ישראל לא מפסיקה לייצר זוכים בפרס נובל בתחומי המדע, אך האם היא תצליח לעמוד בקצב ולשמר את המעמד הייחודי הזה גם בשנים הקרובות?
דו"ח של מוסד שמואל נאמן והמועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שבמשרד המדע מגלה כי 28% מהסטודנטים החדשים בוחרים ללמוד את תחומי המדע.
עם זאת, מהדו"ח עולה עוד כי כמחצית מהסטודנטים אינם עומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות במקצועות המדע, וכי רק 10% מתלמידי התיכון ניגשים לבגרות בכימיה. שיעור הניגשים לביולוגיה ולפיזיקה מתוך כלל הניגשים לבחינות בגרות נמוך ביותר: רק כ־14% בפיזיקה וכ־22% בביולוגיה.
"מדובר בנתונים מדאיגים ברמה הלאומית", אמר שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, "אם המצב לא ישתנה, יורגש מחסור במוסדות המחקר, ומעמד ישראל בתחום ייפגע".
מקרב מקבלי התארים בשנת 2010/11, רק 19% קיבלו תואר בתחומי המדע וההנדסה. הנתונים מלמדים עוד כי בשנת 2010/11 למדו כשליש מכלל הסטודנטים את תחום מדעי החיים, וכ־17% את תחומי ההנדסה והאדריכלות. בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב חלה ירידה בשיעור הלומדים מ־12.7% בשנת 2001 לכ־6% בשנת 2010/11.
על רקע הביקורת של שר האוצר יאיר לפיד על ישראלים המעדיפים לרדת מהארץ, מתברר כי לימודים באוניברסיטאות שונות בחו"ל הם אפשרות הקורצת לסטודנטים ישראלים רבים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה נתונים, ולפיהם 18 אלף סטודנטים ישראלים לומדים בחו"ל - מתוכם 2,700 בארה"ב, שהם 15% מכלל הישראלים הלומדים בחו"ל, ועוד 12,300 ישראלים לומדים במדינות ה־OECD, באירופה, באוסטרליה ובקנדה. המקצוע המבוקש ביותר: רפואה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו