איך הצליח הרב של מטולה, ברוך פכטר, שלפני שלוש שנים תיארנו כאן את מעורבותו בפרשה חמורה אחרת, להתחמק במשך 25 שנה מתשלום מיסי ארנונה ואגרות אחרות למועצה המקומית? איך היתל הרב הציני הזה במועצה, גרם לראשיה לדורותיהם לעצום עיניים וחסך לעצמו בהערכה זעירה מאות אלפי שקלים?
איך קרה שגם אחרי שנחשפה השערורייה לראשונה בידי ראש המועצה לשעבר, יעקב כץ, לפני כ־10 שנים, ניסו חלק מחברי המועצה בראשות מחליפו, הרצל בוקר, להגן על הרב שסרח ציבורית? איך קרה שראש המועצה הנוכחי לא התייצב בבית המשפט בתביעה נגד הרב והציג לשופטת הסברים שהיא התקשתה לקבל?
שאלות מביכות שאת קצה הקרחון שלהן אפשר למצוא בפסק דין של שופט השלום בצפת, אורי גולדקורן, מדצמבר האחרון. כבודו התבקש להכריע בבקשת דוד אזולאי, המתמודד כיום על ראשות המועצה, ולחשוף בפניו את תיק ההליכים המשפטיים נגד הרב - זאת אחרי שגם הרב וגם המועצה התנגדו. השופט נענה לבקשה ומתח ביקורת קשה על קשר השתיקה.
"דווקא המועצה היתה צריכה להיות מעוניינת כי הליכים משפטיים שהיא יזמה, במטרה לאכוף תשלום ארנונה, ייחשפו לציבור", כתב. "ניסיונה לפעול במחשכים בהליך משפטי שאותו היא יזמה ו'שכיבתה על הגדר' כדי 'להגן' על ראש המועצה מפני המבקש - עלולים להעלות הרהור נוגה שמא, לשיטתה, מוטב היה שאופן גביית הארנונה מהרב פכטר ואכיפת הדין בכל הקשור בגביית חובותיו, לא ייוודעו לעולם לציבור".
הרב שוב סירב
חגיגת האני מעל החוק של הרב פכטר החלה כאמור לפני 25 שנה, בימיו של ראש המועצה המנוח, יוסי גולדברג. כבר אז החליט הרב שהוא לא ישלם את מיסי הארנונה ומיסים אחרים כאחד האדם. התירוץ: ביתו הפרטי הוא בעצם דירה של ראש עדה דתית ולא חלה עליו חובה לשלם ארנונה...
קשקוש מקושקש שנדחה באחרונה בידי כל הגורמים המשפטיים. אבל הרב לא שילם עד שבראשית שנות ה־2000 החליט ראש המועצה דאז, יעקב כץ, לעשות סוף לסיפור. בהנחייתו החליטה המועצה לדרוש מהרב לשלם למועצה את מלוא חובותיו שבע שנים לאחור, לא פסחה על חובות תשלומי מים, ביוב ואשפה, וכללה תשלומים בשביל נכס גדול נוסף שברשותו, שגם עליו לא שילם מיסים.
כתב התביעה נגד הרב מטעם המועצה, שהוגש לבית המשפט ב־2005, מפרט את חובותיו בסכום מצטבר של כ־300 אלף שקלים (נכון לאותה שנה) ודורש ממנו להשיב את הכסף ולשלם את מיסיו ככל אזרח. אלא שהרב שוב סירב: הוא חזר בכתב ההגנה על נימוקיו תוך שהוא מתעלם מכך שביתו אינו בבעלות המועצה הדתית ושבשליטתו בית כנסת במושבה.
גירסת הרב בעניין הנכס הנוסף: הוא היה פרוץ, מוזנח, איש לא התגורר בו - אין לחייב את בעליו בתשלום מיסים.
מה קרה ב־2008 כשנבחר ראש המועצה החדש, הרצל בוקר? המועצה בהנהגתו התנהגה כמי שאין לה שפתאום עניין בתביעה נגד הרב הסרבן.
השופטת נדהמה
בשלושה מועדים שונים לא התייצבו נציגי המועצה לדיון בתביעה נגד הרב כשהם מבקשים ארכה. באירוע השלישי, ביוני 2009, מתחה השופטת ברכה סמסון ביקורת על התנהלות המועצה והורתה לצדדים להגיש לה תצהירים לא יאוחר מסוף ספטמבר.
אלא שהמועצה לא צייתה, המשיכה להתחכם וגרמה לשופטת להורות על מחיקת התביעה. הצחנה התחילה לפרוץ החוצה, המועצה עירערה וזכתה, אבל המשיכה להתנהל כמי שאין לה עניין אמיתי בהצלת כספה.
לשיא הגיעו הדברים כאשר ראש המועצה הנוכחי לא התייצב לדיון אצל השופטת. נימוקו: בבוקר הדיון הוא פנה למזכירה הראשית וזו יצרה איתו קשר טלפוני והודיעה לו שהדיון לא יתקיים.
השופטת נדהמה וכתבה: "בירור שערכתי במזכירות מעלה כי לא זכור האירוע המתואר. גם לא סבירה האפשרות שלפיה כמה דקות אחרי השיחה עם המזכירה הראשית כנטען, ייקבע כי לא הוגשה כל בקשה לדחיית מועד הדיון".
דברים קשים המצטרפים לעוד ועוד מהלכים המעוררים תמיהה, לרבות החלפת כמה פרקליטים מטעם המועצה; לרבות דברי הרב בתשובה לשאלות שופט אחר שדן בפרשה. כבודו ביקש להבין מדוע פכטר לא הגיש תצהירים וזה השיב: "הגענו להסכמות עם המועצה והתיק היה אמור להימחק כולו".
השמצת העותר
האזרח־המתמודד דוד אזולאי, לא הבין על אילו הסכמות מדובר, עתר כאמור לחשיפת מסמכי התיק, ומצא את עצמו מול ראש המועצה והרב פכטר מנסים לשכנע את כבודו מדוע הוא אינו זכאי לעיין בתיק. לב טענתם: מדובר ברדיפה אישית...
השופט דחה את הדברים, רמז לצדדים שנמאס לו מהסחבת, ואילץ אותם לחתוך. או אז התברר שהם הגיעו לפשרה הבאה: בית המשפט יקבע כמה ישלם הרב בגבולות שבין 66,422 אלף שקלים ל־83,853. כלומר, המועצה החליטה להעניק לרב המשתמט מתנה יקרה לחייבו רק על חלק מהחובות.
פסק הדין היה כמובן ברף הגבוה יותר ורק אחרי שניתן, אחרי שנקבעו העובדות בשטח, נקרא מבקר המועצה לכתוב דו"ח על התיק. מסקנתו: הכל בסדר. הכל תקין. המנוולים הם ראשי המועצה מלפני שנים.
תגובת הרב: "אין לי כל יתרת חוב למועצה עבור ארנונה מים וביוב. כל החיובים משולמים באמצעות הוראת קבע".
במקום להידרש באופן ענייני לטענות ולשאלות ולדברי השופטים, בחר ראש המועצה להעביר לנו אוסף השמצות וטענות כלפי העותר, לרבות ציון העובדה כי הוא ואשתו הורשעו בעבירות בנייה (וחויבו לשלם 8,000 שקלים יחד), לרבות אין סוף מסמכים של משפטנים ושל מבקר המועצה המגוננים על הפשרה. מבחינתו הכל נעשה כשורה. אף מילה על מה שכתבו שני שופטים על התנהלות המועצה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו