פושע מלחמה מקבל ארכה - והעולם מברך

פושע מלחמה מקבל ארכה - והעולם מברך על ההסכם האמריקני־רוסי. 

אסד עדיין לא עבר אפילו את השלב הראשון - הגשת רשימת מאגרי הנשק הכימי שלו, שאותה הוא אמור להעביר עד השבוע הבא - אבל כולם (כמעט) כבר משבחים את הגאונות של ההסכם שנחתם בז'נבה. רק בשנת 2014, אם בכלל, יוותר אסד על הנשק הכימי שלו, אבל מברכי ההסכם הרבים כבר נמצאים בתחנה הבאה: טהרן. 

מדיניות החוץ החדשה של הנשיא האמריקני (אל תחזיקו אותי, אני לא יורה) אמורה לפרק את סוריה ובהמשך את איראן מנשק בלתי קונבנציונלי. "אסור לאיראנים להסיק שלא נתקוף אותם", אמר אתמול אובאמה בראיון לרשת ABC. קצת קשה להאמין שהאיראנים באמת משוכנעים שקיימת היום אופציה צבאית ממשית. סוריה הלוא מהווה מטרה הרבה יותר קלה ונוחה מאיראן, ועובדה שארבע פעמים היא הותקפה השנה בלי יכולת באמת להגיב. סביר להניח שמי שלא תקף בסוריה גם לא יתקוף באיראן. וזה המסר העיקרי שקיבלנו מכל הסאגה הסורית. 

במציאות נורמלית, אסד צריך היה להיות אזוק בדרכו לבית הדין בהאג. איזה כיף כשיש לך שמרטף רוסי. אסד היום קיבל פרס על השימוש שעשה בנשק בלתי קונבנציונלי. יש לציין כי כל מדיניות ההסלמה שבה בחר מאז תחילת המהומות רק משרתת אותו. מי היה מאמין כי השימוש בנשק כימי ב־21 באוגוסט רק יהפוך אותו דווקא לחסין? 

אסד, המשטר בטהרן וגם הפטרון הרוסי שלו הבינו עד כמה מלחמות אינן באופנה. עד כמה דעת הקהל אינה סובלת יותר קורבנות צבאיים. גם הם יודעים לקרוא סקרים.

משטר אסד כמו משטר האייתוללות מתוכנתים לשלוט על עמם באמצעות מנגנוני אימה. רק כך הם שורדים. הרי מבחינתם שלטון הוא שלטון לכל החיים. באיראן פרויקט הגרעין הצבאי אמור להיות תעודת הביטוח של המשטר (ע"ע צפון קוריאה), ואילו בסוריה, מכיוון שהם לא הצליחו ב־2007 להמשיך בפרויקט (לא בדרכי שלום), הנשק הכימי הוא מבחינתם נשק יום הדין. לכן קצת קשה לראות את אסד מוותר על תעודת הביטוח שלו, בעיקר במהלך מלחמת אזרחים קשה. בעולם הערבי קדאפי נתפס כתמים הגדול לאחר שוויתר על פרויקט הגרעין שלו ב־2003. 

דו"ח האו"ם עתיד להתפרסם בקרוב ואנחנו אמורים להתחלחל ממנו. נגלה באופן רשמי כי אסד הוא שהיה אחראי בחודש אוגוסט לשימוש בנשק אסור נגד אזרחיו, וגם נראה כמה לרוסים חשובה יותר השמירה על בעלי ברית ועל האינטרסים מאשר האמת עצמה (מוסקבה ממשיכה לטעון כי האופוזיציה הסורית היא שהפעילה נשק כימי).

הפיתוי להצטרף לרשימת המברכים על ההסכם קרי־לברוב הוא גדול. איזה אדם נורמלי אוהב מלחמות? אלא שאובאמה אוהב היום להקשיב לרוסים, ולכן כדאי לו לשים לב לדברים שאמר פציפיסט מושבע, לב טולסטוי: "לא תמיד יש לך עניין במלחמה, אך לעיתים למלחמה יש עניין בך".

*   *   *

אובאמה: "מתכתב  עם נשיא איראן"

נשיא ארה"ב חושף: במהלך המשבר הסורי כתבתי לנשיא איראן - והוא השיב לי • הבהיר: זה שלא תקפנו בסוריה לא אומר שלא נתקוף באיראן • ענה למבקריו: "בוושינגטון אוהבים לחלק ציונים על סגנון, לי חשובה המדיניות" • איראן: מוכנים לפתוח בדיאלוג 

אחרי שמשבר סוריה נותר מאחוריו - לפחות למראין עין, נראה שנשיא ארה"ב מסמן את איראן כמטרתו הבאה. 

בראיון מיוחד לרשת ABC אמר ברק אובאמה כי נושא הגרעין האיראני חשוב לארה"ב הרבה יותר מהארסנל הכימי של סוריה. "האיום על ישראל שמהווה איראן גרעינית קרוב הרבה יותר לאינטרסים הבסיסיים שלנו", אמר אובאמה, "מירוץ חימוש באזור יהיה גורם משמעותי לאי־יציבות. אני חושד שהאיראנים מבינים שאל להם להסיק מכך שלא תקפנו בסוריה שלא נתקוף באיראן". 

מה שהאיראנים כן צריכים להסיק, טען אובאמה, הוא שאיום ממשי בכוח מאפשר גם לפתור מחלוקות בלי להפעיל אותו. "מה שהם צריכים להבין הוא שיש כאן פוטנציאל לפתור גם את הנושאים האלו דיפלומטית", הצהיר, "הם יודעים היום שהעולם מאוחד במטרה למנוע מהם נשק גרעיני". 

בראיון, ששודר אתמול והוקלט ביום שישי שעות ספורות לפני השגת ההסכם עם רוסיה, הודה נשיא ארה"ב לראשונה כי במהלך המשבר עם סוריה הוא התכתב עם נשיא איראן החדש חסן רוחאני. "פניתי אליו והוא השיב", אמר אובאמה, "לא דיברנו ישירות". אובאמה אמר כי אינו סבור שעם רוחאני "הכל יהפוך פתאום לקל", אך הוסיף כי לדעתו, "אם יש איום אמין ואמיתי בכוח לצד מאמץ דיפלומטי נחוש, אפשר להגיע לעיסקה". 

דרך אגב, רוחאני צריך להגיע לקראת סוף החודש לעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, ולא מן הנמנע שייפגש עם אובאמה - כך לפחות על פי ה"גרדיאן" הבריטי. 

מכל מקום, התשובה האיראנית למסר האמריקני לא איחרה לבוא. שר החוץ האיראני של הרפובליקה האיסלאמית ג'וואד זאריף אמר לערוץ הלבנוני אל־מידאין כי ארצו מוכנה לשקם את מערכת היחסים והאמון עם ארה"ב. "יש חוסר אמון הדדי שנוצר עם השנים בין המדינות, אולם אנחנו מוכנים לפתוח בדיאלוג המבוסס על אמון עם ארה"ב בכל הנוגע לתוכנית הגרעין שלנו, שהיא לצורכי שלום", אמר השר האיראני והוסיף: "אם ארה"ב רוצה להראות את כנותה ברצון לשלום, עליה לחדול ראשית משפת האיומים". דרך אגב, זריף צפוי להיפגש בעוד כשבועיים עם שר החוץ הבריטי וויליאם הייג בשולי עצרת האו"ם. עם זאת, צוותו של הייג הופתע לגלות בטוויטר של רוחאני, שהשר ייפגש עם נשיא איראן, אף שבריטניה לא ביקשה זאת.

"מסר איום לאיראן"

בעוד מוקדם מדי לשער מה תלד החלפת המסרים בין טהרן לוושינגטון, כן ברור שנשיא ארה"ב רואה בהסדר הדיפלומטי שהושג במשבר הסורי הישג. "אנשים פה בוושינגטון אוהבים לחלק ציונים על סגנון", אמר ל־ABC, "אז אם היינו עושים משהו חלק, הם היו נותנים לנו ציון טוב גם אם זו היתה מדיניות נוראית. אנחנו יודעים זאת, כי בדיוק כך הם בחנו את מלחמת עיראק. אותי יותר מעניין שהמדיניות שלנו תהיה נכונה. בעקבות הצעדים שנקטנו בשבועות האחרונים, נוצר מצב שבו סוריה הודתה לראשונה שיש ברשותה נשק כימי ושהיא מוכנה להצטרף לאמנת האו"ם נגד נשק כימי, ואילו רוסיה, בעלת בריתה המרכזית, הצהירה שהיא תלחץ על סוריה לממש את האמנה. כל המטרה שלי במהלך המשבר הזה היא לוודא שמה שקרה ב־21 באוגוסט (המתקפה הכימית בסוריה) לא יקרה שוב. כעת קיימת האפשרות שנצליח לוודא שזה לא יתרחש בשנית". 

אובאמה התייחס ליחסיו עם מקבילו הרוסי, הנשיא ולדימיר פוטין, והביע אופטימיות זהירה סביב התפקיד של מוסקבה ביישום ההסכם. "אני מברך על מעורבותו ועל רצונו לקבל אחריות וללחוץ על אסד. זוהי לא המלחמה הקרה, אין כאן תחרות בין ארה"ב לרוסיה. אם רוסיה רוצה ללחוץ על סוריה, זה לא פוגע באינטרסים שלנו". 

רפובליקנים רבים תקפו אותו בדיוק בנקודה זאת. ניוט גינגריץ', יו"ר בית הנבחרים לשעבר, אמר: "פוטין משחק שחמט ואובאמה משחק איקס־עיגול. פוטין הגביר את השפעתה של רוסיה במזרח התיכון, ועבור ארה"ב זהו הפסד אסטרטגי". הסנאטורים לינדזי גרהאם וג'ון מקיין אמרו בהודעה משותפת: "אנחנו לא יכולים לדמיין מסר גרוע יותר לשלוח לאיראן בזמן שהיא ממשיכה לקדם את התוכנית לנשק גרעיני. אסד ישתמש בחודשים שבהם זכה כדי לרמות את העולם בעזרת כל טריק מהספר של סדאם חוסיין". 

יוני הרש, דניאל סיריוטי, ואלי לאוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו