"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דרוש: מזרחי ל"אולפן שישי"

אולפן שישי, שישי, 20:00, ערוץ 2

,עודכן
אולפן שישי. נמצא הזמר הלאומי // אולפן שישי. נמצא הזמר הלאומי

ל"חמישייה הקאמרית" יש מערכון שמודי בר־און, האורח המרכזי ב"אולפן שישי" בסוף השבוע האחרון, בטח מכיר. הוא עונה לשם "האחרון שראה אותו". המערכון היה חלק מתקופת הזוהר של החמישייה. שניות אחרי שהמדינה חשבה שהיא התאוששה מרצח רבין, הגיעו כותבי הסאטירה והכניסו למדינה ההמומה אגרוף היישר לצלעות. ועוד הוסיפו בעיטה. המערכון צחק אז על אנשים שראו "אותו" אחרון, שהרי בזה עסקה התקשורת הישראלית בימים ההם. מי ראה/ שמע/ שוחח/ הריח את המנוח רבין. גם היום הוא פשוט כל כך מצחיק. רמי הויברגר ישב אז על ספה ואמר בעצב: "הוא עמד ליד הפסנתר וסביבו כמה אנשים, אבל כמו תמיד הוא הסתכל לי בעיניים וחייך אלי". ביום שישי האחרון זה לא היה פסנתר, זה היה דני קושמרו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כמעט 20 שנה אחרי, והספורט הפך להיות מי ראה אחרון את המנוח אריק איינשטיין. במירוץ המטורף של התקשורת הישראלית סביב שאלת מי דיבר/ אכל/ צחק עם אריק איינשטיין, "אולפן שישי" לא היתה יכולה להישאר מאחור. אחרי שבשבועות האחרונים עסקו שם בפרשת אייל גולן ובמסיבות חשק, את המקום של העברית הקלוקלת של בני פרץ ועיניו המודאגות החליפו תנועות הידיים של מודי בר־און ומבטו המבולבל.

בעוד פרץ הוא שמייצג בואכה "אולפן שישי" את ארץ ישראל שהולכת פייפן, מודי בר־און, כפי שהגדיר אותו קושמרו, "אוהב גם כדורגל וגם עשה סידרה על תל אביב", אז זה הופך אותו, כמו כולנו בתקשורת בסוף השבוע (כולל כותב שורות אלו), למומחה בנושא אריק איינשטיין.

ייאמר לזכותו של בר־און שהוא התעקש על כך שהגיע לאולפן קודם כל ואחרי הכל כמעריץ בלבד ולא כעד מומחה.

ב"אולפן שישי" לא מצאו מזרחי שיוכל לדבר על אריק איינשטיין, אז הביאו את מי שבעיניהם נתפס לעממיקו דיו בשביל לדבר עליו גבוהה. אשכנזי כמובן, אבל כזה שהמשפחות שהרגע סיימו קידוש יכולות לזהות אותו מהכדורגל שאבי המשפחה צופה בו עם גרעינים והרגליים למעלה, רגע אחרי שסיים לשמוע דיסק של אייל גולן.

אז בתוכנית קיבלנו את השיר האחרון שהקליט אריק איינשטיין, ותוכנית הדגל של שישי בערב ניצחה בנקודות את כל מתחריה בתקשורת. לחיזוק הערב הגיעה כתבה של אילן לוקאץ' על בית הקברות טרומפלדור, שם נקבר איינשטיין.

לוקאץ' כדרכו הביא כתבת פאן בנושא רציני אבל לא הצליח, ואולי לא רצה, לספר לנו איך סידרו, ובצדק, לאיינשטיין מקום בבית הקברות הזה, בייחוד נוכח המחירים המופרזים שהוא תיאר בכתבה. כנראה עדיין מוקדם מדי לשאול שאלות מהסוג הזה.

אם יש משהו טוב שיצא מהצפייה ב"אולפן שישי" בחודש האחרון, הרי הוא נחלק לשניים: הראשון הוא שהוויכוח על הזמר הלאומי הסתיים למאה השנים הקרובות. אייל גולן ושלמה ארצי נשארו הרחק מאחור, וטוב שהסדר הזה הובהר כי לרגע היה נדמה שהתבלבלנו. מסקנה נוספת היא שאחרי השבוע העגום האחרון שעבר עלינו, אין ילד במדינה שלא יודע מי זה אריק איינשטיין.

עכשיו, אפשר לחזור ל"כוכב הבא", ל"אקס פקטור" ולשאר מסיבות החשק שהן המציאות העגומה, ושעימה אפשר להתמודד בעזרת שיריו של איינשטיין ז"ל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר