את הרוזה של יקב סומק, מבציר 2012, טעמתי בפעם הראשונה לפני כמה חודשים בחנות יין תל־אביבית. זה היה ביום שישי לפני הצהריים ואני הייתי בדרכי לטעימה אחרת, שאת הרשמים ממנה קראתם כאן באחד מסופי השבוע שעברו. אבל דווקא היין שטעמתי על הדרך לא יצא לי מהראש. רוזה מאופק שנמנע במתכוון מריחות הפרי הטרי מלאי שמחת החיים ומהחמיצות משולחת הרסן שמאפיינים כל כך הרבה יינות רוזה ישראליים. לברק דהן מיקב סומק, האיש שמזג לי את הוורוד ההוא, הבטחתי שעוד נתראה. כמה שבועות מאוחר יותר עמדנו מתחת לשמש אוגוסט בכרם הקריניאן של דהן, הצופה אל בקעת הנדיב.
האוויר היה לוהט וסמיך והאשכולות כבר שינו את צבעם מירוק לסגול כהה. ברק, דור חמישי לכורמים מאזור זכרון יעקב, מגדל מאות דונמים של כרמים בבקעת הנדיב. רוב הפרי שהוא מגדל מוצא את דרכו ליינות של יקבים אחרים. את החלקות הטובות יותר הוא שומר ליקב המשפחתי שהקים עם זוגתו הילה, בוגרת תואר שני בלימודי ייננות מאוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה, בחצר המשק של המשפחה. השניים עושים בין חמשת אלפים לעשרת אלפים בקבוקי יין בשנה, תלוי ביבול.
על סבא של סבא של ברק מספרים שהסכים לשתות רק יין בארוחות כי "מים עושים חלודה". הסבא של ברק שמר מסמכים המעידים שגידל ענבי מלבק באזור זכרון יעקב לפני עשרות שנים. בשנת 1998 הגיע לכרמים של דהן ד"ר יאיר מרגלית מיקב מרגלית, שחיפש ענבי קריניאן ברמה גבוהה. הענבים שהוא מצא בכרמי בקעת הנדיב, הפכו בבציר 1999 לקריניאן הישראלי האיכותי הראשון.
בתחילת האלף הנוכחי נסחף עולם היין הישראלי במהפכת איכות שלא פסחה על בני הזוג דהן. ברק התנסה בעבודה מעשית ביקב כרמל וביקב מרגלית, הילה סיימה את הלימודים באוסטרליה, ובשנת 2003 יצא לדרך הבציר המסודר הראשון של יקב סומק. מעבר לרוזה העשוי גרנאש וסירה בחלקים שווים, נעשים ביקב סומק גם "סמוק אדום" - בלנד בסיסי מענבי סירה קריניאן ומורבדר, שמתיישן שנה בחביות; ו"בקעת הנדיב" - בלנד היין הגדול של היקב שמושק רק בשנים טובות ומתיישן שלושים חודשים בחביות.
מתחת לעץ, בחצר ההיסטורית של יקב סומק, טעמנו את הבלנד הלבן לפני בקבוק. שילוב זהבהב ועשיר של רוסאן, ויונייה ושאנין בלאן, שבילה שנה בחבית ומציע עושר טעמי הדרים ופרי טרופי, מינרליות מעניינת וחמיצות נעימה. ממנו המשכנו אל היינות הזניים של היקב, שכל אחד מהם, בדרכו העשירה והמלאה, מייצג להפליא את האזור ואת האקלים שממנו הוא מגיע.
סומק, קריניאן 2009
מהכוס עולה קיר מסיבי של ריחות פריחה, תבלינים, אדמה ועץ קלוי. התחושה בחך מלאה מאוד ונתמכת בחמיצות נהדרת. טעמי הפרי ברורים ועשירים, ונוכחות החבית מורגשת במקומות הנכונים. המרקם מחוספס, גרגרי מעט ולא מתחנף. בסיומת הארוכה מעט טעמי וניל ועץ קלוי.
המחיר: כ־100 שקלים
סומק, קברנה פרנק 2009
כמו לא מעט יינות קברנה פרנק ישראליים, הוא התחיל במכת מחץ ירוקה היישר למערות האף. אחרי כמה דקות בכוס, כשריחות הגרניום והעלים הירוקים נרגעו מעט, התחילו לעלות ריחות פירות אדומים טריים, שוקולד מריר ואספרסו. המבנה מהודק ומוצק, טעמי הפרי הטרי בולטים והסיומת קלויה מעט.
המחיר: כ־100 שקלים
סומק, סירה 2009
ריחות מרוכזים סמיכים של פירות כהים בשלים, וניל ואדמה, מרקם עשיר, כזה שאפשר ממש ללעוס ונוכחות בולטת של טעמי שוקולד וקפה. המרקם שלו רך, החמיצות מתונה והסיומת קצרה וחותכת. סירה עם המון נוכחות, שיתאים לארוחות כבדות של בשרים מתובלים, רצוי בחורף ליד אח מבוערת.
המחיר: כ־100 שקלים
yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו