"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפתרון למחירי הדיור - שחרור קרקעות לבנייה

ברגע שישוחררו הקרקעות, בעיקר באזור המרכז, תהיה פה ירידת מחירים של ממש

,עודכן
חודש יוני 2023 - החלש ביותר ב-20 השנה האחרונות. צילום: יהושע יוסף

יש דרכים לטפל בפצצה המתקתקת של מחירי הדיור העולים. אלא שהתשובה הפשוטה - הגדלת היצע הדירות - עוברת בנתיב מפותל וסתום כשזה מגיע לממשלה. לכל שר יש תוכנית משלו לטיפול במחירים. זו הדרך לצומת פקוק ותקוע.

בסוף אנחנו עלולים להגיע ליום שבו תתפוצץ בועת החוב הלאומי של האמריקנים ותשטוף את העולם בגל של העלאות ריבית, דבר שממילא יחסל את הצמיחה הכלכלית, וגם בין השאר את בועת המחירים הזאת.

על פניו נראה שהממשלה רוצה לטפל בהיצע הדיור. יש קבינט דיור, יש דיבורים על הגדלת ההיצע. אבל אנחנו לא רואים תוצאות. בפועל מי שפעלו עד כה בעניין היו אנשי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. הרי הם קיבלו סביבת ריבית אפסית בעולם, שאילצה אותם להוריד את הריבית על השקל, ובסופו של דבר כאשר היצע הדירות לא גדל, הם גם נקטו צעדים נגד נוטלי המשכנתאות.

יש כמה חסמים בעייתיים בשוק הדיור. אני לא בטוח שהקמת חברה חדשה שתתחרה במינהל מקרקעי ישראל היא הדרך. חברה בע"מ, שתריב על סמכויות על רשות מקרקעי ישראל, רק תיצור פתח לבעיות ביורוקרטיות. אם כבר, אפשר לשקול להקים פשוט רשות מקרקעי ישראל שנייה ולאפשר למועצות מקומיות להצטרף אליה, בתמורה להליך פשוט ובעיקר שקוף ונטול־מאכערים בשיווק הקרקעות. תחרות שווה בין שתי רשויות זהות בסמכותן תסייע לשחרור החסמים בענף התקוע הזה.

ההבטחות של שר האוצר לפיד ל־150 אלף דירות להשכרה בתוך עשור מזכירות את ההבטחות לרכבת תחתית בתל אביב. והלוואי שאתבדה ואוכל יום אחד את הכובע.

אחד החסמים העיקריים בענף הנדל"ן הוא שחרור הקרקעות החקלאיות מהחלטת בג"ץ אי שם בתחילת העשור הקודם, שתקעה את כל ההפשרות. זו צריכה להיות חקיקה ברורה, שתאפשר אחת ולתמיד למצוא נוסחה הולמת לפיצוי החקלאים על אובדן הקרקע.

ברגע שישוחררו הקרקעות, בעיקר באזור המרכז, תהיה פה ירידת מחירים של ממש. למה עדיין מגדלים תפוזים מאחורי רמת החי"ל? כמה זמן יריבו על הרמת רמת אביב ד'? לשחרר קרקעות לשוק החופשי ולאלץ את הקבלנים לבנות. פשוט לא למכור לקבלנים את הקרקע, אלא למכור להם אופציה בלבד - רק מי שבונה מקבל לידיו את הקרקע, מי שלא בנה מאבד את הקרקע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר