בלעדי: הרשתות יחויבו לעגל אגורות

הקץ למחירים דוגמת 9.99, 4.39 ו־58.76 שקלים: מ־1 בינואר 2014 לא יוצגו יותר ברשתות המזון ובכל הרשתות והחנויות הקמעונאיות מחירים שאינם עגולים.

המהלך נולד בעקבות החלטה של שר הכלכלה נפתלי בנט והרשות להגנה על הצרכן ולסחר הוגן בראשותה של תמר פינקוס להירתם להורדת יוקר המחיה על ידי שמירה על "הכסף הקטן" של הצרכן הישראלי, המצטבר בסופו של יום לכסף גדול.

השירותים שיוחרגו הם שירותים שהגבייה בגינם היא על פי פעימות מונה, כגון דלק, טלפון, חשמל, מים, גז וכן מוצר או שירות שמחירם נקבע על ידי מדינה או השלטון המקומי.

מתחילת השנה הבאה תחל הרשות באכיפה על הטעיה על פי חוק הגנת הצרכן בגין הצגה או נקיבה של מחיר במטבע שאינו קיים. עד למועד זה נותנת הרשות זמן לבתי העסק להתארגן.

המשמעות של החלטה זו היא שכל הרשתות והחנויות יחויבו לשנות את התמחור ברשת. התמחור החדש יהיה נעוץ בהחלטת הרשתות אם להוריד את המחיר כלפי מטה, או להעלות את המחיר כלפי מעלה למחיר עגול.

היוזמה יוצאת אל הפועל בעקבות תלונות רבות שהצטברו על שולחן הממונה על הגנת הצרכן ולסחר הוגן של צרכנים הקובלים על ההטעיה בהצגת המחיר במטבעות שאינם מצויים בשימוש (אגורה וחמש אגורות).

האגורה וחמש האגורות בוטלו על ידי בנק ישראל בתחילת שנות ה־90, אך בתי עסק המשיכו לתמחר את מוצריהם לפי אגורות כדי שהמחירים ייראו נמוכים יותר.

לפיכך בנק ישראל קבע את כללי העיגול: סכומים הנקובים ב־1 אג' עד 4 אג' יעוגלו כלפי מטה וסכומים הנקובים ב־5 אג' עד 9 אג' יעוגלו כלפי מעלה. בפועל, במקרים שבהם הצרכנים משלמים במזומן, הם אינם מקבלים עודף מאחר שמטבע זה כאמור לא קיים ועל כן נגבה מחיר גבוה יותר.

לדברי שר הכלכלה נפתלי בנט, "הציבור הישראלי סיים להיות פראייר. במשך שנים הרוויחו הקמעונאים פעמיים - גם הציגו שיווקית מחיר נמוך יותר שמטעה את הצרכן, וגם גבו בפועל סכומים עודפים מהצרכן. החלטה זו תסייע לקמעונאים לנקוט הגינות. הצרכן הישראלי יחסוך את אותן אגורות שמתווספות לסכומים גדולים".

עו"ד תמר פינקוס הוסיפה: "המשמעות של חיסכון עודף של כל אגורה היא חיסכון של אלפי שקלים בתוך כמה שנים".