שלושה מאריות הדיפלומטיה האמריקנית המקצועית התייצבו אתמול יחדיו על בימת המכון ללימודי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב לנתח את מדיניותם בשנים שעטפו את מלחמת יום הכיפורים, בעיקר לקראתה ומעט לאחריה. היו אלה ד"ר הרולד סונדרס והפרופסורים וויליאם קוונדט ודניאל קרצר. הם לא הגיעו רק כחוקרים באקדמיה אלא גם כעדים. באותן שנים כיהנו במשרות רמות במועצה לביטחון לאומי ובמשרד החוץ האמריקני, ולמעשה נמנו עם חוג העוזרים הקרוב של הנרי קיסינג'ר, שניהל את הדברים מנקודת ראות שונה מאשר ההנהגה הישראלית.
אמריקה של קיסינג'ר בהנהגתו של ריצ'רד ניקסון התייחסה לסכסוך הישראלי־ערבי כעניין משני, כיובל לנהר הגדול של המלחמה הקרה עם בריה"מ. החימוש הנדיב לישראל, ויותר מכך ההסכמה הסמויה בין ניקסון לבין גולדה מאיר לחמוק מנסיגה ישראלית בסיני - ניזונו בעיקר מהתפיסה של קיסינג'ר כי כך ייווכח אנואר סאדאת, שעדיף להיות בעל ברית של וושינגטון ולא גרורה של מוסקבה.
ארה"ב רצתה להעביר את מצרים לצידה, ובפועל אף הצליחה. סאדאת גירש את היועצים הסובייטים, אבל וושינגטון התניעה את התהליך המדיני באיטיות. פעמיים היו חריגות בולטות. אחת כמעט לא הוזכרה אתמול: בתום מלחמת ההתשה בקיץ 1970 יזם משה דיין הסכם ביניים, שלפיו צה"ל ייסוג מתעלת סואץ למעברי הגידי והמיתלה בסיני. בתמורה יפתח סאדאת את התעלה לתנועת אוניות, והנורמליזציה תקטין את סכנת המלחמה.
ג'וסף סיסקו הסביר לשגריר יצחק רבין כי ההצעה היא Non starter, שכן לפי התפיסה האמריקנית תעלה פתוחה לשיט תקל על הסובייטים להוביל ציוד ממצר הבוספרוס והים התיכון דרך סואץ לווייטנאם, וזה פוגע באינטרסים של וושינגטון. רק לאחר מכן שינה קיסינג'ר את דעתו ותמך. בינואר 1971 הפתיע סאדאת והסכים, אך בישראל דיין ורבין היו בודדים בתמיכתם הכנה ברעיון. גולדה מאיר ושריה טירפדו אותו והחמיצו הזדמנות למנוע את מלחמת יום הכיפורים.
המהלך האחרון היה ב־1973. ארה"ב כבר חשה שסאדאת נטש את הסובייטים ופנה לעברה, והם תיכננו מו"מ לאחר הבחירות בישראל, ואז הפתיע הנשיא המצרי בייזום מלחמת יום הכיפורים.
בסימפוזיון אתמול אמרו האמריקנים כי הופתעו שסאדאת מיהר לשגר הסברים מרככים לוושינגטון מדוע יזם מהלך התקפי חרף ההמתנה למשא ומתן רציני.
בסופו של יום הכל היה בבחינת טרגדיה של טעויות. מאיר לא האמינה לסאדאת. קיסינג'ר רצה את הנשיא המצרי לצידו. הן קיסינג'ר והן מאיר פיקפקו ביכולתו של הנשיא המוזר־משהו מקהיר לחתור לשלום. מתי הותנע תהליך השלום? לפני יום הכיפורים? שנתיים לאחר מכן, כאשר רבין ממרום כהונתו כראש הממשלה מימש למעשה את ההצעה שהוא ודיין תמכו בה כבר ב־1970? זה עניין להיסטוריונים. גם למי שעשו במלאכה והפכו להיסטוריונים.
* * *
משה דיין: "זה הרס בית שלישי" ; בני פלד: "אני לא מקבל את זה"
40 שנה לפרוץ מלחמת יוה"כ, חשף ארכיון צה"ל הקלטות מבור הפיקוד של חיל האוויר • מול הייאוש של דיין, נשמע מפקד חה"א נחוש: "חייבים להשמיד את הגשרים בתעלה"
40 שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, פירסם אתמול ארכיון צה"ל במשרד הביטחון תמלול של שש שיחות שנערכו בבור הפיקוד של חיל האוויר.
בשיחות אפשר להאזין לקולותיהם של שר הביטחון דאז משה דיין, הרמטכ"ל רא"ל דוד (דדו) אלעזר, מפקד חיל האוויר האלוף בני פלד, וראש להק מודיעין בחיל האוויר רפי הר־לב, בדקות הקריטיות של הזזת כוחות החיל מחזית הדרום לחזית הצפון - ולמעשה הוצאתו לדרך של מבצע "דוגמן 5", המבצע הכושל לחיסול סוללות הטילים בגיזרת תעלת סואץ. במהלך התמלולים נחשפה התמונה העגומה שהציג השר דיין, שלפיה ישראל "עומדת בפני הרס הבית השלישי".
ההקלטות מתחילות כ־15 שעות לאחר פרוץ הקרבות, בשעה 05:00 ב־7 באוקטובר 1973. סמוך לשעה זו הגיע הרמטכ"ל אלעזר לבור לאחר שהחיל נדרש לשנות כיוון ולרכז את תקיפותיו בגיזרה הצפונית במקום בגיזרה הדרומית. "אתם, יש לכם קשר טוב עם פיקוד צפון, לא?", נשמע דדו בהקלטות. הוא מקבל תשובה שלילית. "אז תתחברו איתם. צריך לעזור להם כי אצלם המצב לא טוב".
הרמטכ"ל נשמע מעדכן את מפקד חיל האוויר פלד על המצב בגיזרה ומספר לו על שיחתו עם אלוף פיקוד הצפון, יצחק (חאקה) חופי. "הוא היה פסימי מאוד... 'תשמע, טנקים שחורים נשפכים'. עכשיו אמרתי לו: 'חאקה, חיל האוויר נכנס שמה ומסיים'. אז הוא אמר: 'זה בסדר, גם אנחנו'... שמונה רמות מלמעלה המצב רוח, אז כמה שאתם יכולים... בקיצור, חברה'לה, אנחנו עכשיו בשפל הבלימה ואנחנו צמאים".
בהמשך נשמע פלד מחלק הוראות לאנשיו להעביר כוחותיהם צפונה. "חבר'ה, על ציר רפיד. טנקים סוריים. אין אף טנק שלנו שעומד נגדם. ציר רפיד יורד לעמק הירדן, ואם אנחנו לא נעצור אותם הם יירדו לעמק הירדן... כן, אז עכשיו אומר השר שרק חיל האוויר יכול לעצור אותם. אז אני מבקש, תתחילו להזרים כוחות לשם. תפסיקו את הפטרולים מעל השדות בצפון ובדרום. קדימה, נו. שיתחילו להזרים הכל לציר רפיד".
"הגנה על ארץ ישראל"
בשעות האלה נמשכה ההתלבטות בבור: האם לצאת לגיחה אווירית בסיני (תגר) או ברמת הגולן (דוגמן)? "מה שיכול להכריע את הכף זה דוגמן, ואחר כך פעולה מאסיבית. זה יכול למחוץ את הצבא הסורי", מעריך הרמטכ"ל. "דוגמן ייקח לי ארבע שעות", משיב לו פלד, "ואני לא אציל את רמת הגולן כאשר הצבא הסורי הגיע לרמת מגשימים". לאחר שיחה קצרה בין שני הגנרלים, הוחלט כי בסופו של דבר ייצאו מטוסי חיל האוויר למבצע שלימים נודע כ"דוגמן 5", לחיסול כני השיגור של צבא סוריה. "זה מאושר, קדימה", דוחק מפקד חיל האוויר בקציניו.
השעות חולפות. השעה קרובה ל־11:00, שר הביטחון משה דיין מגיע לבור שוב וסוקר את המצב. "התוכנית שלכם לעלות על מערך הטילים הסורי... עוד לא בידינו. חיל האוויר הציל ציר אחד שהיה קריטי, הציר של רפיד. אבל... הסורים לוחצים בצירים אחרים. הכוח המרכזי נסוג. נפח מכותר... שם שורצים בלי סוף המרוקאים והעיראקים.. יש שם חבית בלי תחתית... חצי מהמוצבים שלנו מוקפים. נפח מוקף... הם עושים חסימות על כל הצירים...".
לסיום, הוא מנסה לדרבן את הקצינים: "זה ההגנה על ארץ ישראל... זה מה שמציל אותנו".
כמה שעות לאחר מכן נשמע מפקד חיל האוויר אומר: "לפי דעתו של שר הביטחון שחזר משם (מהגיזרה הדרומית, ל"ש), המצב לפי דעתו שאנחנו די מצויים לפני הרס הבית השלישי... וגם אם אריק וגורודיש ילכו להתקפת הלילה והם ייכשלו.. אז אין בין התעלה ותל אביב משהו שיעצור. עכשיו אני לא מקבל את זה.... עכשיו אני רואה, כדי להפר את הפסימיות של החבר'ה האלה, זה שאנחנו צריכים להשמיד את כל הגשרים על התעלה. בכל מחיר. זה ברור לכם? זה הדבר הקריטי. אם אני יכול להודיע שאין גשרים בתעלה אז הם יתעודדו קצת. הם יהיו מוכנים להתקפת נגד... אז קדימה, אני רוצה להרוס את הגשרים, וזה לא קשה. זה יעלה קצת מטוסים, אבל צריך לעשות את זה. שמעתם? עכשיו אני עוזב אתכם. תעשו את זה".
לילך שובל, כתבתנו לענייני צבאטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו