החלטה ראויה, מסר מסוכן

החלטת בג"ץ לבטל את חוק המסתננים מאפריקה, המאפשר לכולאם לשלוש שנים ללא משפט, התקבלה ברגשות מעורבים ובתגובות סותרות. בחינת ההכרעה, שהתקבלה פה אחד על ידי תשעה שופטים, מחייבת דיון בכל אחד מרבדיה.

בראש הפירמידה מצויה החלטה ערכית הראויה למדינה דמוקרטית, ששוללת מעצר ומאסר ללא משפט. בחוברת שהופיעה בימים אלה מטעם המרכז למורשת מנחם בגין מצויה קביעתו הערכית - בפרשת הסגרתו של המרגל היהודי־אמריקני רוברט סובלן - כי אין לך אדם אשר אינו ראוי להתייצב לפני שופט. זה חל גם על מסתנן בלתי חוקי מאפריקה. ישראל עתידה להתגאות בהחלטת בג"ץ.

ברובד הבא מצויה מצוקת התושבים העניים מדרום תל אביב, אשר מעמסת קליטת הבלתי חוקיים נפלה על כתפיהם. המצוקה של המסתננים פגעה באיכות החיים הדלה ממילא של התל־אביבים הוותיקים. לא יעלה על הדעת כי עניי העיר ייאלצו לסגת מרשות הרבים רק מפני שזרים השתלטו על כיכר השוק. מנגד עולה כמובן הטענה, שישראל היא המדינה האחרונה אשר יכולה להרשות לעצמה מבחינה מוסרית להחזיר פליטים נרדפים אל מולדתם שבה נתונים חייהם בסכנה. 

רק ששיעור המסתננים שחייהם נתונים בסכנה בטל בשישים. אילו דובר רק בבעייתם - לא היתה בעיה. בפועל מדובר ב־55 אלף מסתננים מאפריקה, והם מהווים נטל כלכלי וחברתי ודמוגרפי. תשעה שופטי בג"ץ היו צריכים לברר כיצד נוהגות דמוקרטיות אחרות. מספיק שתייר ייכנס למדינה כזאת כחוק, אך ימכור תמונות ללא רישיון עבודה, ומייד יגרשוהו בחזרה לארצו.

ישראלים רבים התגייסו לשמש שכפ"ץ למסתננים ולשמש להם לפה ולהדוף את התביעות להוציאם אל מחוץ לגבולות המדינה. הם מציגים את פניה היפים של מדינת היהודים. רק שרובם ככולם מתגוררים בשכונות וביישובים הרחוקים ממקומות הריכוז של האורחים־הבלתי קרואים מאפריקה.

לעומת זאת, לא זו בלבד שאוכלוסיית המסתננים מאפריקה כבר מהווה אתגר לשלטון החוק ולרווחת האזרחים, אלא שהכרעת בג"ץ עלולה להתפרש ביבשת השחורה כחולשה, כפירצה הקוראת למסתננים לנטוש את בתיהם ומשפחותיהם ולנסות את מזלם בישראל. המסר שיצא אתמול מבג"ץ זוהר, אך מסוכן.

אלא שבממשלה פעלו בנימין נתניהו ואלי ישי ויצחק אהרונוביץ' באורח נמרץ למתוח גדר לאורך הגבול עם מצרים. עם השלמתה היא כמעט ייתרה כליל את הצורך במחנות המעצר למשמורת. ממילא המסתננים אינם מצליחים לחדור לארץ אלא במתי מעט. המאסר האסור הוא שגרם במידה רבה לפתרון הבעיה.

הממשלה יכולה להשתבח בהצלחתה הגדולה למתוח גדר שמונעת הסתננות ולרשום לעצמה כי אם אכן נבלם הגל, ייתכן שעדיף לקלוט את מי שכבר עימנו ולפזרם בכל רחבי הארץ מאשר לגרשם בכוח הזרוע לעיני עדשות המצלמות של כל העולם. ממילא נוספים לא יגיעו, וזה העיקר.

*   *   *

"התוצאה תהיה קשה לציבור"

עימות בין ביהמ"ש העליון לממשלה? למרות האמפתיה לתושבי דרום ת"א, 9 שופטי בג"ץ קבעו: החזקת מסתננים במשמורת 3 שנים - אינה חוקתית • בתוך 3 חודשים: על המדינה להודיע מה תעשה עם מי שכלוא בגלל החוק • שר הפנים סער: נגן על האינטרסים הלאומיים, לרבות בחוק חדש 

בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, פסל אתמול בג"ץ את החוק שנועד למנוע כניסת מסתננים לישראל. בצעד חריג קבעו השופטים פה אחד כי התיקון המאפשר להחזיק מסתננים במשמורת עד שלוש שנים - אינו חוקתי ופוגע באופן לא מידתי בזכות לחירות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 

בג"ץ קבע כי על המדינה להתחיל מייד בבחינה פרטנית ובשחרור כל המוחזקים כיום במשמורת בתוך שלושה חודשים. כיום שוהים בישראל כ־55 אלף מסתננים, רובם מאריתריאה ומסודאן, ומתוכם כ־1,750 מסתננים נמצאים במשמורת.

השופטת עדנה ארבל, אשר כתבה את עיקרי פסק הדין, ציינה כי "שלילת חירותם של המסתננים על ידי כליאתם לתקופה ארוכה היא פגיעה אנושה ולא מידתית בזכויותיהם, בגופם ובנפשם. אל לנו לפתור עוול אחד ביצירת עוול אחר. לא נוכל לשלול זכויות יסוד בסיסיות, ובה בעת לפגוע ביד גסה בכבוד האדם ובחירותו במסגרת פתרון לבעיה הדורשת פתרון מערכתי־מדיני הולם. אסור לנו לשכוח את ערכינו הבסיסיים, הנשאבים מהכרזת העצמאות, ואת חובתנו המוסרית כלפי כל אדם באשר הוא, כפי שהם חרותים על תבניות הבסיס של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית". 

ארבל ציינה פתרונות חלופיים: "ניתן ליצור חובות דיווח; לחוקק הגבלות מגורים; לחייב מסתננים לשהות בלילות במתקן שהייה; להגביר את המאבק במבריחי המסתננים ועוד". עם זאת, העירה ארבל כי "תוצאת פסק הדין לא תהיה קלה לציבור הישראלי ותהיה קשה במיוחד לתושבי דרום תל אביב, שהמצוקה המשתקפת מזעקתם נשמעת כיוצאת מן הלב ומעוררת אמפתיה והבנה באשר לצורך לסייע להם במצבם". 

"מעצר קצר יותר"

הנשיא גרוניס הדגיש כי "שינוי מהותי לרעה בנסיבות - למשל, עלייה משמעותית במספרם של המסתננים - יצדיק בחינה שיפוטית מחדש של העניין". הוא אף ציין כי אין מניעה לחוקק חוק חדש, שיאפשר החזקת מסתננים במשמורת תקופה קצרה יותר באופן משמעותי משלוש שנים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר בתגובה להחלטת בג"ץ כי הוא נחוש להמשיך להוביל את פעולות הממשלה לטיפול בהסתננות. "בזמן שמדינות רבות בעולם מתמודדות עם תופעת ההסתננות, אנחנו בלמנו אותה, ובחודש שעבר לא חצה את גבולנו הדרומי אפילו מסתנן אחד. תוצאה זו הושגה בזכות מכלול האמצעים שנקטנו, ובהם הקמת הגדר בגבול הדרום. לצד כיבוד החלטת בג"ץ, אני מתכוון למצוא יחד עם שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה דרכים שיתיישבו עם החלטת בג"ץ ויאפשרו את מימוש המדיניות הנחושה שלנו, שבלמה את ההסתננות וכבר השיבה אלפי מסתננים". 

שר הפנים גדעון סער הבהיר כי הממשלה תנסה למצוא פתרון חוקי אחר בעקבות ההחלטה: "על פניו, פסק הדין פוגע ביכולת להתמודד עם הסתננות בלתי חוקית. ישראל היא מדינת חוק, ואנו נלמד את פסק הדין כדי לבחון את הדרכים להגן על האינטרסים הלאומיים של ישראל ואזרחיה, לרבות הסדר חקיקתי חלופי חדש".

"פגע אנושות בדמוקרטיה" 

ח"כים מסיעות הימין מתחו ביקורת חריפה על שופטי בג"ץ וקראו לחוקק חוק עוקף בג"ץ, שיבטל למעשה את החלטת בית המשפט העליון.

יו"ר סיעת הבית היהודי ויו"ר השדולה להשבת המסתננים לארצם, ח"כ איילת שקד, אמרה אתמול כי "בית המשפט העליון ביטל למעשה את חומת ההגנה שהקימה הכנסת מפני נחשולי מהגרי העבודה, ובכך פרץ בשנית את גבולות המדינה. בית המשפט פגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית כאשר החליט לרמוס את הנציגות הנבחרת של העם".

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו), אמרה כי "יש שופטים בירושלים, אבל הכאב הוא בדרום תל אביב. זו החלטה מנותקת ממה שקורה בשטח. זה יום עצוב לתושבי דרום תל אביב".  

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר כי "בפתיחת מושב החורף של הכנסת בחודש הבא עליה להתגייס לחקיקה אינטנסיבית ומידתית, שתביא לפתרון מצוקתם של תושבי דרום תל אביב ותעמוד במבחן בג"ץ".  

לעומתם, יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' אמרה כי "בג"ץ שב והציב רף מוסרי לאומי ברור ומדויק. חוק המסתננים סתר עמוקות את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית". שרת המשפטים ציפי לבני מסרה בתגובה כי "בבעיית המסתננים הבלתי חוקיים צריך לטפל בכלים חוקתיים, ועל בג"ץ צריך להגן מפני ניסיונות בלתי ראויים להחלישו. אתנגד לכל ניסיון לנצל את הפסיקה כדי להחליש את בית המשפט העליון". 

יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין תקף בחריפות רבה את ההחלטה ואמר כי "בג"ץ שבר שיא חדש של הפקרות בהחלטה מטורפת אשר תהפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל מהגריה. הכנסת חייבת לשוב ולחוקק את החוק ולשים סוף לאקטיביזם של בג"ץ, הנעשה בחוסר סמכות מוחלט".

ראשת מרצ זהבה גלאון הביעה שביעות רצון מפסיקת בג"ץ: "בית המשפט העליון הסיר כתם מכוער מספר החוקים של מדינת ישראל, והבהיר פה אחד שבדמוקרטיה הישראלית אי אפשר לשלול לתקופה ממושכת את חירותם של חפים מפשע, גם אם חוקיות שהותם בארץ מוטלת בספק". 

עדנה אדטו, שלמה צזנה וגדעון אלון טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו