"הקו האדום הדק" הוא שמו של ציור מפורסם, המנציח קרב אחד במלחמת קרים, ב־1854: קו של חיילי הצבא הבריטי (יחידה סקוטית), לבושים במדיהם האדומים, ניצבים על ראש גבעה והודפים הסתערות של פרשים מצבא רוסיה.
והמשמעות: הלוחמים הם הקו הדק המפריד בין תבוסה לניצחון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
צה"ל ושאר יחידות הביטחון - מהמוסד ועד למשטרה - הם הקו האדום הדק שלנו, במשמעותו הרחבה ביותר. הם תעודת הביטוח שלנו. אין לנו על מי לסמוך, אלא עליהם. על כוחותינו.
וביטוח עולה כסף. אסור לנו לשכוח את הזיכרונות המרים של מלחמת יום הכיפורים, שזה עתה ציינו לה מלאות 40 שנה. בכתיבה אישית סיפרתי כיצד יצאתי לאותה מלחמה עם עוזי בלי רצועה שתליתי על כתפי בשרוך נעל, ובזחל"ם עטוי ברזנט שהרסיסים חוררו אותו, ועם מרגמות שהורכבו על טנק שרמן ממלחמת העולם השנייה.
ברמת הגולן, בביקור לפני כשנתיים, ראיתי משאית "ריאו", גם היא מדגם ששימש במלחמת העולם השנייה, עדיין בשירות יחידה קרבית בצה"ל. היא שימשה כמיכלית מים, וכשראיתי אותה היא היתה תקועה בצד הדרך, מכסה המנוע מורם.
שדה הקרב המודרני נעטף במעטפת המשתכללת מיום ליום. יותר שילוב, יותר מערכות אלקטרוניות ודיגיטליות, יותר מיחשוב בכל רמה שהיא. פעם קראו לזה באנגלית "סי בריבוע", קיצור ל"פיקוד ושליטה". היום קוראים לזה "סי ברביעית, איי.אס.אר" - ראשי תיבות של "פיקוד, שליטה, תקשורת, מחשבים, מודיעין, מעקב וסיור". כל מלה מייצגת מערכות משוכללות, ממזל"ט ועד לוויין, מלייזר ועד האמצעים של 8200. והכל אמור להשתלב מהרמה הגבוהה ביותר עד לרמה הנמוכה ביותר.
כל זה נועד להביא לכך שהאיש בשדה הקרב יוכל למלא את משימתו בצורה הטובה ביותר, במקסימום היעילות ובמינימום האבידות. והאדם הוא העיקר.
לכן בקרב על תקציב הביטחון לא מדובר בספין שבין הפחדות לבין איכות חיים. הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ כבר מיישם תוכנית לתפנית משמעותית במבנה הצבא ובמוכנותו לשדה הקרב המודרני. ואני מניח שגם הוא יודע כי בחתירתו לצבא איכותי, יעיל וטוב, הוא חייב לקצץ באותם מקומות לא יעילים שכולנו מכירים: בקצין המטה שאולי הוא מיותר, בלשכה עמוסה מדי, ואולי פה ושם בתנאי פרישה מופלגים.
כאשר הממשלה באה לדון בתקציב הביטחון, עליה לזכור כי הלוחם והמג"ד שעלולים להיפגע הם האנשים ששומרים עלינו לאורך הגדרות, והם האנשים שאליהם נישא עינינו ביום פקודה. אסור לשלוח אותם לקרב ברכב משוריין שזה מכבר האויב מצויד באמצעים לחודרו, ואסור להשפילם כאילו כל מטרתם להתעשר על חשבון קופת המדינה.
הם הקו האדום הדק שלנו.
* * *
"לאנשי הקבע אין ועד עובדים"
הקבינט ידון היום בקיצוץ תקציב הביטחון • צה"ל דורש תוספת של 4 מיליארד שקלים • גורם מדיני בכיר: "האיומים לא פחתו, הם רק השתנו" • גנץ על הדרישה לפטר אלפי אנשי קבע: "פגיעה בביטחון ישראל"
הקבינט ידון היום בתקציב הביטחון. אף שעברו שלושה חודשים מאז אושר התקציב המדינה הדו־שנתי ל־2014-2013, הכולל קיצוץ של 3 מיליארד שקלים לשנה בתקציב הביטחון, התחדש הקרב בין מערכת הביטחון וראשי צה"ל לאוצר.
הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, השתתף אתמול בטקס השנתי לזכר לוחמי צה"ל בני העדה הבדואית שנפלו במערכות ישראל, שנערך באנדרטה לזכר חללי העדה בצומת המוביל. גנץ התייחס לקיצוץ ולדרישת האוצר לפטר אלפי אנשי קבע ואמר כי "לא אתן בשום פנים ואופן לחבוט בזכויותיהם הבסיסיות של משרתי הקבע. כל פגיעה בכם, כל השמצה כלפיכם, היא כמו פגיעה בביטחון ישראל. כל רמיזה צינית למותרות המוענקים לכם כתנאי שירות - תוקע ותבוטל".
הרמטכ"ל הוסיף ואמר כי אנשי הקבע הם "משרתים, לא עובדים - ללא ועד עובדים, ללא קביעות, ללא זכות להתאגד. אין לנו צורך בעמותות, ולא נפקד על אנשינו באמצעות עורכי דין. לא נפתח כותרות בעיתון הקוראות למדינה לסייע למפעל שבו אתם עובדים, העומד בפני סגירה. ברור לכל אזרח במדינה שהעובדים הללו אינם שובתים - לא משנה מה יקרה להסכמי העסקתם".
עוד הוסיף גנץ כי "בתקופה האחרונה, לאחר תהליך מתמשך של התייעלות המובל בצה"ל באופן גורף, שאינו דומה לשום גוף אחר במשק, אישרתי תוכנית שתוביל לצערי לפרידה בלתי נמנעת ממשרתים רבים. נעשה את זה לאט ככל שניתן, ואנו עושים זאת בהגינות, בהוגנות ומתוך מחשבה עמוקה ואחראית על עתיד צה"ל ומשימותיו, כשאנו רואים לנגד עינינו את האתגר הכלכלי הלאומי ואת תמונת המצב החברתית לאשורה. כן, אנחנו חלק מהחברה".
בצה"ל מדברים כבר תקופה ארוכה על פיטורי כ־4,500 אנשי קבע. הפיטורים הצפויים יוצרים חוסר ודאות גדול בקרב משרתי הקבע, ובאגף כוח האדם בצבא מזהים כבר היום שאנשי קבע רבים "מצביעים ברגליים" ואינם מעוניינים עוד להישאר בצבא. הדבר מביא לכך שאנשי קבע טובים, שהצבא היה מעוניין שיישארו בשירות, מעדיפים להשתחרר ולבנות לעצמם קריירה באזרחות. יודגש כי מדובר, בשלב זה, בעיקר באנשי טכנולוגיה, באנשי קבע במערך הסייבר ובמערך תומך הלחימה. במערך הלוחם עדיין לא ניכרת השפעה משמעותית של התהליך.
"האוצר מפר הסכמים"
גורם מדיני בכיר אמר אתמול כי "האיומים לא פחתו, הם רק השתנו. עדיין יש צורך בתקציב הביטחון הקיים כדי לייצב את המערכת, להעביר את התקציבים הדרושים למערכי הסייבר, להשקיע בחידושים ובלוחמים".
גורמים במערכת הביטחון אמרו אתמול כי שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, כבר אמר בעבר כי הוא מקבל עליו לבצע קיצוץ של 3 מיליארד שקלים במערכת, וכי הוא מתכוון לעמוד בכך, מתוך אחריות למצב המשק.
הגורמים הזהירו כי פגיעה בתעשיות הביטחוניות תגרור פגיעה במשק, תגדיל את שיעור האבטלה בישראל, תפגע בספקי משנה וכן עלולה לעורר תגובות שרשרת שליליות ביותר במשק. "לא מדובר במיליונרים ולא באנשים אמידים, אלא במשרתי קבע, שאין להם ועד עובדים והם סומכים על שר הביטחון ועל הרמטכ"ל. פגיעה בהם עכשיו תגרום להחלשת מצבת כוח האדם גם בעתיד. הציבור יבין שאין ביטחון תעסוקתי בצה"ל, והדבר יוביל לכך שהטובים לא יגיעו לשירות".
הגורמים ציינו עוד כי כיום משלם משרד הביטחון תקציבים חסרי היגיון לאוצר, למשל תשלומי ארנונה למועצות כאשר הבסיסים כלל לא מקבלים שירותים, תשלום של מס ערך מוסף על סכומי הסיוע מארה"ב, תשלום של מס הבלו על הדלק ועוד.
שר הביטחון אמר השבוע בכנסת כי "תמיד תוקפים את כוח האדם בצה"ל. למה? כי אפשר. אין ועד, אין הסתדרות, אז אפשר להתנפל. 4,500 אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל עומדים לפרוש. באיזה מגזר אפשר לעשות את זה? אני אומר לכם באחריות, זו שיטה לא לקיים הסכמים. וזה נעשה באופן גס מול מערכת הביטחון כי מערכת הביטחון היא מערכת אחראית. כשאני מתחייב למשהו או הצבא מתחייב למשהו, אנחנו עומדים בזה. יש לי רשימה של הסכמים שנחתמו בשנים האחרונות והם אינם מקוימים".
"תקציב הביטחון מופרז"
עיתוי העלאת הדיון בקבינט הביטחוני, חודשיים לפני תחילת תקציב 2014, אינו מקרי, וזאת למרות שהתקציב הוא דו־שנתי, ולמרות שהקיצוץ בתקציב הביטחון סוכם בממשלה ועל דעת ראש הממשלה בשורה של דיונים.
באוצר טוענים כי מערכת הביטחון וראשי צה"ל רגילים לקבל מדי שנה תוספות גדולות לתקציב הביטחון לקראת תחילת שנת התקציב החדשה, ואילו הפעם משהו השתנה. למרות זאת, אתמול אישרה ועדת הכספים תוספת של 250 מיליון שקלים למערכת הביטחון.
מערכת הביטחון לא מסתפקת בזה וכעת דורשת 4 מיליארד שקלים נוספים ותוספות שכר למשרתי הקבע. מערכת הביטחון טוענת כי תקציב הביטחון שאושר אינו כולל התייקרויות ועלויות בגין ארנונה, המס על הדלק, תשלומים לנכי צה"ל ותוספות השכר למשרתי הקבע. באוצר טוענים מנגד שהתקציב כולל את כל ההתייקרויות והעלויות הנוספות.
בכנס אגף התקציבים השנתי שנערך בשבוע שעבר אמר הממונה החדש על התקציבים, אמיר לוי, כי תקציב הביטחון גדול מדי ומכביד על תקציב המדינה. בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אמר סגן הממונה על התקציבים והאחראי לתקציב הביטחון, מאיר בינג, כי אם תתקבל החלטה להוסיף 4 מיליארד שקלים - יהיה קיצוץ נוסף בתקציב הביטחון, "והקיצוץ הבא בדרך".
שלמה צזנה, לילך שובל זאב קליין ודני ברנר טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
