דנקנר למד בדרך הקשה: הלוואות יש להחזיר

בואו נחזור למקורות. למי שכן יודע לעשות עסקים - וורן באפט. אחד הטיפים המיתולוגיים המיוחסים לו מנוסח בשני כללים. "כלל מספר אחת: אל תפסיד כסף. כלל מספר שתיים: אל תשכח את כלל מספר אחת". כל הסיפור של אי.די.בי, של הפירמידה שניפח נוחי דנקנר עם שותפיו עד לגבהים לא ייאמנו, היה התעלמות מוחלטת מהכלל הזה.

זה לא היה על רווחים אלא על הלוואות. דנקנר ואנשיו לא החזיקו באי.די.בי, הוא לווה אותה שוב ושוב. מהבנקים ומבעלי האג"ח. עד שלנושים נמאס. המסר שהם בחרו לשדר אמש הוא שזה כנראה כבר לא משנה אם ההצעה שדנקנר גיבש עם הקבוצה שלו טובה מזו של אלשטיין ובן משה, הם רק רוצים לקבל גט ולהמשיך הלאה.

עולם העסקים הישראלי ידע עליות ומורדות עם השנים. התרגלנו לתרבות של אקזיטים והצלחות שמגיעים אחרי עבודה מאומצת. התרגלנו לכעוס על מי שמרוויח ולדרוש להעלות לו את תשלום המס, שחס וחלילה לא ימשיך להצליח. אבל אלה הן תגובות יתר למה שאפשר לקרוא לו עידן הזחיחות: השנים 2007-2005, כשכל כספי הפנסיה נשפכו כהלוואות לשוק ההון, ואי.די.בי קטפה אותן כמו היו פטריות אחר המבול.

אנחנו עדיין מתפכחים מעידן הזחיחות, והחוקים שמחוקקת עכשיו הכנסת אולי יסייעו לנו במשבר הבא, אף שגם המאמצים החדשים הם תרופות למשבר שבדיעבד. הכנות למלחמה הקודמת. אך עדיין, מה נשאר לעשות אם לא לנסות ולתקן?

לדנקנר לא נותר אלא להאשים את עצמו. בשלב מסוים, כבר לפני שנים, הוא היה יכול להבין שההשקעות שמתבצעות תחת כנפי הקונצרן הזה הן לא בדיוק נורמליות. אבל כשמסתבכים בחובות, לפעמים קשה לעצור ולקחת אוויר. וכשמדובר בסדרי גודל כאלה, ועוד עם כסף "ציבורי", כל המדינה נשאבת לפרשה הזאת.

לא ברור לאן אי.די.בי או מה שנשאר מהקונצרן הענקי הזה הולכים מכאן. מה שכן ברור הוא שכולם צריכים לחזור אל השיעור החשוב והבסיסי, בייחוד על רקע התספורות של מיליארדי השקלים שהתרחשו בשוק ההון: הלוואות יש להחזיר.

מי שלא יודע מאיפה יחזיר את ההלוואות, שלא ייקח אותן. להפסיד, למרבה הצער, זו חוכמה קטנה מאוד. לדעת להרוויח, זה כל הסיפור. ודנקנר בפרשת אי.די.בי היה האיש שהתעלם מכלל מספר אחת.

*   *   *

מתחיל לאבד שליטה

רעידת אדמה במשק: נוחי דנקנר צפוי לאבד את התאגיד הגדול במדינה • הנושים בחרו ברוב גדול בהצעת אלשטיין־בן משה • ההצבעה טעונה את אישור ביהמ"ש • דנקנר: "לא נאמרה המילה האחרונה - התוצאה תשתנה"

האם הגענו לסוף עידן דנקנר? עשר שנים אחרי שרכש את אי.די.בי, איש העסקים נוחי דנקנר מאבד את התאגיד הגדול במדינה. 

יותר מ־%75 מנושי החברה הצביעו להצעה הנגדית של אלשטיין ובן משה, שעתידים להשתלט על הקונצרן. ההצבעה טעונה את אישורו של בית המשפט ביום ראשון הבא.

תוצאות שני סבבי ההצבעות בקרב נושי החובות של אי.די.בי אחזקות אמש בתל אביב לימדו כי התקבל הרוב הנדרש בקרב הנושים, יותר מ־75%, התומך בהעברת השליטה לקבוצת אלשטיין־אקסטרה, הקבוצה שבראשה עומדים אנשי העסקים אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה.

מנציגות מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות אמרו אמש כי התבצעו שני סבבים של הצבעות. בסיבוב הראשון עמד שיעור הקולות שהצביעו בעד הצעת אלשטיין־אקסטרה על 71%. דבר זה גרר הצבעה נוספת מיידית, שבה שינה בנק לאומי את עמדתו והצביע בעד - דבר שהעלה את שיעור התמיכה באלשטיין־אקסטרה לרוב של יותר מ־75% הנדרשים ליישום ההצעה.

כעת צפויים הצדדים להתכנס בתחילת השבוע הבא בביהמ"ש המחוזי בתל אביב באולמו של השופט איתן אורנשטיין ולדון בהחלטת הנושים. אם זו תתקבל ותאושר על ידי ביהמ"ש, תיסלל הדרך להחלפת השליטה בחברה. דנקנר מצידו לא מתכוון לוותר ואתמול אמר בתגובה: "הכותרות על העברת השליטה באי.די.בי מוקדמות. ספירת ההצבעות וההליך המשפטי כולו עדיין לא הסתיימו. צריך לזכור שרק לפני כשבועיים היתה הצבעה שבה הובלנו ברוב עצום, ואני מאמין שטרם נאמרה המילה האחרונה ושהתוצאה הסופית תהיה שונה".

גורם בכיר המקורב לתהליך התקשה להאמין שביהמ"ש יפסול את רצון רוב הנושים: "קשה להאמין שביהמ"ש יפעל אחרת. התהליך נוהל בצורה תקינה וההצבעה הושגה כראוי".

הפסד השליטה באי.די.בי עלול להביא את דנקנר לפשיטת רגל מאחר שיש לו חובות אישיים גדולים לבנקים, שלא יהיה ביכולתו להחזיר.

אחד מרגעי המפתח שהתניעו את משבר החובות המסתמן, שהוביל להחלפת השליטה באי.די.בי, התרחש בסוף חודש אוגוסט בשנה שעברה. רואי החשבון הביעו חשש מיכולתה לפרוע את חובותיה. הדבר היה הטריגר לכינוס אסיפת מחזיקי האג"ח הראשונה של החברה. כבר באותו כינוס בחודש ספטמבר אשתקד טענה הנהלת הקבוצה בתוקף כי יש מספיק כסף בקופה, וכי אין ללכת להסדר חובות. אבל העניינים החלו להידרדר במהרה משום שהתברר שהחברה תתקשה להחזיר חובות בחלק הגבוה ביותר של הפירמידה - במיוחד באי.די.בי אחזקות, שחייבת כ־2 מיליארד שקלים לבנקים, ובעיקר למחזיקי האג"ח, ועוד סכום של כמיליארד שקלים לבנקים, שאותו חייב דנקנר באופן אישי עם החברות הפרטיות שבאמצעותן החזיק באי.די.בי.

קרע עם אלשטיין

בניסיון להציל את החברה הביא דנקנר את אדוארדו אלשטיין, אבל בסופו של דבר נוצר קרע בין השניים, שהוביל את אלשטיין לעזוב את השותפות עם דנקנר ולהתמודד בעצמו על השליטה עם איש העסקים מוטי בן משה.

במהלך הדרך הנושים שהובלו על ידי קרן יורק דרשו לבצע תוכנית הבראה שתדיח למעשה את דנקנר ותחלק בין בעלי החובות שלה את מניותיה - אולם ביהמ"ש לא נעתר לכך ומינה נאמן ומומחה שסייעו לבחון את הסוגיות השונות שעלו. אתמול בשעה 18:00 התכנסה אסיפת הנושים בתל אביב והכריעה: השליטה תעבור לאלשטיין ולבן משה.