יותר מדי הטבות ותספורות

זה צריך להטריד כל אזרח. דו"ח חריף של מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא על הטבות המס המופלגות שמקבלות החברות הגדולות במשק ועל מחיקת החובות והתספורות שמסכנות את כספי הציבור.

"הציבור מתרגם זאת כ'מתנות לעשירים'. יש פערים, והציבור חש נבגד, או בלשון הרחוב - חלק מהעם מרגיש שהוא פראייר", אמר המבקר אתמול.

הטבות מופלגות לעשירים

"אין זה סביר שבעוד חלק מהאוכלוסייה נאנק תחת נטל המס ויוקר המחיה, חברות ענק נהנות מהטבות מס מפליגות", אמר אתמול המבקר והתייחס לכך גם בדו"ח. המבקר קובע כי המדינה כשלה במעקב אחר יעילות "חוק הרווחים הכלואים".

חברות גדולות מנצלות הטבות מס בסכומים של מיליארדי שקלים, ואילו המס המתקבל מהן בתמורה קטן מאוד. עוד מצא המבקר כי המדינה מעניקה הטבות מס בסך מיליארדי שקלים לחברות אחדות, שנועד לגרום להן להשקיע את ה"רווחים הכלואים" בתעשייה הישראלית, אלא שבפועל מעניקה המדינה את ההטבות ללא דרישות מיוחדות מהחברות וללא בחינה אם מתן ההטבות אכן מגשים את מטרות החוק.

הטבות המס שניתנו בשנת 2012 עמדו על כ־39.6 מיליארד שקלים, שהם כ־17% מסך כל הכנסות המדינה ממסים לשנה זו. אך לא קיים גורם העוקב באופן שיטתי אחר האפקטיביות של הטבות המס. "מתן הטבות בהיקף בלתי מוגבל, ללא בחינת העלות אל מול התועלת, הוא התנהלות לא כלכלית הפוגעת באינטרס הציבורי", אמר המבקר.

עוד נמצאו ליקויים בעבודת המטה שביצעה רשות המסים לקראת חקיקת חוק הרווחים הכלואים בשנה שעברה.

מהנתונים עולה שטבע, למשל, קיבלה כ־12 מיליארד שקלים הטבות בשבע שנים. בשנים 2006 עד 2012 שילמה טבע מסים בסך 450 מיליון דולרים בלבד מתוך רווחים של יותר מ־12.5 מיליארד דולרים. שיעור המס בפועל מסך הרווחים עמד בתקופה זו על 3.6% בלבד.

כספי הפנסיה בסכנה

אחד הסעיפים שצריכים להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות הוא נושא הריכוזיות. מבקר המדינה מזהיר כי הריכוזיות בשוק ההון ובאשראי מסוכנת ועלולה להוביל לכשל מערכתי. הציון שמעניק המבקר לגופי השלטון על הטיפול בכך הוא "בלתי מספיק". הרשויות לא נערכו מראש לטיפול בבעיית הריכוזיות ובתופעת הטייקונים, התספורות ומחיקת חובות קבוצות הפירמידה על ידי הבנקים. לדבריו, גם לאחר שפרץ המשבר הפיננסי העולמי תגובת השלטון היתה איטית ועדיין אין חוק שמטפל בכך.

התוצאה אשר מפניה מזהיר המבקר היא כי "אם יתממש הסיכון לכשל של לווים הוא עלול להידרדר לכשל מערכתי שיסכן את המשק כולו". המבקר מצא כי רבע מהחברות שנסחרות בבורסה משתייכות ל־25 קבוצות עסקיות גדולות השולטות ב־69% מההון הרשום בבורסה, לעומת 53% ב־2007. חלקן של עשר קבוצות הפירמידה הגדולות הנשלטות על ידי משפחות טייקונים הוא מן הגבוהים בעולם המערבי, והן מחזיקות ב־30% מההון הרשום בבורסה.

21 מיליארד ש' נמחקו

הריכוזיות מסכנת גם את כספי הפנסיה והחיסכון לטווח ארוך. נמצא כי רוב כספי קופות הגמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות ופנסיה מושקעים בחמש קבוצות עסקיות גדולות, כולן נשלטות על ידי אילי הון שחלקם או רובם ביצעו או רוצים לעשות תספורות או שנקלעו למצב של מחיקת חובות.

נפילה בתשואות הקבוצות העסקיות תוביל את הגופים המוסדיים להפסדים שיגולגלו לתספורות ולהפסדים לחוסכים. הדו"ח חושף כי בשנים 2008 עד 2011 בוצעו 94 תספורות בהיקף כולל של 21 מיליארד שקלים ובקנה יש עוד תספורות מ־2012 ומ־2013 בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים נוספים. 46 חברות נמצאות בסיכון גבוה לתספורת ו־2% מהלווים הגדולים קיבלו 72% מהאשראי הבנקאי.

המבקר מביע חשש להיעדר הפרדה בין לווים למלווים ולהיעדר בקרה מצד הבנקים ומצד הרגולטורים. במקרה כשל של לווה גדול או קבוצת לווים ייפגע שוק האשראי וייגרם נזק לכלל המשק. הסיבה: קבוצות הפירמידה הגדולות גייסו 42% מאג"ח ומחזיקות יחד 90 מיליארד שקלים ממלאי האג"ח. קבוצת הפירמידה הגדולה ביותר, כנראה אי.די.בי, מחזיקה ב־33 מיליארד שקלים ממלאי האג"ח ולכן כל נפילה של אחת מחמש קבוצות הפירמידה הגדולות תגרור מטה את המשק כולו.

מסים ללא בדיקה

משטר המס בישראל נשען על מסים עקיפים ונעשים בו שינויים תכופים, שלעיתים אינם עקביים והם מועלים או מופחתים בתוך זמן קצר, כך קובע מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא. לדברי המבקר, תופעה זו מעוררת חשש שהחלטות בתחום המיסוי אינן מתקבלות באופן סדור ומנומק ובראייה כוללת, אלא בעקבות לחצים ואירועים המחייבים גבייה מהירה של הכנסות. המבקר קובע כי שינויים תכופים במערך המיסוי יוצרים חוסר ודאות בקרב משלמי המסים ועלולים לפגוע באמון הציבור בממשלה וביציבות המשק.

המבקר טוען כי באוצר אין ניתוח ההשפעות והתוצאות של העלאות המסים על מערכת המס והמשק, על חלוקת ההכנסות ועל אי השוויון בין עניים לעשירים. לגבי מנכ"ל משרד האוצר היוצא, דורון כהן, שהוא צומת מרכזי בקבלת ההחלטות ואצלו היו צריכים לשמור על תיעוד ומסמכים, קובע המבקר כי הבלאגן חגג. לא נמצאו סיכומי דיונים ופרוטוקולים. לסיכום קובע המבקר כי תהליך קבלת ההחלטות של משרד האוצר בתחום המס הוא לקוי, אינו מבוסס על עבודת מטה מסודרת הכוללת הצגת חלופות ואינו מתועד כנדרש.

מוותרים על אוצרות הטבע

המבקר מצא כי הממשלה ויתרה במשך שנים על תמלוגים מאוצרות הטבע של המדינה. בשל היעדר גבייה של מלוא התמלוגים נגרם למדינה נזק כספי גדול. אומדן השווי של התמלוגים העתידיים ממשאבי טבע הוא כ־12 מיליארד שקל, רובם מנפט, גז ואשלג. המבקר מתח ביקורת חריפה על זרועות השלטון, לרבות רשות המים, שמקפידה על קוצו של יו"ד מול הצרכנים הביתיים אך לא דאגה לקבלת תשלום נאות, למשל, מחברות המים המינרליים. לדברי המבקר, מדובר בהתעלמות מעקרונות הצדק האוניברסלי, האינטרסים החיוניים של המדינה. חובתה לקבל תמורה הוגנת והבטחת העיקרון שכל אזרחי המדינה ייהנו ממשאבי הטבע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו