התחמקות מאחריות תחת הסוואה פדגוגית", כך כינה ד"ר שמשון שושני, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, את החלטתו של שר החינוך, הרב שי פירון, לבטל את מבחני המיצ"ב החיצוניים בשנת הלימודים הקרובה. מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית) מתקיימים אחת לשנתיים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים במקצועות מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם. אם מבחנים אלה לא יתקיימו השנה, ועדה מקצועית של משרד החינוך אמורה להציע בסוף שנת הלימודים הנוכחית מתווה חדש לבחינות.
שושני ביקר את ההחלטה החפוזה ואת היעדרה של אלטרנטיבה לבחינה ולהערכה של מערכת החינוך."אני לא מבין למה קיבלו החלטה לבטל את הבחינות בלי שקיימת אלטרנטיבה. אני מודע לכל הביקורת הקיימת אבל לפני שמחליטים לבטל משהו, צריך שתהיה חלופה. ואם הוועדה תבוא עם פתרון ותגיד שהמיצ"ב הוא אלטרנטיבה טובה יותר, יש לנו הוכחות שמאז שהתחיל המיצ"ב ההישגים של התלמידים טובים יותר. הורי התלמידים לא יכולים לשמוח שמבטלים את המיצ"ב, כי כך יש להם אינדיקציה על הרמה של בית הספר. אם הם נגד מבחנים אז אסור להם להיות נגד מבחני המיצ"ב הארציים - התלמידים לא רושמים את שמם כי המבחנים בודקים את הרמה של בית הספר".
כמו כן, שושני הדגיש את חשיבות המבחנים ככלי מדידה: "המיצ"ב אינו המטרה, אלא אמצעי שדרכו מנסים להשיג מידע ברמה הלאומית ולענות על השאלה באיזו מידה עומדים תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמת הדרישות המצופה מהם על פי תוכנית הלימודים הרשמית.
"היתרון של המיצ"ב בכך שהוא מאפשר מעקב אחרי שינויים בהישגים לאורך זמן ויש ביכולתו לספק מידע מהימן על מערכת החינוך לממשלה, לכנסת, להנהלת המשרד, לבתי הספר ולציבור", אומר שושני, "הביטול של המיצ"ב - בלי שנבנתה אלטרנטיבה המיועדת להתגבר על הבעיות שהיו טמונות במיצ"ב - הוא, לדעתי, שגיאה חמורה. אין אפשרות לקבוע מדיניות חינוכית נאמנה ללא נתונים וכל מערכת תתקשה להשתפר ללא ידיעה אם המורים אמורים ללמד את מה שנדרשו ואם התלמידים עומדים בהישגים המצופים".
מה היה בעבר?
"מה שהנהגנו בקדנציה הקודמת, כשגדעון סער כיהן כשר חינוך, הורכב משקיפות ומבהירות בהגדרות של מה שצריך להילמד בבתי הספר ובחטיבות הביניים. ההורים קיבלו מידע מפורש על תוכנית הלימודים בכיתה שבה לומדים ילדיהם, המורים ידעו והכירו את תוכניות הלימודים וקיבלו הדרכה צמודה, ניתנה תוספת שעות לימוד שאיפשרו גם לתלמידים חלשים להשתפר, וכל המערכת ידעה מהם הקריטריונים להצלחה ולכישלון. ההוראה והלמידה היו מכוונות וממוקדות".
לדברי מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, אין למערכת החינוך שום סיבה לחשוש מחשיפת נתונים, סברה שהועלתה בימים האחרונים כסיבה לביטול הבחינות. "מערכת החינוך כולה - מהמורה עד שר החינוך - נדרשה לתת דין וחשבון שנתי על הישגיה ועל כישלונותיה לממשלה ולכנסת. שר החינוך סער קיבל על עצמו את האחריות לשיפור המערכת ותוצאות מדידות אם בתי הספר הפכו לבתי חרושת לציונים בעקבות התהליך".
בורחים מאחריות
שושני חושש שללא מבחנים התלמידים לא ילמדו כמצופה מהם. "רוצים לעשות 'בית חם' לתלמידים? הדרכנו את המורים ללמד את המקצועות הספציפיים, יש בתי ספר שתפיסתם החינוכית היתה שגויה, אך אצל רובם ההליך החינוכי היה נכון. ועוד דבר - מדוע הביטול חלקי? למה לא מבטלים את המיצ"ב באקלים בית־ספרי, למשל?
"עכשיו כשלא יהיו נתונים ולא נדע את האמת - מה יקרה?", תוהה שושני. "גדעון סער לקח אחריות ולא חשש משום דבר. כשאתה עושה את השיקול בין חסרנות לבין יתרונות, אני עדיין מאמין שהמדידה היא הדרך הטובה להשתפר. במבחנים בינלאומיים התוצאות היו יותר טובות הודות למיצ"ב".
מה דעתך על הביקורת הקיימת בנוגע למידת ההכנה למבחני המיצ"ב?
"אני מודע לביקורת הקיימת על ההכנות למבחני המיצ"ב. לדעתי, אין שום פסול בלהתכונן למבחני המיצ"ב מאחר שמדובר באותו חומר לימוד שהם במילא לומדים. כרגע הרושם הוא שמערכת החינוך מנסה לברוח מאחריות. לאחרונה אנו עדים לכך שהתלמידים שלנו זוכים בכל מיני אולימפיאדות. למה התלמידים זוכים? כי הכינו אותם שעות רבות. היפנים והרוסים שלוקחים מקומות גבוהים באולימפיאדות מתכוננים למעמד הזה במשך תקופות ארוכות".
אריה לוקר, יו"ר התאגדות המנהלים בבתי הספר, מתנגד גם הוא בתוקף לביטול מבחני המיצ"ב. "זו היתה החלטה נמהרת והשיקולים שהביאו את השר לביטול הבחינות לא ברורים", טוען לוקר, "מבחני המיצ"ב היו לנו, כמנהלים, מאוד חשובים. כל מנהל בית ספר ניתח את התוצאות והשיג מסקנות. גם מפקחי בתי הספר היו יושבים כדי להשיק מסקנות מהתוצאות שהתקבלו. הנושא קיים בכל המדינות של ה־OECD וכולם לוקחים את התוצאות ברצינות רבה".
לוקר טוען ש"אנחנו נבחנים במבחנים בינלאומיים ומבחני המיצ"ב עזרו לנו לשפר את התוצאות. במסגרת תוכניות למצוינות קיבלנו תקציב של שעות למידה, קיבלנו תוכניות חינוכיות שהביאו לפיתוח חשיבה אצל התלמידים. זו היתה החלטה נמהרת. הוא (שי פירון; י"ב) היה יכול להמתין עד שתהיה חלופה".
לוקר מודע לביקורת הקיימת על בתי הספר, שעיקרה סובב סביב הטענה שלקראת המבחנים, מורים רבים מחליטים להוציא מן הכיתה את התלמידים שנחשבים חלשים יותר מבחינה לימודית. לוקר לא מכחיש. "נכון, קיימת בעיה וצריך לפתור אותה. בעקבות ביטול מבחני המיצ"ב, תלמידי חטיבות הביניים, שעתידים לעלות לחטיבות העליונות, יגיעו פחות מוכנים. אנחנו בית ספר, לא קייטנה, והתלמידים צריכים מסגרת שבה יוכלו ללמוד. ללא עבודה קשה במסגרת ברורה - אי אפשר להגיע להישגים. מבחני המיצ"ב עזרו לנו ונעשתה עבודה רצינית וטובה".
גם ח"כ מאיר שטרית לא נוקט ניסוחים עדינים כשהוא נשאל על ההחלטה של הרב פירון. "המצב שנוצר דומה לסיטואציה שבה מישהו שובר מראה כדי לא לראות שהוא מכוער", אומר שטרית, שכיהן כשר החינוך בשנת 2004 וכינה את הביטול "שגיאה חמורה".
לדברי שטרית, "בזמנו, ארגוני המורים ניסו לשבש את קיום המבחנים ונאבקתי קשות על כך שהם יתקיימו למרות זאת. אם לא יהיו מבחנים, לא נדע מי חלש ומי חזק וגם לא נוכל להשקיע את המשאבים בהתאם. אני סבור כי המורים צריכים ללמד את החומר כמו שצריך. או שיודעים לפתור בעיות בחשבון או שלא. אם לא יודעים - סימן שמשהו לא פועל נכון. אולי צריך להשקיע יותר. צריך ללמד את הילדים בצורה נורמלית כדי שכל ילד ימצה את המקסימום. מבחנים פנימיים זה להתבוסס בבוץ של עצמך. בלי המבחנים האלה - לא יהיה מי שיבדוק את זה וזה בעייתי מאוד. בתקופה שבה כיהנתי כראש עיריית יבנה, השקעתי את כל מרצי בתחום החינוך מתוך תקווה. עשיתי מדידה והערכה לתלמידים בכל שנה, עד כדי כך שידעתי ציונים של התלמידים. המורים היו חייבים להשקיע כדי להוביל את התלמידים להצלחה. אם לא ימדדו ולא יבדקו הם לא יגיעו לשום מקום. כשיודעים מיהם התלמידים המצטיינים או החלשים - אפשר להשקיע בהם".
ללמוד מטעויות
פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב, כלכלן ומרצה באוניברסיטת תל־אביב, סבור גם הוא שאסור להשאיר את מערכת החינוך ללא מבחני הערכה. "יש חשיבות רבה למדידה ולהערכה, וזה משהו שהיה חסר במשך שנים רבות. הבעיה היא איך זה נעשה. מדינת ישראל צריכה להחליט מה ילדים צריכים לדעת. כל הסיפורים על הונאה הם לא סיבה לבטל מבחנים. בתור פרופ' באוניברסיטה, יש לסטודנטים הזכות לענות על משובי הערכה בנוגע למידת התפקוד שלי. אין שום סיבה שלא תהיה הערכה על אודות תפקוד מערכת החינוך".
בן דוד ממשיך ואומר: "למשרד החינוך מותר לדעת מה טיב בית הספר, התלמידים והמורים. ייתכן שהמבחן לא מתאים במסגרת שבה הוא קיים עכשיו, אבל צריך לתקן - לא לבטל. חלק מהבעיה היא שאם עושים שינויים בכל כמה שנים, לא נדע אם אנחנו טובים יותר או פחות. רמת הלימודים אצלנו היא בין הנמוכות במערב, כולם פה בצרה. צריך לעשות שינויים מערכתיים, לא להתחיל מהסוף", הוא אומר.
פרסום מדדי המיצ"ב בחתך בית־ספרי התרחש בעקבות עתירה לבג"ץ של התנועה לחופש המידע. עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה, הביעה חשש כי הציבור לא יוכל לדעת מהי רמת החינוך ומהי רמתם הכללית של בתי הספר. "לאורך כל הדרך במאבק למען חשיפת דו"חות המיצ"ב נהג משרד החינוך לבלבל בין הביקורת כלפי המבחנים עצמם לבין הפרסום שלהם. עתירת התנועה באמצעות עו"ד בועז בנצור הובילה לחשיפת המבחנים בחתך בית־ספרי, אך לא הפרסום הוא שיצר את הביקורת. סוגיית מבחני המיצ"ב שנויה במחלוקת במקומות רבים בעולם שבהם נערכים המבחנים. ההבדל הוא שבמקום שהדיון יהיה פרקטי - בעד או נגד, המדדים הללו מתקיימים רק בקרב יודעי דבר, 'מומחים' בנושא. הפרסום מאפשר דיון ציבורי רחב והרשות לא יכולה יותר להתעלם ממגזרים רבים ורלוונטיים שמבקשים שקולם יישמע", אומרת וינוגרד.
עוד מוסיפה וינוגרד ש"העובדה שמשרד החינוך בחר לבטל את המיצ"ב היא שנויה במחלוקת. אם הסיבה לביטול נובעת מהפרסום של ממדי המיצ"ב, אזי היא נעשתה מהשיקולים הלא נכונים. הדיון הציבורי והמחלוקות שנובעות ממנו היו צריכים להוות מנוף לשינוי, לבחינת הבעיה, הזדמנות לבדק בית ומציאת דרכים לשיפור.
מה את מציעה לעשות?
"לא צריך להיות איש חינוך כדי לדעת שחשוב שיתקיימו בבתי ספר מדדי הערכה. השאלה היא לגבי הדרך, וכאן חשוב שקולם של ההורים, הילדים והמורים יישמע - כמו זה של המנהלים והמנהלות".
התנועה הגישה את העתירה עם ארגון היל"ה ובני משפחות מאזור דימונה שביקשו לקבל את הנתונים כדי לפעול לשיפור בית הספר שבו לומדים ילדיהם. השופט ריבלין כתב בפסק הדין: "אין כל סיבה להניח שנתונים מבוססים מזיקים יותר מהערכות ספקולטיביות, דעות קדומות וסטריאוטיפים; אדרבה, הם עשויים למגר חלק מאלה האחרונים ובכך להעניק שירות חשוב לאוכלוסיות הסובלות מהם. כל ניסיון לבטל את מבחני המיצ"ב רק כדי למנוע שיתוף של הציבור במידע הוא אינו ראוי ועשוי לפגוע דווקא באוכלוסיות שעליהן מבקש שר החינוך להגן (כך לפי דבריו).
"המשרד חייב להבין, לא הפרסום הוא שיצר את המגבלות של המדדים, הם היו קיימים, אך בזכות ההסתרה הנושא לא הוצף ולא חייב את המשרד לפעול לטפל בהם. בזכות הפרסום, אי אפשר יותר להתעלם מהקשיים ומהכשלים, ובמקום למנף זאת לשיפור ולשינוי המשרד בוחר לבטל את הדו"חות. וחבל שכך".
* * *
"המיצ"ב פוגע בתלמידים החלשים"
תגובת משרד החינוך: "המשרד מאמין במדידה, וימשיך במדידה, אך במתכונת אחרת ונכונה יותר. מתכונת המדידה הקיימת פגעה בבתי ספר 'חלשים' ולא הביאה בחשבון את עשייתם החינוכית המבורכת בקליטת תלמידים עולים, מאותגרים ובעלי צרכים מיוחדים. מתכונת המדידה הקיימת פגעה בסדרי הלמידה - המשרד רוצה שבבתי הספר תתקיים למידה משמעותית ושמורים יממשו את שליחותם המקצועית.
"שר החינוך ציין שלאחר עשור של מבחני מיצ"ב במערכת החינוך והפרת סדרי הלמידה, הוא החליט לקבל החלטה אמיצה וברורה, שאת מתכונת מבחני המיצ"ב הקיימים יש להפסיק. להפסיק את הפגיעה בבתי ספר, אשר עשו עבודת קודש חינוכית ומצאו עצמם מדורגים בתחתית טבלאות ליגה. השר הוסיף כי הגיע הזמן לעצור את המציאות הבלתי נסבלת, שבה בתי הספר נמדדו רק על פי ציונים תוך התעלמות מכל העשייה החינוכית־הערכית שהיא לב מהותה של מערכת חינוכית. הרוב המוחץ של מומחי החינוך תומכים בהחלטת השר ומדגישים עד כמה היא תורמת לעתידה של מערכת החינוך.
"במהלך השנה הקרובה תימשך המדידה. מערכת החינוך תמשיך להיבחן במבחני מיצ"ב פנימיים. כמו כן, סקרי האקלים הבית־ספרי ימשיכו לפעול במתכונתם הרגילה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. מתכונת דומה תופעל מהשנה הקרובה גם בחלק מהחטיבות העליונות. המערכת תמשיך להיבחן במסגרת המבחנים הבינלאומיים. בשנה הקרובה, במסגרת מחקרי חלוץ בינלאומיים וארציים, יועברו מבחנים במדגם מצומצם של כיתות. מחקרי החלוץ נועדו לבדוק את איכות המבחנים והשאלות. הנתונים שיתקבלו במחקרים ישמשו לצורך שיפור המבחנים לשם שימוש עתידי בהם.
תגובת גדעון סער, שר החינוך לשעבר: "אני חושב שההחלטה על ביטול מבחני המיצ"ב היא החלטה שגויה שמבטאת כיוון מסוכן של התקפה על המדידה במערכת החינוך. הביטול, לצד צוות שיעבוד עכשיו על מתווה חדש, יוצר ואקום מסוכן במערכת החינוך והוא מעביר מסר שלילי לגבי החשיבות של המדידה ושל חיוניות השיפור של ההישגים הלימודיים. אי אפשר לשפר דבר בלי בסיס נתונים שמצביע על מגמות ונקודות תורפה וחוזק. ההחלטה משדרת רפיון. היא תחליש את מרכיב האחריות והמחויבות של אנשי החינוך לשיפור, לאחר שבשנים האחרונות היתה מגמה ברורה של שיפור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
