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
לבעלים החדשים של הקבוצה, מוטי בן משה, יש לא מעט להגיד על האירועים האחרונים. מה יש לאיש העסקים האלמוני יחסית להציע לאי.די בי, במקרה שתעבור לשליטתו?
"אני מביא לאי.די.בי יחד עם שותפי אדוארדו אלשטיין דרך חדשה של השאת ערך למחזיקי האג"ח ובעלי המניות, לעובדים, והכי חשוב ללקוחות של כל חברות הקבוצה", הוא מצהיר בשיחה עימו, "בכל אחת מהפעילויות של קבוצת אקסטרה באירופה, בין אם מדובר בתחומי האנרגיה, התקשורת, הביטוח והתיירות כמו גם בתחומים אחרים, קבוצת אקסטרה, כשמה כן היא - חברה המעניקה את התמורה הגדולה ביותר ללקוח בעבור כספו. זה סוד ההצלחה שלנו באירופה, ואת מה שאנחנו יודעים לעשות בשוק האירופי המאוד תחרותי נעשה גם כאן במדינת ישראל".
האם תספיקו, להערכתך, להציג את כל המידע הדרוש בשבועיים הקרובים?
"הבאתי ביום ראשון לביהמ"ש את כל מה שנדרש לצורך הוכחה של כל דבר. השופט שמע על ההצהרה החד־משמעית, שניתנה גם בעבר. אנחנו ניתן כל גילוי לכל רשות מוסמכת שתבקש אותו. אנחנו שמחנו עם החלטת השופט וראינו הזדמנות גדולה כדי לבוא ולהזם את מערך ההשמצות".
מה עשיתם לאחר הקראת ההחלטה של השופט?
"אחרי הדיון הדבר הראשון שעשינו היה לא לפתוח את בקבוקי השמפניה אלא לפנות לכל הרשויות ולבקש מהן שכבר באותו היום תתחלנה את תהליך הבדיקה. לנו יש את כל החומרים הנדרשים לכל מה שירצו לדעת בין אם בארץ או בחו"ל. ואנחנו מקווים שהן תעבודנה בקצב מהיר ומיידי".
כיצד עובדת השותפות בינך לבין אלשטיין?
"אנחנו שותפים חמישים־חמישים. הכל מתואם והכל נעשה יחד".
איך אתם רואים את פסיקת בית המשפט מבחינתכם?
"השופט פסק בעצם כמה דברים מהותיים: הראשון היה שההצעה שכונתה על ידי דנקנר 'הצעת החברה', היא הצעה מטעמה של קבוצה שדנקנר אפילו אינו המשקיע העיקרי בה. כלומר, השופט פסק שאין דבר כזה הצעת החברה.
"הדבר הנוסף שקבע השופט הוא שהוא מאשר את ההסדר. השופט קבע שהפסיקה תיכנס לתוקף ב־29 בחודש, אחרי שייוודע שהכל נבדק מול הרשויות והכל בסדר. זאת בין היתר בשל חשיבות העסקים של אי.די.בי למשק הישראלי, ומן הראוי לבצע את הבדיקה. הרי אם השופט היה מוצא איזשהו חשד, יכול היה להגיד: אני לא מחליט עכשיו, תעשו קודם את הבדיקה ואני אחליט לאחר מכן. אבל הוא אישר את ההסדר ורק אמר שהכניסה לתוקף מחכה לבדיקות.
"ההחלטה של השופט היתה חכמה מאוד. גם אם אני הייתי השופט, והייתי נחשף לספינים המרושעים שהמערכת החכמה של דנקנר הפיצה במשך שלושה שבועות, אני מאמין שהייתי פוסק בדיוק אותו הדבר".
האם תדרשו מדנקנר להחזיר לכם הוצאות משפטיות?
"דרשנו מעורכי הדין של אי.די.בי אחזקות שמאחר שההצעה של החברה, כפי שפסק ביהמ"ש, איננה הצעה של אי.די.בי אלא הצעה של קבוצה שעימה נמנה נוחי דנקנר, יש להזהיר את הדירקטורים של החברה על ידי הנאמנים שלא לאשר הוצאות משפטיות בשביל דנקנר".
עידן ה"יס־מנים" תם?
ועד ל־29 בדצמבר, נראה שבן משה ממשיך לספק עוד כותרות. אתמול נחשף בערוץ 2 כי למוטי בן משה יש משכנתא על הבית שרכש במודיעין. מדובר בבית פרטי ששוויו מוערך בכ־3 מיליון שקלים, והמשכנתא היא בהיקף של כמה מאות אלפי שקלים, חלק קטן משוויו של הבית. עוד נמסר בדיווח כי על אחת המכוניות של בן משה, מסוג יונדאי מודל 2007, הוטל שעבוד של כ־8,000 שקלים. בתגובה מסר אמש בן משה כי "בשנת 2006 לקחתי משכנתא של 700 אלף שקלים על הבית שלי במודיעין. בגלל הריבית הנמוכה לא סגרתי אותה כי הריבית שהבנק דורש ממני היא פריים פלוס 1.25%. הלוואי שעל החובות של אי.די.בי אקבל כזאת ריבית", ציין בבדיחות הדעת.
בנוגע למכונית המשועבדת, לדברי דוברו של בן משה, מדובר באחת החברות הלא פעילות של בן משה בארץ, שככל הנראה לא הוגש לגביה דו"ח לרשם החברות במשרד המשפטים.
דבריו של בן משה, המעידים על ביטחון עצמי גבוה ותחושת ודאות רבה בעתידו כבעל השליטה בחברת האחזקות אי.די.בי, הם סופו של תהליך ארוך שדובר בו רבות בשבועות האחרונים.
הפיננסיירים כמו דנקנר הם פעמים רבות אלה שחוטאים בחטא היוהרה. בייחוד אחרי שהעסיקו עשרות יועצים מתוחכמים על תלוש שכר שמן, שידעו לומר דברי הלל ושבח. ואז כשהיועצים מכבים את האור בקרקס הגדול, הלוליין שהולך על החבל הדק נשכח ונופל. אם הכין לעצמו רשת, הוא ניצל. אם מכר גם את רשת הביטחון, המפגש עם המציאות העסקית יגיע. היועצים ילחשו לו שהוא גדול, רואה לעומק, רואה דרך החומר, כמו מכשיר רנטגן. כך נולד תסביך הגדולה וזו גם תחילת הדרך למטה.
השופט איתן אורנשטיין ניהל תהליך ארוך, מאז ספטמבר בשנה שעברה, אבל באופן יחסי לבתי המשפט בארץ, זה היה תהליך מופתי וזריז. בזו אחר זו ניער את ההתנגדויות שהציבו לו טובי הפרקליטים שיש במדינה. כל הזמן הקפיד לנהל את התהליך לפי לו"ז מדויק. מעט מאוד דחיות. הרבה סימני קריאה והדגשה. כולם עבדו בשביל אי.די.בי אחזקות, אבל בעצם, כמו שציין השופט בפסיקתו, הם סייעו לקבוצה שאחד מחבריה הוא גם בעל השליטה. כולם המשיכו לעבוד בשביל דנקנר.
הם גם ממשיכים לעשות זאת. דנקנר ישב עם גלריה של שותפים, מנהלים ומכרים כאשר השופט אורנשטיין הקריא את החלטתו ביום שלישי בצהריים.
בדיקה שערכנו בדו"חות החשבונאיים של עידן דנקנר באי.די.בי הראתה כי בין השנים 2004 (תקופתו החלה ב־2003) ל־2012 לקחו כל המנהלים בכל קונצרן אי.די.בי משכורות עתק.
ההתעקשות של דנקנר היתה לו לרועץ. הוא התעקש שלא להיכנס למו"מ עם בעלי האג"ח בתחילת הדרך. הוא ומנהליו התעקשו שלא לכתוב בדו"חות אי.די.בי אחזקות אזהרת עסק חי, עוד מאוגוסט בשנה שעברה.
אחד אחרי השני עלו בכירי החברה וישבו על במה בבית החייל בתל אביב ואמרו: יש עוד זמן, חודשים ארוכים. אנחנו נצליח לתקן, אי.די.בי אחזקות היא לא חדלת פירעון.
אבל היא כן, בוודאי כיום. השופט אורנשטיין כתב זאת בבירור בהחלטתו: "שעה שהחברה אינה סולבנטית, אין חולק, כי לא שילמה את חובותיה זה כשנה, וגם לא הצביעה על אפשרות פירעון החובות, מוקנית לנושים הזכות לבחור את הליך חדלות הפירעון". אי.די.בי אחזקות היא זו שעלתה לדנקנר באימפריה. יש לחברה חובות של 2 מיליארד שקלים ו־200 מיליון שקלים בקופה, מתוכם 168 מיליון במזומן. היא גם משלמת עלויות משפטיות של כמיליון שקלים לעורכי הדין הטובים במדינה כדי לנהל מאבק משפטי בבעלי החוב.
ואחרי האובדן, נשאלת השאלה מי עומד לקבל את אי.די.בי. מהמחזה השייקספירי שבו דנקנר הוא הדמות הראשית, אנחנו עוברים אל המערבונים של הוליווד. מהבמה התיאטרלית שבה מבטיח דנקנר "טרם נאמרה המילה האחרונה", אנחנו מגיעים אל העיירה במזרח התיכון הפרוע; עיירה שהעשן מיתמר מבתיה, ואליה רוכבים שני אקדוחנים. אחד חדש־ישן, אדוארדו אלשטיין, והשני - חדש ולא מוכר, מוטי בן משה.
הקלטת של מדינה
השופט אורנשטיין העביר את השליטה באי.די.בי לידי השניים, אבל השאיר כאמור סייג אחד חשוב: עד ל־29 בדצמבר ידווח המשקיף על התהליך מטעם ביהמ"ש, עו"ד חגי אולמן, על חשיפת מקורות המימון של בן משה ואלשטיין. העסקים של אלשטיין מוכרים יחסית, הוא כבר שנה בתהליך, הוא הובא עוד על ידי דנקנר עצמו, אבל את בן משה פחות מכירים.
קבוצת דנקנר עמלה קשה לייצר ספקות לגבי זהותו העסקית של האיש. מטעמו נטען שוב ושוב, כי מדובר בספינים. רו"ח יהודה ברלב, לשעבר חוקר במשטרת ישראל, נשכר על ידי אנשיו של דנקנר, והוציא כמה דו"חות. הוא בדק את המקורות של הקבוצה של בן משה, קבוצת אקסטרה הולדינגס, והעלה ספקות. בשלב מסוים לבן משה נמאס והוא שלח לברלב מכתב התראה שבו טען כי הוציא דיבתו וכי עליו לפרסם התנצלות פומבית.
בנוסף, השבוע דלפה לכלי התקשורת קלטת שבה פעיל בשוק ההון בשם איציק מדינה, משוחח עם בן משה לפני כמה חודשים. הוא שאל אותו על עסקיו, ובן משה אמר "זה לא אני, זה קבוצה, אני קשור אליה לצורך העניין". כלומר, לכאורה, בן משה לא עובד לבד כפי שטען. באחד הראיונות שהעניק לאמצעי התקשורת אמר שהשותף היחיד שלו הוא הקדוש ברוך הוא.
איך הגיב בן משה? בקבוצה שלו כמעט גיחכו. "השיחה עם מר מדינה היא רק דוגמה לעשרות שיחות ופגישות רבות שיזמו גורמים שונים בניסיון לחלץ ממוטי בן משה אינפורמציה. בחלק מהמקרים - כמו למשל עם מר מדינה, הדברים היו כל כך שקופים, שכל מי שמאזין להקלטה שומע שמוטי בן משה מסרב אפילו לגלות למר מדינה את שם המשפחה שלו. בוודאי שלא את המידע על עסקיו", כך מסרו.
אבל הטלת הספק עבדה. ביום ראשון השבוע בדיון בעניין אי.די.בי העלה השופט אורנשטיין את בן משה על דוכן העדים. בן משה אמר שהוא מסכים לגילוי מלא ומפורט על עסקיו. בימים הקרובים הוא יעשה זאת יחד עם אלשטיין, לפי הוראת השופט וגם במידה רבה לפי שביעות רצונו, כדבריו, מול אנשי רשות ניירות ערך, רשות המסים, כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) ושאר חלקי הרגולציה הרבים שבהם אנחנו משופעים.
דיירים חדשים בעזריאלי
בן משה עדיין נותר דמות חידתית. בן 39, עם 4 ילדים, מתגורר במודיעין ומנהל אימפריה ענקית באירופה שמגלגלת מחזור של מאות מיליוני יורו. קל להבין מדוע זה הטיקט שעליו הלכו אנשיו של דנקנר. להטיל ספק באמינות, לגרור אותו לנסות להוכיח שאין לו אחות. אבל הטיעון שיצא מכיוון דנקנר שלפיו על אדוארדו אלשטיין ועל מוטי בן משה לגלות יותר על מהות עסקיהם, שימש גם חרב פיפיות, בבחינת טענות אחרונות וכמעט נואשות כדי להמשיך ולהיאחז בקונצרן.
היטיב להסביר זאת השופט אורנשטיין בהחלטתו, "טענות קבוצת דנקנר באשר לחוסר מידע באשר לאלשטיין, יותר מתמוהות, שהרי יש להניח, שבטרם השיתוף עם אלשטיין בגנדן ואפשרות הגשת הצעה משותפת להסדר נושים, נבחנו יכולותיו ומקורותיו כדבעי על ידי בעל השליטה, ולא נמצא בהם מתום. משכך, העלאת הסתייגות באשר לאלשטיין, עתה משחבר לאקסטרה, היא בגדר היתממות.
"גם באשר להיעדר מידע לגבי אקסטרה (קבוצת האחזקות של מוטי בן משה; ח"ש), יש טעם לפגם בהתנגדות של קבוצת דנקנר, שכן עם קבוצה זו נמנה מר אלכסנדר גרנובסקי, משקיע זר. דא עקא, שגם לגבי גרנובסקי אין מידע מספק בהצעת קבוצת דנקנר, כגון מהם מקורותיו הכספיים ועוד. ועל כך נאמר, הפוסל במומו פוסל".
וכך נותרנו בימים גורליים, עד לסוף השנה החשבונאית. היום שבו רואי החשבון עורכים את הדין והחשבון שלהם לחברות העסקיות. סופרים את המלאי, מרכזים את הדו"חות, משקללים את המספרים באקסל. קרוב לאותו יום סימבולי של סוף השנה האזרחית, נדע לאן הולכת הקבוצה שהיתה פעם מפוארת, והיום רבים עליה שני צדדים בקרב יצרי שלא נותר בו הרבה כבוד.
הרוכשים החדשים כבר סימנו השבוע לראשונה "וי" של הצלחה. מבחינת מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין, הם עומדים להיכנס בקרוב לקומות הגבוהות במגדלי עזריאלי, שם יושבת הנהלת חברת אי.די.בי.
בהמשך לכך, אחד הצעדים הראשונים יהיה להזיז את החברה למשרדים צנועים יותר. עידן הראוותנות של אי.די.בי, לנוכח מצבה הכלכלי והצהרות הבעלים החדשים, עומד להסתיים.
האם תצליח חברת האחזקות אי.די.בי לשרוד? יכול להיות שכן. והאם זה כל מה שנשאר? לחלוטין לא. עם ישראל נשאר עם חוק הריכוזיות, חוק בספר החוקים שסוגר את הפירמידות ומשאיר אותן כאתרי מורשת במצרים או כסיפור ההגדה של חג הפסח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו