מו"מ הגרעין: עיתונים מובילים - עמדות הפוכות

השיחות בז'נבה גרמו לשבר ביחסים בין ישראל לארה"ב, אלא שמתברר כי ההסכם המסתמן עם טהרן הוא סלע מחלוקת גם בין שניים מהעיתונים הנחשבים בעולם, ה"וושינגטון פוסט" וה"ניו יורק טיימס".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ב"טיימס" בחרו להתמקד בכך שאין חלופה למגעים. "אם כל אלו שטוענים נגד ההסכם - בעיקר חברי קונגרס, ישראל וסעודיה - רואים בקיפאון של סוף השבוע הזדמנות חדשה לחבל בו, מהי האלטרנטיבה?", תוהים עורכי ה"טיימס" במאמר שכותרתו "שיחות הגרעין עם איראן: לא הסתיימו, אבל בחיים". "אף אחד לא הציע נתיב טוב יותר מאשר משא ומתן, והשגת העיסקה הטובה ביותר האפשרית צריכה להישאר המטרה של איראן והמעצמות".

בעיתון, שמתח תכופות ביקורת על נתניהו, לא מפספסים את ההזדמנות לתקוף אותו שוב. "למרבה הצער, המגעים הלא גמורים העניקו לראש ממשלת ישראל את הפתח לייצר עוד אופוזיציה היסטרית", טוענים בעיתון, "זה יהיה נחמד אם איראן תסכים לפרק לחלוטין את תוכניתה הגרעינית, כפי שנתניהו דורש, אבל לא סביר שזה יקרה אי פעם". על פי ה"טיימס", "הדרך הטובה ביותר למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני היא הסכם שמגביל את העשרת האורניום, מרסן את תוכנית הפלוטוניום ומאפשר פיקוח בינלאומי מקסימלי". "המתנגדים להסכם מלאי אנרגיה ונחושים", סיכמו חברי המערכת, "ארה"ב ובעלות בריתה צריכות להיות מאוחדות וחכמות".

ב"וושינגטון פוסט" הציגו עמדה הפוכה. "תומכים ומתנגדים להסכם עם איראן צריכים להסכים כי הקיפאון האחרון בשיחות הוא דבר טוב", פתחו ב"פוסט" את המאמר שזכה לכותרת "אין הסכם עם איראן, אבל יש הזדמנות לאסטרטגיה טובה יותר". "הממשל יכול לבזבז ביעילות את הזמן עד סבב המגעים הבא, כדי להבטיח שהתנאים שהוא מציג להגבלת היכולת הגרעינית של איראן זוכים לתמיכה רחבה הן בוושינגטון והן בקרב בעלות הברית של ארה"ב".

ב"פוסט" מפרטים מדוע "האסטרטגיה של הממשל מעלה ספקות", ומסבירים כי הממשלה הישראלית ומחוקקים רבים בקונגרס סבורים כי "הקלה בסנקציות צריכה להתרחש רק אחרי צעדים ממשיים של איראן לוויתור על יכולתה להעשיר אורניום ולייצר פלוטוניום". ג'ון קרי, מציינים בעיתון, טוען כי בכל יום ללא הסכם איראן מתקרבת לפצצה. "הטיעון הזה נראה לנו הגיוני", אומרים עורכי ה"פוסט", "אבל הספקנים הצביעו על כמה נקודות בעייתיות בתנאים, שלהם מוכן ממשל אובאמה להסכים. הראשון קשור למתקן המים הכבדים - איראן רוצה להמשיך בבנייתו בזמן המגעים, אך מכיוון שקשה לדמיין הסכם סופי שמאפשר את המשך פעילותו של המפעל, המערב צריך להתעקש על הקפאתו; השני קשור לדרישה האיראנית להכיר ב'זכות' שלה להעשרת אורניום. ייתכן שיהיה צריך לקבל יכולת העשרה כלשהי בהסדר סופי, אבל זה צריך להיות תלוי בהסכמה איראנית לפיקוח הדוק, בכלל זה פיחות משמעותי בתשתיות הגרעין שלה. מכיוון שאיראן לא מסכימה לכך, לא צריך להעניק לה את ההכרה שהיא דורשת".

ב"פוסט" מודים כי כל מו"מ עם איראן ידרוש "ויתורים לא נעימים" וכי כל "הסכם שמפחית משמעותית ביכולות הגרעיניות שלה עדיף על מהלך צבאי", אך במקביל קוראים לבית הלבן לשפר עמדות: "לממשל הזכות לנוע קדימה, אבל הוא צריך להתאמץ יותר כדי שכל עיסקה תתיישר עם המטרות שלו, וכדי לזכות בתמיכת הקונגרס ובעלי בריתו".