בשנה האחרונה, בכל כמה חודשים, מפרסם ארגון בית הלל פסק הלכה בנושא בוער, כזה או אחר, ומעורר תגובות רבות. לא פעם מדובר בנייר עמדה המצטייר כאמיץ, כמקל וכפשרן מבחינה הלכתית, שמטרתו היא לקרב בין דתיים לחילונים. בשבוע הבא, כל אותם ניירות עמדה, פסיקות וניסיונות קירוב יעברו מהדף אל המציאות, עת ייצא לדרך מיזם "שבת ישראלית" של בית הלל. במסגרת המיזם משפחות רבות, חילוניות ודתיות, יתארחו זו אצל זו לסעודת שבת.
"אהבנו את הרעיון שכולם מתארחים יחד באותה שבת", אומר ג'יי צויבל, שעם אשתו נעה יארח את משפחתם של רן ושגית קאופמן. "הרעיון הוא לבלות סעודת שבת יחד. אין כוונה לנסות להשפיע זה על זה. אנחנו לא נחזור בשאלה והם לא יחזרו בתשובה", מתמצת ג'יי. עוד הוא מוסיף: "אנחנו רוצים להראות לילדים שלנו שאין בינינו הבדלים, שכולנו ישראלים".
גם בצד החילוני מצפים לערב המשותף, כפי ששגית מסבירה: "אנחנו משפחה חילונית ואנחנו אוהבים את ערב שישי. אנחנו רוצים לחוות עם הילדים חוויה שונה ומעשירה. זו יוזמה ברוכה".
הרב רונן נויבירט, מנכ"ל בית הלל, מוסיף: "המטרה במיזם היתה להביא לאחדות ולחיבור בין המגזרים בחברה הישראלית. במציאות, למרות היותנו קרובים, אנו חיים בריחוק גדול ולמעשה לא מכירים זה את זה לעומק. המטרה היא להעמיק את הקשר ולשוחח על המכנה המשותף, למרות היותנו שונים בניהול אורח החיים או השקפת העולם. באמצעות 'המעגלים הקטנים' יוצרים משהו גדול, שעתיד להביא לשינוי המיוחל בחברה הישראלית, שחיה עם סימנים של שסע כבר כמה שנים".
קירוב עם תנאים
ארגון בית הלל הוקם לפני כשנה. מדובר בקבוצת רבנים אורתודוקסית, שבהנהגתו התורנית שותפות גם נשים. הארגון כולל כ־250 רבנים ורבניות, שבוחנים ענייני דת ומדינה, יחסי דתיים־חילונים וגם גולשים הצידה, למשל עם נייר העמדה נגד צפייה בתוכנית "האח הגדול", האנטי־מוסרית לדעתם.
"יש התחדשות יהודית", אומר הרב נויבירט, "גם הציבור החילוני מחפש זהות יהודית־חילונית. האינדיקציה הכי טובה לכך היא תוצאות הבחירות האחרונות. ביש עתיד יש נציגים דתיים ובבית היהודי פנו גם לעולם החילוני - זה מה שהחברה הישראלית מחפשת". עוד מוסיף נויבירט: "בשנים האחרונות ראינו הקצנה בשיח בנושא דת ומדינה, ולכן החלטנו שתפקידנו לקבל אחריות ולהחזיר את הקול המתון של היהדות - זה שבונה גשרים ולא חומות. אנו בעד שדתיים וחילונים יהיו יחד כמה שיותר, ולצורך כך אנחנו נותנים סט של כללים". דוגמה לכללים אלה, שמתאימה ל"שבת הישראלית", היא התהייה: האם יש לסרב לבואו של חילוני לסעודת שבת, מתוך ידיעה שהוא יחלל שבת בנסיעתו לסעודה או ממנה, או שמא יש לארח אותו בכל זאת.
רבני בית הלל טוענים ש"הדרך הרצויה בהזמנת אורחים לשבת היא הזמנתם לשבת מלאה. אם האורח יחליט לבסוף שלא להיענות להזמנה לכל השבת, אפשר להסכים שהאורח יגיע רק לחלק מן השבת, במקרים של קירוב לערכי היהדות או שלום בית. במקרה כזה עדיף שהאורח יגיע לפני שבת ויעזוב במהלכה, מאשר שיגיע בשבת עצמה... במקרה של צורך גדול, בעיקר במקום של חשש לקרע במשפחה, יש מקום להסכים להגעה ביום השבת, בהסתמכות על הפוסקים המתירים זאת".
סוגיה זו עוררה הדים רבים ואינה היחידה לעשות זאת. הצטרפו אליה ההקלה באכילה מכלים ששימשו לארוחה לא כשרה, הקלה באכילת פירות וירקות שבהם יש חשש לתולעים ואפילו ההקלה באכילת קטניות בפסח (לאשכנזים). הכל נעשה כדי לקרב את הדתי לביתו של מי שאינו שומר כשרות, והכל בתנאים מסוימים.
גם מעמדן של הנשים בחברה הביא להמלצות מהפכניות מצד רבני בית הלל: "עזרת הנשים תוקם לצד עזרת הגברים ולא מאחוריה"; "תלמידות חכמים צריכות להיות שותפות פעילות באמירת דברי תורה ובמסירת שיעורים בבית הכנסת"; ו"נשים יקראו מגילה לנשים". בנייר עמדה טענו הרבנים כי "יש לדאוג לכך שהנשים תרגשנה שותפות בעבודת ה' ובתפילות של הקהילה".
"זה לא רעיון חדש"
ההקלות, כצפוי, גררו ביקורת. את החץ הראשון ירה הרב שלמה אבינר, אחד מבכירי רבני הציונות הדתית. הוא טען כי בכך שהארגון מכנה עצמו בית הלל יש בזה עלבון משולש: כלפי שאר תלמידי החכמים ("כאילו אינם מבינים, אינם מתאמצים לעזור בכל כוחם"); כלפי בית שמאי, שהביקורת עלולה להתפרש נגדם; וכלפי בית הלל ("כאילו הוא אינו מבין שלפעמים המציאות מסובכת ומורכבת ויש צורך להחמיר").
ביקורת חריפה יותר השמיע הרב צפניה דרורי, רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר, בשיחה עם "ישראל השבוע": "לחפש בכל דבר את ההקלה זה רעיון לא חדש. כל התפיסה הקונסרבטיבית התחילה ככה. פילפלו בדעות המתירים ומצאו על מה לסמוך. זו אותה רוח. ארגון זה הוא לא בית הלל ולא בית שמאי. זה הבית הקונסרבטיבי. ממה שהבנתי, הם ממציאים היתרים וזה יותר גרוע מהקונסרבטיבים. אם הם יבטיחו שלא יקבלו החלטה שמנוגדת לדעת הפוסקים הראשונים, הם ייחשבו נכבדים. אחד הדברים המסוכנים שיש הוא 'רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם' - בפה מדברים גבוהה־גבוהה, אך בידיים מוכנים להשחית הכל. צריך להיות נאמנים לדבר השם".
ויש גם מי שמחפש את דרך האמצע. רבה של צפת, שמואל אליהו (בנו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל), טוען ש"אדם צריך לשקול מה נכון באותה שעה. האם לנקוט שיטה מקלה או מחמירה. אם ינקטו רק שיטה מקלה או רק מחמירה, זאת לא תהיה האמת. צריך להיות מחובר לאמת".
בתגובה לטענות על כיפופי ההלכה אומר הרב נויבירט: "אנחנו לא מכופפים את ההלכה היהודית. תמיד היתה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל. להלכה יש מסגרת, אבל יש גם מרחב תנועה. אנחנו הולכים במסגרת ההלכה, בפסיקה שמבינה את רחשי הציבור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו