אתמול היה נדמה לפרקים כי הלכנו צעד אחד אחורה בטנגו שמתנהל סביב התקיפה האמריקנית הצפויה בסוריה. אחרי שביום רביעי בערב העריכו כולם כי הדברים סגורים וחתומים והתקיפה היא עניין של זמן, כנראה זמן קצר, נשבו אתמול רוחות מערביות אחרות מוושינגטון ומלונדון, שם טענו כי התקיפה תידחה עד לדיונים במועצת הביטחון של האו"ם על ממצאי צוות הפקחים, שטרם השלים את עבודתו בסוריה.
היה קשה לדעת אמש אם מדובר במדיניות מערבית מוצהרת, שתכליתה אמנם מיצוי המהלכים הדיפלומטיים בטרם תקיפה, או ברימון עשן שנועד למסך את שמתנהל בשעות אלה מאחורי הקלעים ולאפשר לכוחות התוקפים להפתיע את דמשק בעיתוי התקיפה וביעדיה.
אם האופציה הראשונה נכונה, הרי יעברו עוד כמה ימים של דיונים ושיחות עד שהתקיפה תעמוד על הפרק; אם האופציה השנייה - התקיפה תיתכן בכל עת מרגע שצוות הפקחים יעזוב את דמשק.
באופן מפתיע, סימני השאלה האלה לא חילחלו להערכת המצב הישראלית. גורמים בכירים קבעו גם אמש, בדיוק כמו שלשום, כי התקיפה היא עובדה מוגמרת, לא פחות. ייתכן שהדבר נובע מהערכה שהנשיא אובאמה יתקשה לסגת מהתקיפה לאחר שממשלו קבע נחרצות כי אכן נעשה בשבוע שעבר שימוש אסור בנשק כימי (כלומר נחצו בגסות הקווים האדומים שהוא עצמו קבע), וייתכן גם שישראל פשוט יודעת. בהקשר הזה כדאי לראות את דבריו של הרמטכ"ל, שבטקס התייחדות עם חללי חיל הים אמר כי "צה"ל נמצא בפתחם של ימים מאתגרים".
בשונה מפרשנים ומדיפלומטים, מכיר גנץ את תמונת המצב האמיתית; בשבוע האחרון הוא שוחח לפחות פעם אחת עם מקבילו האמריקני והיה שותף מרחוק לשיחות האסטרטגיות שניהלה משלחת ביטחונית ישראלית בוושינגטון. מעבר לזה יש הצד הנסתר, של התיאום העמוק, האינטימי, בין ישראל לארה"ב. הרמטכ"ל בקי בפירות כל המפגשים והמגעים האלה, וצריך להניח שהוא עומד על קרקע מוצקה כשהוא קובע שהימים הקרובים יהיו "מאתגרים".
המשך דבריו של הרמטכ"ל נועדו למקד את מאמצי ההרתעה־הרגעה שנוקטת ישראל ביממה האחרונה. הרתעה החוצה, לסוריה ולארגוני הטרור, לבל יעזו להגיב או לשגר לכאן טילים; הרגעה פנימה, לתושבי ישראל, שימשיכו בהכנותיהם לראש השנה ללא חשש מפני מלחמה או שימוש בנשק אסור גם נגדנו.
במובלע גם חשף הרמטכ"ל בנאומו את הכוננות הגבוהה־מכפי־שפורסם שמחזיק עתה צה"ל בגבולות ובמפקדות.
הכוננות הזאת היא לא פועל יוצא של מידע, אלא של ניהול סיכונים: 40 שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים - למרות הסבירות הנמוכה - אף אחד לא מוכן להסתכן באפשרות שהוא ימצא את עצמו מופתע שוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו