"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"פרסומי הדלפות סנאודן - מתנה לטרור"

אנדרו פרקר, העומד בראש ה־MI5, הזהיר: "פרסום ההדלפות בעיתון ה"גרדיאן" מאפשר לטרוריסטים לחמוק מאיתנו ולפגוע בנו" • ה"גרדיאן": "אישים רבים, ובהם אובאמה, אמרו כי גילויי סנאודן קידמו דיון הכרחי"

,עודכן
פרקר // פרקר

אנדרו פרקר, העומד בראש סוכנות הביון הבריטית MI5, התבטא בפומבי לראשונה ותקף בחריפות את סידרת הכתבות של עיתון ה"גרדיאן" שהחלה להתפרסם בחודש יולי על מטה ההאזנות הבריטי, ה־GCHQ, ושהתבססה על הדלפות אדוארד סנאודן. גורמים בממשלה הבריטית גיבו אותו ואמרו לעיתון "דיילי מייל" כי מדובר בנזק הגדול ביותר שנגרם למערך המודיעיני בעולם המערבי.

לדברי פרקר, חשיפת שיטות העבודה של GCHQ העניקה לטרוריסטים מתנה - "האפשרות לחמוק מאיתנו ולפגוע בכל עת". טענתו של פרקר היא כי "מה שאנו יודעים על הטרוריסטים והיכולות שאנו משתמשים בהן כדי לסכל את כוונותיהם מייצגים יחד את מרווח היתרון שלנו. יתרון זה מעניק לנו את היכולת לאתר את המזימות שלהם ולמנוע אותן, אך יתרון זה נמצא תחת מתקפה".

פרקר הסביר כי ל־GCHQ תפקיד מרכזי בסיכול פעולות טרור שבהן טיפלו המשטרה וה־MI5 ולכן "נגרם נזק עצום בפרסום פומבי של יכולות מטה ההאזנות ושל מגבלותיו. המידע מעביר את היתרון לידי הטרוריסטים". פרקר צבר ניסיון רב בסיכול טרור ובחקירתו. כך למשל הוא חקר את סידרת הפיגועים בלונדון ב־7 ביולי 2005, שבה קיפחו את חייהם 52 בני אדם.

פרקר ציין כי מאסון התאומים ועד לחודש מארס האחרון הורשעו 330 בני אדם בעבירות טרור בבריטניה.

פרקר גם הזהיר מפני הסכנה שמציבה הלחימה בסוריה על בריטניה: "חלק גדל מהעבודה שלנו קשור לסוריה, עם דגש על אנשים מבריטניה שיצאו להילחם בסוריה או ששואפים לעשות זאת. ארגון א־נוסרא וקבוצות סוניות קיצוניות נוספות הקשורות לאל־קאעידה מעוניינות לתקוף מדינות מערביות".

בעיתון הגרדיאן הגיבו לטענותיו של פרקר: "מספר גדול של אנשים, בהם הנשיא ברק אובאמה והממונה על המודיעין בממשל האמריקני, ג'יימס קלאפר, הודו כי הגילויים של סנאודן קידמו דיון שהיה הכרחי ומתקיים באיחור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר