"האוצר משחק בביטחון"

הדיון בקבינט על הקיצוץ בתקציב הביטחון שהיה אמור להתקיים אמש, נדחה להיום. במערכת הביטחון דורשים תוספת של 4 מיליארד שקלים, ובאוצר מסרבים ומתעקשים להותיר את הקיצוץ בסך 3 מיליארד שקלים, שאושר כבר לפני שלושה חודשים, על כנו. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בעקבות שורת דיונים מקדימים שנערכו אתמול אמר גורם בכיר מאוד בצה"ל כי "בתקציב שניתן לנו אנחנו לא יכולים לספק את רמת הביטחון הדרושה לאזרחי ישראל". בכיר אחר אמר כי "אנחנו מתוסכלים. באוצר לא מבינים אותנו ולא מבינים את הסכנה. הם משחקים עם ביטחונם של אזרחי ישראל. זה לא מאבק על התקציב אלא על רמת הביטחון של האזרחים. אם נמשיך ככה, נגיע למלמחת לבנון השלישית בלי שום אימון".

גורמים במערכת הביטחון החריפו את ההתקפות כנגד משרד האוצר ואמרו כי "האוצר מתנהל כמו גוף שיש לו מדינה. הוא מסית נגד אנשי קבע שמרוויחים משכורות נמוכות מאוד. יש החלטת קבינט שעודפי תקציב יינתנו בעדיפות לביטחון כי היה ברור שאנחנו בתקציב חסר. שר האוצר הצביע בעד ההחלטה הזו. עכשיו באוצר גם מתכחשים לה וגם מסרבים לחשוף עודפים. זה דיון פוליטי מביש ולא דיון ענייני. זה יפה לדבר על מעמד הביניים, אבל אלפי משרתי קבע מפוטרים ועוד אלפי עובדי התעשיות הביטחוניות שאולי יפוטרו, זה לא מעמד הביניים? במצב הנוכחי אי אפשר לספק ביטחון. לא יהיו אימונים, לא יהיו הכשרות והצבא יתנוון. זו סכנה אמיתית. אי אפשר לומר שאנחנו מתחמקים. שר הביטחון התחייב לקיצוץ של 3 מיליארד שקלים ועומד בכך כי הוא מבין את החשיבות של נשיאה בנטל, אבל ההסתה נגד משרתי הקבע חצתה כל גבול".

מערכת הביטחון נעמדה בימים האחרונים על "רגליה האחוריות" כדי למנוע את הפגיעה בתקציב. בצה"ל מציינים כי הקיצוץ המתוכנן עשוי להביא לכך שהצבא לא יהיה מוכן לאיומים ולמשימות שיוטלו עליו, וכך גם לתרחישים שעשויים להבשיל לקראת מארס־אפריל. 

במערכת הביטחון מציינים כי המערכת הסכימה לפני כמה חודשים "להיכנס מתחת לאלונקה" ולקצץ כ־3 מיליארד שקלים מתקציבה. בעקבות קיצוץ זה החליטו בצה"ל על סגירת טייסות מבצעיות ויחידות שריון, ביטול תעסוקה מבצעית לחיילי מילואים, צמצום אימונים לחיילים הסדירים, פיטורי 4,500 אנשי קבע ועוד.

"אין לנו עוד מאיפה לקצץ" 

בצה"ל ובמשרד הביטחון מתרעמים על כך שהקיצוץ שעליו סוכם יעלה בסופו של דבר 4.5 מיליארד שקלים נוספים, שלא על פי התוכנית המקורית, כך שבשנת 2014 תיאלץ מערכת הביטחון לספוג קיצוץ כולל של 7.5 מיליארד שקלים. המשמעות, לפי גורמים ביטחוניים, היא "עצירת הצבא". דהיינו, ביטול האימונים המועטים שעוד תוכננו ופגיעה בהכשרות ובמוכנותו של הצבא. "אין לנו עוד מאיפה לקצץ", הסבירו במערכת הביטחון, "בסופו של תהליך, רמת הביטחון תיפגע". הפגיעה, כך לפי גורמים ביטחוניים, תיגרם, בין השאר, מכך שיחידות מילואים ויחידות בסדיר לא יתאמנו ויחידות הסדיר יתפסו קו לתקופות ארוכות, מה שיביא לשחיקתן.

באוצר ביקשו עוד להדגיש כי הדיון הוא לא על קיצוץ נוסף בתקציב אלא על תוספת של 4 מיליארד שקלים שדורשת מערכת הביטחון. משמעות הדרישה היא ביטול קיצוץ 3 מיליארד שקלים וקביעת תקציב ביטחון בסך 62 מיליארד שקלים - הגדול ביותר בתולדות המדינה. שר האוצר יאיר לפיד אמר בדיון כי אם יבוטל הקיצוץ בתקציב הביטחון, זה יבוא על חשבון מעמד הביניים, מעונות היום, פתרונות הדיור והמאבק ביוקר המחיה. עוד התריע לפיד כי אם מערכת הביטחון תקבל את התוספת שהיא דורשת, לא יהיה אפשר לצמצם את הפערים ולהוריד את יוקר המחיה. "כל הדיון בתקציב הביטחון היה ואושר בממשלה ובכנסת, ועכשיו באה מערכת הביטחון ואומרת 'אנחנו לא מתכנסים במספרים'. אנחנו קובעים את מסגרת התקציב, אנחנו לא מתערבים בקביעת סדרי העדיפויות של מערכת הביטחון וצה"ל", אמר לפיד.

לחזית נשלחו מנכ"לית האוצר יעל אנדורן והממונה על התקציבים אמיר לוי, שהבהירו כי אם מערכת הביטחון תקבל את התוספת, "הקיצוץ הבא בדרך". לדברי אנדורן, "אין מערכת שלא היתה רוצה שהתקציב שלה יהיה גבוה יותר, אבל תפקיד הקברניטים, וכך גם של ראשי מערכת הביטחון וצה"ל, והם יודעים לעשות את זה יותר טוב מאיתנו, זה לקבוע איך לנהל הכי טוב את מערכת הביטחון כדי לתת פתרונות לאיומים הקיימים במסגרת התקציב שקיבלו. עדיף שתוספת המשאבים תגיע לאזרחים - לבריאות, לחינוך, להשכלה הגבוהה ולהפחתת נטל המס".

הממונה על התקציבים לוי הבהיר כי הרמטכ"ל הוא ראש הצבא, וכל החלטה איך לנהל את הצבא, איך להתייעל ואיך לחסוך היא שלו בלבד. "צה"ל צריך להיות יעיל וחסכוני יותר", אמר לוי, "מערכת הביטחון יכולה להסתדר עם תקציב של 58 מיליארד שקלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו