"אל תיפלו בקסמי האיראנים"

הם תומכים נלהבים של ישראל, מבינים את החשש לנוכח מדיניות החוץ של ממשל אובאמה ומאמינים בעתיד כלכלי משגשג בין שתי המדינות • ריק פרי, מושל טקסס, ובריאן סנדובל, מושל נבאדה, ביקרו בארץ

צילום: מאיה באומל בירגר // ריק פרי

ריק פרי הגיע כהרגלו נלהב לישראל. לאחרונה הצטרפה נכדה חדשה למשפחתו של מושל טקסס ב־13 השנים האחרונות. בנו של פרי בחר לתת לתינוקת את השם אלה, אחרי ביקור שקיימה המשפחה בהרכב מלא לפני כמה שנים בעמק האלה. "לא תיארתי לעצמי שהמקום עד כדי כך השפיע עליו", אומר לי המושל בן ה־63 במהלך ראיון שקיימנו השבוע בתל אביב. 

אדוני המושל, כיצד אתה מתרשם מישראל הפעם?

"אתה יודע כי מאז הביקור הראשון שלי כאן ב־1992 אני תמיד מתרשם יותר ויותר מישראל. הפעם אני מוצא שהאוכל יותר טוב".

כבר בתחילת שנות ה־90 היינו מודאגים מהגרעין האיראני ובינתיים הוא הצמיח חיוך. גם אתה מוקסם מרוחאני?

"חיוכים זה טוב, אך אני לא מסוג האנשים שקל לבלבל אותם. הסוגיה שעל הפרק היא לא אישיות של אדם כזה או אחר. הסוגיה היא אם איראן תהפוך למעצמה גרעינית - והתשובה היא בשום פנים ואופן לא. אסור שתרחיש שכזה יתקיים. אל לעולם להיות שבוי בקסמי החיוכים האיראניים. לא זו בלבד שעל הממשל האמריקני להמשיך להטיל סנקציות על איראן, עליו אף להחריף אותן. המטרה היא להעביר לאיראנים את המסר הבא: אתם אולי משנים הנהגה, אבל לא מסירים את הסרכזות וממשיכים להעשיר אורניום. תסבירו לי בבקשה - לשם מה?"

האם יחסי ישראל־ארה"ב חזקים ואיתנים כתמיד? 

"אני לא חושב שיש כל שינוי ביחסים בין העמים. אני חושב שתמיד יהיו התמיכה והכבוד ההדדי. אני כן חושב שקיים חשש שהממשל היה לא עקבי לעיתים וניהל מדיניות חוץ לא ברורה - תסתכל מה קרה בסוריה ובמצרים. ולכן יש חשש מוצדק מצד העם בישראל". 

"ייתכן שארוץ שוב"

מדינות רבות היום מכרסמות במעמדה של ארה"ב. האם בעלת הברית מספר אחת שלנו מאבדת גובה?

"קשה להגיד שהתמונה של חמש השנים האחרונות משקפת את הכיוונים של המעצמות. לפני ארבע שנים היינו מסתכלים על סין כשהיא בעלייה, ועכשיו לא כל כך. אני חושב שארה"ב היא מעצמת העל בזירה העולמית. אלא שהשאלה האמיתית היא כיצד אנחנו מקרינים את כוחנו ופועלים מול העולם? הממשל הנוכחי לא פעל כנראה באופן שבו פעלו ממשלים אחרים לאורך ההיסטוריה. הוא לא הוביל מקידמת הבמה, בלשון המעטה. אז קיים חשש אצל חברינו מאחר שהם לא רואים תמיכה עקבית מצד ארה"ב וזה בעייתי". 

בפעם האחרונה שנפגשנו, אדוני המושל, היית מועמד לנשיאות. בינתיים פרשת מהפריימריז ואובאמה ניצח. האם זה כי הוא טוב או כי לרפובליקנים לא היה מועמד ראוי?

"אנחנו חיים בעולם מעניין. זה עולם של סאונד בייטים ורשתות חברתיות. זה שואו־ביזנס. אני לא בטוח שהדרך שבה אנחנו צורכים חדשות מקיפה את הישגיהם של אנשים. הנשיא מאוד חכם, כריזמטי ופוטוגני. הוא נואם בחסד. הוא הגיע לתפקיד ללא כל ניסיון ניהולי, ולכן יש לו בעיה של לימוד תוך כדי תנועה. ועדיין, העם קיבל החלטה לאחר שסקר את המועמדים, ואני מעריך את העם כפי שאני מעריך חבר מושבעים".

אולי תסביר לנו מה קרה עם סיפור ההשבתה? מכאן זה נראה כאילו אתם קבוצה של מתאבדים.

"היו כבר השבתות בעבר. אני תמיד תוהה מדוע הציבור - כנראה בגלל התקשורת - מאשים את הרפובליקנים. נשיא ארה"ב עמד עם מנהיג הרוב הדמוקרטי, הסנאטור הארי ריד, מול המצלמות ואמר: 'אני לא אנהל מו"מ'. אני לעולם לא אעמוד מול המצלמות, גם לא בחוג מצומצם, ואצהיר שלא אנהל מו"מ. לזה לא קוראים מנהיגות. הוא מתנהג כמו חיה פוליטית שרוצה להעביר מסר פוליטי במקום לשלוט במדינה הכי חזקה בעולם".

אני מבין שהגעת לכאן גם סביב טיפוח יחסי ישראל ומדינת טקסס. 

"כבר ב־1992 באתי לפה כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה חקלאי באקלים צחיח למחצה. בזכות הפרופסורים, הטכנולוגיה וחברות כמו נטפים (שלה משרדים ביוסטון; ב"ב) אני חוזר שוב ושוב. באתי לפה גם כדי לחתום על הסכם בין ישראל לאוניברסיטת TEXAS A&M (אוניברסיטת שלום שתקום בנצרת בהשקעה של 70 מיליון דולרים, כשזוהי למעשה האוניברסיטה האמריקנית הראשונה שתקום בישראל; ב"ב). 

אתה חושב לרוץ שוב לנשיאות?

"אגיד לך בערך ב־2015 לקראת סיום תפקידי. ייתכן בהחלט שארוץ שוב".

"תבטחו בנו"

גם אצל מושל נבאדה, בריאן סנדובל, 50, רפובליקני, שנחת אצלנו בישראל בפעם הראשונה, נרשמה התלהבות. מאחר שהוא רואה דמיון רב בין ישראל למדינת נבאדה - יש להניח שבשנים הבאות נראה את שיתוף הפעולה הולך וגובר.

אדוני המושל, כיצד היית מסכם את הביקור? 

"זו הפעם הראשונה שלי בישראל וחיכיתי לזה הרבה זמן. הביקור שלי כאן הוא כחלק מהרצון שלי לגוון את הכלכלה שלנו וזאת, בין היתר, על ידי נוכחות בינלאומית של המדינה שלנו. כשזיהינו אצלנו את הדברים שבהם אנחנו טובים מצאנו בישראל שותפה טבעית. אחת הסיבות שבגללה באנו לכאן היא כנס המים Watec. מים הם דבר מאוד חשוב במדינת נבאדה, וביקשנו לקיים שיתוף פעולה עם חברות ישראליות". 

מבחינת סנדובל, האתגר הכי גדול שלו כמושל הוא שיפור תחום "החינוך והכלכלה", הוא אומר, "יש אצלנו את מספר המובטלים הגבוה ביותר - אז תפקידי להחזיר אנשים לשוק העבודה. אבל מבחינת קצב יצירת מקומות עבודה אנחנו מדורגים במקום השני בעולם".

ישראל יכולה לבטוח בידידות האמריקנית?

"מדינת ישראל תוכל תמיד לבטוח בחברות שלה עם העם האמריקני. אני יודע שאני באופן אישי תמיד אהיה מהתומכים הגדולים ביותר של מדינת ישראל. מבחינת בית המחוקקים, אני מרגיש בר מזל, למרות שאני רפובליקני, ובית המחוקקים מנוהל על ידי דמוקרטים. אני שמרן בהשקפותיי הכלכליות. לא הסכמנו על הכל, אך יישבנו את המחלקות. למשל, אני גאה בכך שהשקענו 500 מיליון דולר על חינוך חובה. אני המושל הראשון שהשקיע סכומים שכאלה. הדינמיקות במדינה משתנות. 58 אחוזים מהתושבים באזור לאס וגאס הם היספאנים, ולכן חשוב להשקיע כדי שתהיה להם התחלה טובה בחיים. אני צריך להסתכל על נבאדה שתהיה בעוד 20 שנה ולא רק על זו הקיימת, כדי שלילדים של היום יהיה מה לעשות בעוד 12 שנה".

האם, להערכתך, לאס וגאס תשמור על אופייה בעוד 20 שנה?

"וגאס תמשיך להמציא את עצמה תמיד, זה היופי שבה. גם בעוד 20 שנה יהיה לך שם את האוכל ואת ההצגות הכי טובות בעולם. אגב, היום במהלך ההרצאה שלי שאלתי את הנוכחים מי מהם היה בווגאס ושלושה אמרו לי שהם היו. אני מקווה שבקרוב יתאפשרו טיסות ישירות מישראל לווגאס".

כשאני מזכיר לו שכמה מושלים הפכו לנשיאים, הוא מחייך ואומר: "המטרה שלי כרגע היא להיבחר מחדש בעוד שנה. אני מאוד אוהב את העבודה שלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר