צריך חינוך לערכים, לא רק להישגים

שר החינוך, הרב שי פירון, הוא לא רק רב ושר בממשלה. הוא גם מוסיקאי שמחזיק בלא מעט כלי נגינה בביתו, בחדר הקלטות מאובזר ואפילו ברפרטואר הופעות מרשים עם אמנים מהשורה הראשונה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

השבוע, בראיון עימו, נזכר הרב פירון איך שבוע לפני הרכבת הממשלה ניגן בגיטרה בהופעה של אהוד בנאי. בין הכרזה על המהפכות וביטול הרפורמות של קודמו בתפקיד, הוא גם מצליח לקרוא ספרים ("לא רק את ספרי הקודש") מהספרייה הענקית בביתו שביישוב אורנית וכמובן לנגן, "בשביל הנפש, וכדי להוריד הילוך". לעיתים עם הילדים. לפעמים לבד. 

לפני שבוע הכריז עם הבוס - יו"ר מפלגת יש עתיד, שר האוצר יאיר לפיד - על הקייטנות המסובסדות לתלמידי כיתות א'-ב'. פירון לא אוהב את ההגדרה. הוא מעדיף לכנות זאת קיצור החופש הגדול. "מדובר במהפכה, ולא בפיילוט", אמר במסיבת עיתונאים. גם בראיון ל"ישראל השבוע" ממשיך שר החינוך ומתעקש כי מדובר במהפכה של ממש, גם אם הכריזו עליה הרבה לפני שכל הפרטים עם כלל הגופים המעורבים נסגרו.

*   *   *

המהפכה, כהגדרתו, עמדה גם במוקד הראיון שנערך עימו השבוע. "צוותים חינוכיים יובילו את הפרויקט", הוא פותח ומפרט, "כמו שהמורים בתיכון בודקים בגרויות ומקבלים תוספת יפה, כך גם בפרויקט הזה, המורים שירצו בכך, יתוגמלו. זה פרויקט שעובדים עליו כבר שישה חודשים והיינו צריכים להודיע עליו כבר עכשיו, בין השאר כדי שהמפעילים הפרטיים ייערכו, וכך גם תנועות הנוער. אנחנו נפנה לנשיאי מכללות ואוניברסיטאות כדי לגייס סטודנטים שיעשו סטאז' בפרויקט הזה".

פירון מודה שיש הרבה קצוות שלא נסגרו ולא מעט אי בהירות סביב העניין, אך מבטיח שעד תחילת יולי הקרוב התוכנית תגובש לחלוטין ותפעל. את קודמיו הוא מציין גם, אולם לא לחיוב. "בטוח שיהיו טעויות וקשיים, אבל יש לזכור שקודמיי לא עשו כלום, עובדתית. אני אמרתי שאשנה והנה, שלושה שבועות של פעילות נוספים לתלמידים, ולא משנה איך קוראים לזה. אף אחד לא הציע משהו יותר רציני. הקימו ועדות ולא עשו דבר עם ההמלצות. אני התחייבתי והבאתי תוצר שעולה 200 מיליון שקלים, שאותו אנחנו מתחייבים להרחיב לכלל שכבות הגיל בעתיד".

לגבי הביקורת שעם חילופי הממשלה, גם התוכנית הזו עשויה להיפסק, מבטיח פירון כי התוכנית "תהיה מעוגנת בתקציב הבסיסי של משרד החינוך". לדבריו, "הנושא המרכזי שסביבו תתבצע הפעילות החינוכית השנה הוא נושא המשפחה. כעת צריך לבנות יחידות לימוד סביב הנושא הזה: על קשרים במשפחה לכיתות א'-ב', תגבור באנגלית לכיתות ג'-ה', לאלו תהיה תוכנית לימודים שתשלים פערים. זו לא קייטנה, זה רצף לימודי: הכיתה לא מתפרקת, לא מדובר בפאן, אלא בלמידה חווייתית. זו לא קייטנה מסובסדת. הסבסוד נובע מתפיסה ששר החינוך אחראי לילד 24/7, והאחריות הזו משתנה בגילים שונים מבחינת הפעילויות שמערכת החינוך מציעה לתלמידים".

התוכנית תציע מסגרת עד השעה 13:00, אבל אין כמעט הורים שמסיימים לעבוד בשעה הזאת, מה שיאלץ את רובם לחפש מסגרות נוספות לשעות אחר הצהריים, בעלות נוספת.

"הסוגיה הזו שייכת לאותם דברים שטרם נסגרו. פנינו לרשויות המקומיות ואנחנו קוראים להן להפעיל צהרונים באותם 21 ימים".

"לא ללמוד כמו תוכי"

קודמו בתפקיד, השר גדעון סער, הבטיח צהרונים מסובסדים - תוכנית רחבה שהחלה בערים אחדות ברחבי הארץ והיתה אמורה לחסוך כסף רב להורים. במקום להתפתח לערים נוספות כפי שהובטח, התוכנית רק צומצמה ובמקומות שבהם היא פועלת, העלות המוטלת על ההורים רק גדלה. פירון מגדיר את תוכנית הצהרונים "עוני לעניים". לדבריו, "המועסקים בה לא מתוגמלים כראוי, והתלמידים לא מקבלים תכנים מגוונים. היא לא איכותית כפי שהתיימרה להיות. נוצר מצב שבמקום תוכנית חינוכית מגוונת, משאירים ילדים עם בייביסיטר, וזה מצב שאני לא מוכן לקבל.

"צריך לבחון את כל הפרמטרים וגם פרמטרים תקציביים כדי בין היתר לייצר מצב שהורים יראו בתוכנית הזו גם תוכנית מחייבת, ולא בייביסיטר לשעה־שעתיים כמה פעמים בשבוע".

גם משרד הכלכלה מפעיל רשת בתי ספר, וכך נוצר מצב שחלק מתלמידי ישראל מקבלים תעודת בגרות ממשרד החינוך, וחלק ממשרד הכלכלה.

"אני מאמין שכל בתי הספר במדינת ישראל צריכים להיות באחריותו של משרד החינוך. אני מתקשה להבין למה משרד הכלכלה מתעקש להיות אחראי לבתי הספר. אין שום סיבה בעולם שילד אחד יקבל בגרות ממשרד החינוך, ואחר מהתמ"ת".

בדומה לקודמיו בתפקיד, גם פירון מנסה לחייב את בתי הספר החרדיים ללמד לימודי ליבה. פירון הכריז עם כניסתו לתפקיד שתלמידי בתי הספר החרדיים ילמדו לימודי ליבה, וגם יהיו באחריות משרד החינוך. בינתיים המהפכה הגדולה לא נראית לעין, אך כשנשאל בנושא, הוא משיב כי מתחת לפני השטח דווקא יש התקדמות בנושא.

"כבר עכשיו יש יותר מ־20 בתי ספר חרדיים שמלמדים ליבה והם עתה באחריותנו", הוא מספר, "אנחנו לא מוכנים לתת לבתי ספר חרדיים 100 אחוז תקציב ללא ליבה מצומצמת - אנגלית, מתמטיקה, עברית. בתי ספר שרוצים תקציב מלא מהמדינה, חייבים גם להקפיד על מכסה מקובלת של תשלומי הורים. בנוסף, נפתחו ארבע ישיבות חרדיות (כיתות ח'-י"ב) בירושלים, שבהן לומדים תלמידים לבגרות מלאה, ויש בקשות נוספות.

"למעיין החינוך התורני ולחינוך העצמאי לא תהיה יכולת להתקיים אם לא יהפכו לחלק מהחינוך הציבורי. הצעתי להם להתחיל מהגנים. באופן כללי השיח עם החרדים נתפס כהורדת ידיים, אבל מדובר בשיח מקצועי. צריך להתחיל לתת מבנים ראויים, שכר כמו שצריך למורים. אנחנו מקבלים אינספור תלונות מהמורים בחינוך החרדי על כך שהם לא מקבלים את משכורתם. גם בעניין הליבה יש לא מעט תלונות. התחייבתי לייצר חינוך ממלכתי־חרדי, וזה מה שיקרה. נצליח להגיע לזה. עובדתית כבר היום בתי ספר שלא מלמדים לימודי ליבה, מתוקצבים פחות. מדינת ישראל צריכה שחרדי יישאר חרדי, יש התקדמות בשיח עם החרדים".

פירון אומר כי "כעת קיימות במערכת החינוך שתי רפורמות - 'עוז לתמורה' ו'אופק חדש' - והמצב יוצר חוסר בהירות בקרב המורים בנוגע לתנאי התעסוקה".

שר החינוך מבטיח ליישר קו בין שני ארגוני המורים העומדים מאחורי הרפורמות: "בשלב ראשון להקפיא את כל הסכסוכים בין הארגונים למשרד החינוך - לאחד שתי רפורמות, לייצר משהו אחד שקוף וברור, רפורמה אחת לשני הארגונים. סוגיית המורים בתקופה של פסח תהפוך לסוגיה מרכזית".

השבוע התפרסמו תוצאות מבחני הפיז"ה הבינלאומיים. עם כניסתו לתפקיד, ביטל פירון את מבחני המיצ"ב בלי שנמצאה להם חלופה. ועדה שמינה בוחנת את הנושא ומחפשת חלופה.

"הוועדה המקצועית שדנה בנושא המיצ"ב תסיים את תפקידה בחודשים הקרובים לאחר שתגיש את המלצותיה", הוא מעדכן, "מה שקרה בשנים האחרונות, הוא שלמידה הפכה להיות בשירות המדידה. לא אבטל את המיצ"ב, אלא ברצוני למצוא את הדרך המאוזנת בין למידה למדידה, מורה לא כל הזמן ילמד למבחן, אלא יוכל להעשיר ולדבר על ערכים כגון ציונות. המציאות שבה מורים בישראל עסוקים במדידה לא קיימת בשום מדינה.

"משנת הלימודים הבאה השעות והתכנים הותאמו, כך שלא יהיה בכלל צורך במיקוד, אלא תהיה התאמה. השינוי צריך להיות מערכתי, כך שגם רמת הפעילות קהילתית של הילד תשתנה - טיולים, סיורים ועבודות יהפכו לחלק אינטגרלי מהלמידה, ולא רק ללמוד ולענות כמו תוכי.

לדברי השר פירון, הוא מציע "שינוי תרבותי. זה ייקח הרבה שנים, אני לא הולך ליהנות מרוב הפירות של התוכנית שלי. למשל אם לומדים את נושא השואה, אז תלמיד יצטרך לכתוב עבודה על המשמעות של אנטישמיות; מורה יוכל לשבת במעגל ולדון בסוגיות, לייצר חשיבה. עם זאת, אין ספק שגם בסיס צריך ללמוד.

"למה הפקולטות של מדעי הרוח לא מלאות? כי המצב היום הוא שילדים לא מחוברים לספרות. ילדים קונים ספרונים ולומדים רק למבחן. צריך להקדיש יותר זמן לחשיבה".

"לא רוצה להחליף את לפיד"

שר החינוך הקודם, גדעון סער, התגאה בתוכנית של התאמת מערכת החינוך למאה ה־21, וצייד בתי ספר רבים במחשבים. שר החינוך הנוכחי עצר גם את התוכנית הזו. "לחלק מבתי הספר חולקו מחשבים בלי להכין תוכניות לימוד שמותאמות למאה ה־21", הוא מגיב על היוזמה, "מורים לא עברו השתלמויות, אז חלוקת המחשבים היתה כמו לחלק ברזלים. חסר תועלת לחלוטין. היה צריך להתחיל מהכשרת המורים, ואחרי זה לחלק מחשבים למורים ולתלמידים". 

לדבריו, הוא הסביר זאת לראש הממשלה, שקיבל זאת בהבנה. "הסברתי שמדינת ישראל צריכה להתאים את עצמה למאה ה־21, נעבור משינון להעמקה, לעיסוק במשמעות; כל ילד יידע לסדר את החומר, אך גם יהיה סקרן. משהו שיהפוך אותו לערכי יותר. נהפוך את בתי הספר לאיים של מצוינות, כדי שילדים יוכלו לצאת עם כלים מתאימים".

כל הנתונים שמתפרסמים בשנים האחרונות מצביעים על הפערים במערכת החינוך - בין מגזרים ובין מרכז ופריפריה חברתית וגיאוגרפית. איך אתה מתייחס לזה?

"מנכ"לית המשרד החדשה, מיכל כהן, נמצאת בהתדיינות עם משרד האוצר כדי להגיע למתווה של תקצוב שיאפשר את צמצום הפערים. עם זאת, עמותות שונות שתורמות למערכת החינוך ימשיכו לעשות זאת, אף שמדובר במערכת עם התקציב השני בגודלו במדינה. זה דבר שמקובל בכל העולם. אין אפשרות להסתדר בלעדיהן.

"עם זאת, עד היום אין למשרד החינוך רישום מסודר ופיקוח על תכנים שמועברים לתלמידים על ידי אותן עמותות. רק לאחרונה מונתה ועדה שמרכזת את כלל המידע. התחלנו לעבוד על רישום  מסודר של כל העמותות בתוך בתי הספר. בהליך לא ארוך ייווצר מצב, שלא כל עמותה תורשה להיכנס לבית ספר ושזה יהיה מפוקח".

לפני שמונית לשר החינוך כיהנת כמנכ"ל עמותת "הכל חינוך". מה הקושי העיקרי של מערכת החינוך שלא רואים משם ורואים מכאן?

"אני רואה את הקושי הביורוקרטי לייצר שינויים. נורא קשה לייצר שינוי במערכת כל כך גדולה, ולכן צריך לפגוש הרבה מורים ואנשי שטח. זאת הדרך המרכזית לייצר שיח, לייצר מצב שמחזירים אמון במערכת החינוך".

יש עתיד, המפלגה שלך, בקריסה מתמשכת בסקרים. בוחרים רבים מביעים אכזבה גדולה מהמפלגה ובעיקר מיו"ר המפלגה. אתה רואה עתיד למפלגה הזאת?

"מפלגת יש עתיד תגיע רחוק. ייקח שנתיים־שלוש עד שכל משרד יוכל להראות את ההישגים. שר האוצר משנה את המציאות. בסוף יהיה שיר הלל ליאיר לפיד. הוא שר אוצר טוב".

כיום אתה מספר 2. אם בהמשך תרצה להיות מספר 1, לא נראה שתוכל. התקנון המפלגתי מקבע את לפיד בראש לעוד שנים רבות.

"אני באתי לפוליטיקה כדי להיות שר החינוך, לא כדי להנהיג מפלגה. מפלגה זו פלטפורמה חשובה, ובבחירות המוניציפליות הסתובבתי בכל הארץ, אבל אני לא רוצה להתמודד ולא מעוניין להחליף את יאיר לפיד. לא מעניין אותי המשחק הפוליטי".

אתה תושב אורנית, שזו התנחלות. האם על פי עמדותיך הפוליטיות תהיה מוכן לפנות את ביתך תמורת הסכם מדיני?

"אני לא אפול למלכודת הזאת. אין הסכם שלום כרגע וכשיהיה, אם יהיה, נדון בו. ברור שכשהצטרפתי למפלגת מרכז, הבאתי בחשבון שיש מחירים מדיניים תמורת הסכם מדיני".

ביקשנו את תגובתו של השר גדעון סער על הדברים, אך מפאת לידת בנו לא התאפשר לו למסור תגובה. 

תגובתו של ד"ר שמשון שושני, שכיהן כמנכ"ל משרד החינוך בתקופה שבה החלה לפעול "התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה־21": "מן הראוי היה לבדוק את העובדות. תוכנית התקשוב  יושמה במערכת החינוך אחרי עבודת הכנה מקצועית, מעמיקה וממושכת עם כלל גורמי המקצוע הבכירים בתחום בארץ ולאחר התייעצות עם מומחים מהעולם. במסגרת התוכנית משרד החינוך לא רכש מחשבים לתלמידים אלא למורים, כחלק מתהליך ההכשרה המשמעותי שעברו". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו