"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תביעה: התרופה נגד קרחת גורמת לאי פיריון

במדינות אירופה כתוב בעלון לצרכן: פרופסיה עלולה לפגוע בפריון • בישראל האזהרה אינה מוזכרת

,עודכן
צילום: ג'טיאימג'ס (אילוסטרציה) // קרחת

שופטת ביהמ"ש המחוזי בי-ם, גילה כנפי-שטייניץ, אישרה הגשת תובענה ייצוגית נגד יצרנית פרופסיה, תרופה להתקרחות גברית, בטענה שהחברה לא פירטה בעלון את כל תופעות הלוואי, בהן פגיעה בפוריות.

המבקש, צעיר בתחילת שנות ה-30, טען באמצעות עו"ד עובדיה גבאי ועובדיה כהן, כי נטל תכשיר פרופסיה במשך כשנתיים. במהלך תקופה זו, נישא וביקש להביא עם זוגתו ילד. כשמאמצי הזוג לא צלחו, פנה למרפאת פוריות, והתברר לו, לטענתו, כי החומר הפעיל שבתכשיר פוגע בפריון. לפי הוראת הרופא, חדל מליטול את התכשיר ותוך זמן קצר, כך נטען, הרתה זוגתו.

המבקש טען כי חרף קיום מחקרים המצביעים על כך שהפרופסיה פוגעת בפוריות הגבר, בחרה החברה, מטעמים מסחריים, לא לציין זאת בעלון המצורף לתכשיר. לטענתו, מדובר בפרט מהותי ביותר, שחובה היה על החברה לציינו. לו היה יודע על סיכון זה, לא היה רוכש את התכשיר.

האזהרה מופיע בעלון באירופה – אך לא בישראל

המבקש טען כי בעלון לצרכן שצורף לתכשיר במדינות אירופה – בהן שבדיה, ספרד, צרפת והולנד – צוינה בין תופעות הלוואי גם פגיעה בפוריות, בניגוד להשמטת פרט זה בעלון לצרכן בישראל.

החברה טענה כי המידע המדעי הקיים בהקשר לפרופסיה, אינו תומך בקיומו של קשר סיבתי בין השימוש בתכשיר ובין אי פוריות. לטענתה, כל שקיים בהקשר זה, הם תיאורי מקרים אודות מתאם זמני בין נטילת פרופסיה לבעיות אי פוריות שונות, אשר עשויות לנבוע מגורמים רבים.

עוד טענה החברה כי לא הפרה כל חובת גילוי כלפי הצרכנים וודאי שלא הטעתה אותם. לטענתה חובת הגילוי החלה על יצרן תרופות כוללת תופעות לוואי מוכחות אך לא סכנות שאינן ידועות.

השופטת, שהגיעה למסקנה כי התקיימו התנאים לאישורה של התובענה כייצוגית ציינה כי אין חולק כי החברה ציינה את תופעת הלוואי המתייחסת לפוריות בעלונים באירופה, אך לא ציינה זאת באותה תקופה בעלון הישראלי. אף לא יכול להיות חולק כי מדובר בפרט מהותי לעסקה.

"עובדות אלה, כמו השינוי בעלון בישראל לאחר הגשת התובענה, מהווים תשתית כדי לקבוע שהמשיבה הפרה לכאורה את חובת הגילוי המוטלת בחוק הגנת הצרכן וביצעה הטעיה אסורה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר