בעידן שבו הספרים המודפסים עדיין שולטים בשוק ופעולת הדפדוף כמוה כטבע שני, נוח לחשוב שהמהפכה הדיגיטלית עדיין רחוקה. ספרו של יו האווי (כנרת זמורה ביתן, תירגמה דידי חנוך) מזכיר לכל המדחיקים שהמהפכה כבר כאן. "144 קומות" התחיל כנובלה שהאווי, חובב מדע בדיוני ופנטזיה מילדות, פירסם באמזון. הקוראים נשבו בקסם הסיפור וביקשו עוד, וההמשכים הצטברו לאט לכדי ספר, שהפך לטרילוגיה, הצליח גם בגירסת הפרינט והפך לרב מכר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"הספר נמכר יפה בגירסת הפרינט, אך מכר יותר מפי עשרה בגירסה הדיגיטלית", מגלה האווי בהתכתבות אלקטרונית עימו, "לאור ניסיוני האישי אני בהחלט חושב שלמו"לים שווה לשחרר את הספרים בגירסה הדיגיטלית עוד לפני שהם יורדים לדפוס. הדבר עשוי להגביר את המודעות לספר, כמו גם לקצר את הזמן מרגע הכנתו ועד שיעלה על המדפים, אך אני בספק אם הם ישקלו את האפשרות".
כך או כך, בכל הנוגע להאווי הקוראים כבר הקליקו בידיים: "144 קומות" הוא רומן עתידני ודיסטופי, שלא מבזבז זמן עד שהעניינים בו מתחילים להסתבך. העולם שעל פני השטח הורעל והאוכלוסייה ששרדה את האסון מתבצרת במבנה תת־קרקעי וענק ומקיימת חיים פעילים ויצרניים. אך על העולם בחוץ אסור לדבר או אפילו לחשוב. הנוף הניבט מן המסכים שבמבנה הוא עכור וחרב. מדי פעם בפעם יש מורדים, כאלה שתובעים לצאת אל העולם שבחוץ. אלה נדרשים לקיים טקס נוקשה, ובסופו הנותרים שמאחור יכולים לצפות במותם האיטי והמייסר. יום אחד ראש העיר נרצחת, ובעולם הקוהרנטי והשגרתי נוצרים בקיעים.
האווי בחר להציב במרכז העלילה את ג'ולייט, אישה צעירה וחסרת פשרות, היוצאת למסע אמיץ על מנת לגלות את האמת. "חוזקו של הסיפור טמון בעצם הצבת גיבורה במרכזו", סבור האווי, "הספר עוסק בהתקוממות, באנשים שהוחזקו בתנאים מחלישים וכעת תובעים שוויון וצדק. נשים נלחמו למען המטרות הללו זה אלפי שנים, וגם אם הושגה התקדמות, רובן עדיין לא מקבלות את התנאים והכבוד שלהם הן ראויות, כך שהצבת גיבורה אישה מחדדת את הנקודה, כמטאפורה בתוך מטאפורה".
זו לא בחירה שגרתית בז'אנר המדע הבדיוני.
"הבעיה שלי עם גיבורות בספרי מדע בדיוני או בסרטי אקשן היא שלרוב הן מצוידות בתכונות שנחשבות גבריות; הן פיזיות, אגרסיביות, לוחמות המיומנות בכלי נשק וכדומה. לוקחים את מה שנתפס כגבר טיפוסי, חייתי וגס ומזריקים לגוף נשי. בו בזמן מחפיצים את הנשים ומאלצים אותן להילחם בביגוד מינימליסטי ובפוזות מגרות, כשמסביבן רצים גברים לבושים בשריון. זה לא ריאליסטי, טיפשי וסקסיסטי. ג'ולייט היא חזקה, אך גם פיקחית, סקרנית ומלאת חמלה ומוטיבציה. היא לא בהכרח חובטת את דרכה כשעליה למצוא פתרון לבעיה. אני חושב שזה ריאליסטי יותר, ולא פחות פמיניסטי".
ירד מהיאכטה
העולם התת־קרקעי שיצר האווי שונה לחלוטין מזה שבו אנו חיים, ובו בזמן מנקודת מבט אחרת הוא מעין מיקרוקוסמוס שלו. "אני סבור שצפייה בעולם דרך מסכים ולא דרך עינינו יוצרת במצטבר נזק עצום", הוא אומר על כך, "מלמדים אותנו שהעולם מסוכן ורע ושאין טעם לקוות ולחלום. כמובן, יש דברים שעלינו לשפר, אך אני סבור שהעולם מתברר כטוב יותר כאשר אנחנו מבקרים אותו ממש, ולא בתיווך מסכי המחשב או הטלוויזיה".
נראה שעיקר הביקורת שלך מופנית נגד העובדה שההון מצטבר אצל שכבה של בעלי כוח.
"לצד זאת, הספר יוצא נגד העובדה שהנתונים הקריטיים על חיינו גם הם מוחזקים בידי שכבה מצומצמת ששולטת בהון ובכוח; אזהרה שיש בה מימד נבואי בעידן טרום אדוארד סנאודן. בו בזמן קיימת האזהרה שהתקוממות עלולה לפעמים להוביל לתוצאה גרועה מהמצב הקיים אך לבסוף, אני סבור שהטרילוגיה כולה קוראת לנו להפסיק להילחם זה בזה ולהירתם לחקר אפשרויות מדעיות ועולמות חדשים ואפשריים".
עד שהפך לסופר מצליח החזיק האווי (39) במגוון פרוע של משרות, ובהן קפטן של יאכטה ומתכנת מחשבים. "תמיד רציתי לכתוב אבל חסרו לי הנחישות והמסירות", הוא מתוודה, "בסוף קרה לי מה שקורה להרבה אנשי ים: התאהבתי באישה, הלכתי בעקבותיה אל היבשה וסוף סוף מצאתי עצמי מסוגל לכתוב טקסט מתחילתו ועד סופו".
אתה מצוי בקשר ישיר וחם עם רבים מקוראיך. מהי ההערה המשונה ביותר שקיבלת מהם?
"ההערה המשונה ביותר שקיבלתי היא שהספר זול מדי! יש קוראים שקנו ממני את הספר ישירות והוטרדו מהמחיר. הם טוענים שעלי להעלות אותו. את זה אתה לא מצפה לשמוע".
* * *
למה (באמת) לא עלינו למונדיאל?
מהי מציאות ישראלית כיום? שאלה שקשה להשיב עליה. היא כוללת את המרכיבים הבאים: צבא, טלוויזיה, פייסבוק, כדורגל, קפיצה לחו"ל, קיבוצניקים ושומרי מסורת.
ישראליות, כך נראה, מתבטאת בתנועה בין מצבי קיצון - מצד אחד סכנת חיים (טרור, תאונות) ומצד אחר שמחת חיים גנטית. וכאילו לא די, מציאות המאה ה־21 מהירה ותובענית אף היא.
"טרמינל", ספר הביכורים של אילן גופר, הוא ספר שמתאר באופן נאמן את קיטובי ההוויה הישראלית. גופר מציג אסופת סיפורים קצרים בשפה קולחת, שאמנם אינם מציעים קשר הדוק, אך מבליטים את מוטיב מתח הישראליות, שלעיתים נבנה בעלילת הסיפורים בצורה איכותית.
"למה לא עלינו למונדיאל", אחד הסיפורים בקובץ, שמגולל "התפלחות" של שני חיילים מבסיס בשטחים כדי לצפות במשחק של נבחרת ישראל, טומן בתוכו את גרעין ההוויה שאליה מכוון גופר. הסיפור נע בין הומור דק למתח עוצר נשימה ומחבר את מרבית הגברים הישראלים לתחושות המוכרות של הכדורגל המקומי.
השילוש כדורגל־צבא־ערבים כבר הופיע במקומות אחרים בתרבות הישראלית (הסרט "גמר גביע" של ערן ריקליס הוא דוגמה בולטת) ומעסיק גם את גופר, שחוזר בסיפוריו לא פעם לימי השירות הצבאי, האינתיפאדה הראשונה והפיגועים.
גופר הוא עיתונאי ותיק, עם חיבה בלתי נסתרת לספורט. ניסיונו כבמאי ועורך - דרך עדשת המצלמה - סייע לו, כך נראה, גם בכתיבת סיטואציות קיצון של ריגוש. האם הצליח לזקק את הישראליות? זו שאלה מורכבת מדי; התשובה יכולה להסתפק בהנאה גדולה שנובעת מהקריאה בספרו.
טרמינל / אילן גופר, הקיבוץ המאוחד, 172 עמ'
עמית לוינטל* * *
מירון איזקסון "משורר הבית"
המשורר פרופ' מירון איזקסון נבחר להיות "משורר הבית" של מכללת לוינסקי לחינוך. התואר "משורר הבית" נלקח כהשראה מבחירת "המשורר הלאומי" בספריית הקונגרס בארה"ב. איזקסון משמש פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר־אילן. עד כה ראו אור עשרה ספרי שירה וחמישה ספרי פרוזה פרי עטו, והוא זכה בפרס נשיא המדינה לספרות עברית ובפרס ברנר לשירה. לדברי אנשי מכללת לוינסקי, "משורר הבית" ייבחר בכל שנה, ובדרכים שונות הוא "יאפשר מפגשים קצרים בהקשרים בלתי שגרתיים עם שירה. הוא יחזיר לשירה את קולה, והיא, בדרכה, תגמול לנו ותאפשר מפגש ראשוני עם הפלא שבמילים, מותר האדם".
ערב מחווה לפרננדו פסואה
בית ביאליק (ביאליק 22 ת"א) יערוך מחר בערב אירוע מחווה למשורר הפורטוגלי הגדול פרננדו פסואה, במלאות 125 שנה להולדתו. בערב, שייערך בשיתוף שגרירות פורטוגל בישראל ועם צאת תרגום לספר שיריו של פסואה "מעבר להר הירוק" (בתרגומו של רמי סערי), יקראו משוררים ישראלים משיריו של פסואה ויוקרן סרט קצר על ליסבון כפי שנצטיירה מעיניו של המשורר. פסואה (1935-1888) נחשב לאחד המשוררים הגדולים בשפה הפורטוגלית. התודעה העולמית לגביו התעצמה רק לאחר מותו, כשנמצאה תיבת עץ ובה יותר מ־27 אלף דפים כתובים פרי עטו. בדפים התגלו דברי שירה, רומנים ומחזות וטקסטים ביקורתיים ופילוסופיים, שנכתבו על ידי פסואה ועל ידי עשרות הטרונימים שברא.
פרס ברנשטיין יוצא לדרך
קרן ברנשטיין להענקת פרסים ספרותיים הודיעה השבוע על תחילת הגשת מועמדויות לפרסי ברנשטיין לשנת 2014. בשנת 2014 תעניק הקרן את פרס ברנשטיין בתחום הפרוזה והמחזה בסכום כולל של 75 אלף שקלים (50 אלף שקלים כפרס בתחום הפרוזה ו־25 אלף שקלים בתחום המחזה). פרטים על הגשת המועמדות אפשר למצוא באתר של התאחדות הוצאות הספרים בישראל.
