העניים בישראל לא שולחים את ילדיהם לפעילויות חינוכיות, הקשישים מוותרים על תרופות והילדים אוספים אוכל מהרצפה או מהאשפה כדי לא לרעוב, כך עולה מדוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" המתפרסם היום.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בדוח השנתי בדקו בעמותת "לתת" את עמדותיהם של הפונים לעמותות לחלוקת מזון, וכן של הציבור הרחב. מהדוח עולה כי כמחצית מהורים הנתמכים על ידי העמותות דיווחו כי ילדיהם לא אכלו במשך יום שלם לפחות פעם אחת בשנה. מספר זהה של פונים דיווח כי עיקר התזונה של הילדים במשפחות נתמכות, מבוססת על פחמימות. 37% מהילדים ניזונים מלחם וממרחים כמזון עיקרי, 9% מהילדים מתחת לגיל 18 נאלצו לגנוב אוכל כדי להתגבר על המחסור במזון, 12% מהילדים נאלצו לאסוף אוכל מהרצפה או מפחי אשפה ו-5% מהילדים במשפחות הנתמכות נאלצו לקבץ נדבות.
כשליש מהנתמכים אינם מקבלים סיוע במזון בשל קושי העמותות
עוד עולה מהדוח, כי 69% מנתמכי הסיוע חיים באי ביטחון תזונתי, כשעל אף הסיוע מהעמותות, אין להם ולבני משפחתם את המזון המינימלי הנדרש לקיום בסיסי ותקין, לעומת 7% בלבד מקרב הציבור הרחב. אחוז זהה נאלצים לבחור בין מזון למוצרי חיים בסיסיים. 61% מהעמותות דיווחו על גידול בבקשות סיוע למען ילדים בשנה האחרונה, 88% מהעמותות ציינו כי תחום הסיוע הנדרש ביותר עבור ילדים הינו מזון וכשליש (31%) מנתמכי הסיוע אינם מקבלים סיוע במזון מהעמותות בשל הקושי לסייע לכל הפונים, עלייה בשיעור של 11% בהשוואה ל- 2012.
כשליש (29%) מהציבור הרחב דיווח כי הגזירות הכלכליות ב-2013, אילצו אותם לצרוך פחות מוצרי מזון בסיסיים. 41% מהמשפחות הנתמכות דיווחו כי ההחמרה במצבן היא תוצאה של הגזירות הכלכליות.
רבע מהקטינים הנזקקים - עובדים
רבע (25%) מהילדים הקטינים למשפחות הנזקקות נאלצים לצאת לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.
כמו כן, 78% מקרב נתמכי הסיוע דיווחו כי ילדיהם לא השתתפו בפעילויות חברתיות בביה"ס לעומת 69% ב- 2012. שליש מהמשפחות הנתמכות דיווחו כי אחד או יותר מילדיהם נשר מביה"ס.
הודות למצב זה, כל הורה חמישי מההורים הנתמכים נאלץ להוציא לפחות ילד אחד למסגרת פנימייה. ל-75% מהמשפחות אין יכולת לרכוש לילדיהן את כל הספרים והציוד הלימודי הנדרש להם, עלייה לעומת 62% מהמשפחות בשנה שעברה. כמעט רבע (24%) מההורים ציינו כי זה הדבר שחסר להם ביותר. מעבר לכך, לכשליש מהילדים במשפחות שנתמכות בעמותות אין נגישות לחוגים ושיעורים פרטיים לשם סיוע ומיצוי הישגים לימודיים ואישיים. כמו כן, 36% מההורים בציבור הרחב דיווחו כי הגזירות הכלכליות ב- 2013 והתייקרות המחירים, אילצו אותם לקצץ למינימום את פעילויות ההעשרה והפנאי להם ולילדיהם.
עלייה בהעסקת נתמכי הסיוע
מהנתונים שנאספו, ניתן לראות כי כמחצית מנתמכי הסיוע עובדים. ניכרת עלייה עקבית, בשיעור של 27.7% בחמש השנים האחרונות, בקרב נתמכי הסיוע המועסקים. בקרב חמישית (22%) מהמשפחות שני בני הזוג עובדים, 17% מנתמכי הסיוע אינם עובדים בשל אי יכולתם לממן סידור לילדיהם.
64% מההורים אינם יכולים לשלם עבור תרופות וטיפולים עבור ילדיהם הזקוקים לכך ו-67% מנתמכי הסיוע אינם מסוגלים לשלם עבור תרופות ושירותים רפואיים החיוניים עבורם, זאת, בהשוואה ל- 17% בלבד מקרב הציבור הרחב, עלייה של 6% בהשוואה לאשתקד.
67% מהמשפחות הנתמכות: ההחמרה - תוצאה של הגזירות הכלכליות
כמחצית מהקשישים דיווחו כי הם התקשו לשמור על מצבם הבריאותי בשל חוסר היכולת לשלם עבור תרופות ושירותים רפואיים נדרשים. 50% מנתמכי הסיוע ו-29% מהציבור הרחב דיווחו כי בשנה האחרונה חלה הרעה במצבם הכלכלי. 67% מקרב המשפחות הנתמכות ציינו כי ההחמרה במצבן הכלכלי נבעה מהגזירות הכלכליות ב- 2013.
על פי הדוח, רוב מוחלט מהקשישים (95%) מדווחים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם קיום בכבוד. קצבת הזקנה עם השלמת הכנסה עומדת על 2,714 שקלים ליחיד, ו-4,031 שקלים לזוג. הוצאות מרובות על שירותי בריאות וסיעוד בקרב אוכלוסיית הקשישים, אינה מאפשרת להם לחיות ולהזדקן בכבוד בסיסי. 96% מהנתמכים נאלצים לוותר על שירותים חיוניים ומוצרים בסיסיים, מתוכם כחמישית (22%) באופן קבוע.
מחצית (52%) מהציבור נאלצו השנה לקנות פחות מוצרי מזון בשל הרעה במצבם הכלכלי. 15% החלו לעבוד בעבודה נוספת, או שינו את מקום עבודתם כדי להגדיל את ההכנסה. 14% מהציבור הרחב לקח הלוואה מהבנק כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית. 14% מנתמכי הסיוע דיווחו כי נאלצו לקבץ נדבות בשנה האחרונה. רוב (79%) הציבור הרחב דיווח כי בשנה האחרונה יותר ויותר אנשים בסביבתו הקרובה אינם מצליחים לשמור על רמת החיים שהיו רגילים אליה בעבר ומתקשים לסגור את החודש.
"הבעיות הדחופות ביותר של הממשלה: עוני ופערים חברתיים"
41% מהציבור סבור כי הבעיה הדחופה ביותר לטיפול על ידי ממשלת ישראל היא בעיית העוני והפערים החברתיים ו-72% מציבים בעיה זו במקום הראשון או השני. ירידה בשיעור של 20% בקרב אלה הסבורים כי הביטחון (המוצב במקום השלישי אחרי החינוך), הוא המרכזי והדחוף ביותר לטיפול.
יו"ר "לתת" ז'יל דרמון ומנכ"ל הארגון ערן וינטרוב אמרו כי "הציפייה שלנו היא שההתחייבות של שר האוצר ושר הרווחה להקצות מאתיים מיליון שקל לטיפול באי ביטחון תזונתי, תיושם באופן מיידי ושהכסף יגיע סוף סוף לשטח, על מנת להקל את המצוקה של עשרות אלפי המשפחות שזקוקות לו כל כך. זהו מבחן מנהיגות לשר האוצר מול פקידי האוצר, לשר הרווחה מול המערכת כולה, וליכולתם של השניים ליישם מדיניות. אם הנושא יתממש, תהיה זו לא פחות מאבן דרך היסטורית בתפיסת האחריות של ממשלת ישראל, לקראת גיבוש תכנית לאומית לצמצום העוני. לעומת זאת, ניצחון חוזר של שלטון פקידי האוצר, יחייב אותנו הפעם לצאת למאבק ציבורי על הטיפול בעוני ועל דמותה של החברה הישראלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו