"תחושת מיצוי" וסימני שאלה מלווים את התפטרותו של עיני

התפטרותו המפתיעה של עופר עיני מהנהגת ההסתדרות עוררה גל של ניחושים ופרשנויות מדוע בחר לעשות כן כשבועיים לפני הבחירות המקדימות במפלגת העבודה. שלי יחימוביץ' חשה כי בכך הועמה הזיקה בין עיני לבין יריבה יצחק (בוז'י) הרצוג. אך הוא סבור כי "לאו דווקא". רק פילוח התוצאות בקלפי בעוד כשבועיים יוכל לפתור את החידה למי משניהם הועילה התפטרותו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

רוח רעה ומחשידה ליוותה התפטרות זו, אך לא נמצאו לה סימוכין. מניפה גדולה של פוליטיקאים - בעיקר מקדימה לשעבר ומהעבודה - העידה כי זה כבר זמן מה מביע עיני את רצונו לפרוש. הוא "גמר את הסוס", "מיצה את עצמו". לפי שעה, כל עוד לא נמצאה במה לאושש את החשדות כלפיו - אין סיבה שלא לקבל את גרסתו כי החליט לעשות לביתו.

הקריירה של עופר מוועד העובדים במשרדי מס ההכנסה עד לראשות ההסתדרות רצופה בהישגים ובבעיות. מקץ שמונה שנים בלשכתו הגדיל באורח משמעותי את מספר חברי ההסתדרות וחיזק את מעמדה כארגון היציג של העובדים.

לקריירה המטאורית שלו נלוותה שיירה של סיפורים בעייתיים ושמועות. כתבו שהסדיר עמדה בכירה במערכת החינוך ההסתדרותית לבת זוגו; שלכאורה נטל חלק בפעילות אשר נועדה להעמיד בראש מפלגת העבודה אישיות ביטחונית, ולא את יחימוביץ' והרצוג; שהיה איש ריב ומדון - פעם עם היושבת־ראש ופעם עם קודמו עמיר פרץ, וגם התבטא מדי פעם בלשון גסה ופוגענית.

הלשון הזאת נועדה להטיל אימה על הממשלה ועל הנהלות של מפעלים שונים. לא ברור אם השיגה את יעדה. מצד אחר, אמנם האיום הובע במילים תקיפות, אבל ההתנהלות היתה ברוב המקרים אחראית. מדי פעם חשף שריר כדי לחזק את מעמדו בקרב תומכיו, אך בבואו להתפשר היה ענייני. חבל רק שלא ניתק כראוי מן הוועדים הגדולים, שהיו מקור כוחו, ולא אחת גם צומת לבעיותיו של המשק הלאומי.

הדעת נותנת כי עיני אינו רואה עתיד למפלגת העבודה או לגורם השכן לה. הוא עצמו לא יגיע אל ראשות הפירמידה הלאומית. פרישתו עכשיו מתרחשת כאשר הדעה הכללית היא שהצליח להנהיג את ההסתדרות בשמונה השנים שעמד בראשה. רק העתיד יוכיח אם עלה בידו להיגמל מהחיידק המלווה את החיים הציבוריים - בקשת תשומת לב ציבורית ופרסום אישי, והשתתפות ממשית בתהליכי קבלת החלטות חשובות.

היבט אחד בהתפטרותו חיובי. הוא מאותת שאין צורך להחזיק בקרנות המזבח ולהידבק לכורסת ההנהגה, וכי שמונה שנים הן די והותר, ומה שלא עשה אדם בתקופה כה ארוכה - לא יחדש לאחר מכן. הוא מבהיר בהתפטרותו כי צריך לדעת ללכת, מוצר נדיר בישראל.