"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שחרור אסירים ראשון - בשבוע הבא

המדינה לבג"ץ: לדחות את העתירות • המשפחות השכולות: "השיקולים המדיניים זניחים מול הפגיעה המוסרית"

,עודכן
שחרור מחבלים (ארכיון). צילום: AP

המדינה ביקשה אתמול מבג"ץ לדחות על הסף את עתירת ארגון נפגעי הטרור אלמגור ועשרות בני משפחות של ישראלים שנרצחו בפיגועי טרור נגד שחרור המחבלים במסגרת המו"מ המדיני.

העתירה הוגשה נגד הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ומחלקת החנינות במשרד המשפטי, בדרישה שינמקו מדוע לא יימנעו משחרור 104 מחבלים שפוטים שידיהם מגואלות בדם.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד נפתלי ורצברגר, נטען כי "התבחינים לשחרור מחבלים בהסכמי אוסלו ולאחריהם בכל ממשלות ישראל קבעו כי אין לשחרר מי שידיו מגואלות בדם ישראלים, לצד קבלת התחייבויות של המשוחררים להימנע מלשוב לביצוע ולתכנון של מעשי טרור. קווים אדומים אלה עומדים להיחצות הפעם הזאת, נוכח הצ'ק הפתוח שנתנה הממשלה לצוות השרים".

עוד נטען בעתירה כי "בשחרור אסירים שנשפטו על ידי בתי המשפט, בייחוד כאשר מדובר בעבירות החמורות מכולן של קיפוד חיי אדם, בין השאר בפגיעות מכוונות באזרחים, נשים וילדים, מעשים שהם פשעי מלחמה וטרור - המשקל של שיקולים מדיניים צריך להיות זניח וחסר משקל מול עוצמת הפגיעה המוסרית־ערכית בשחרור מוקדם של רוצחים". המדינה הדגישה מנגד כי "כאבן וצערן של המשפחות אשר איבדו את יקיריהן בפיגועי טרור מובנים ונוגעים ללב. למרבה הדאבה, שילמו העותרים את מחיר הטרור ואין ביכולתה של המדינה לרפא את כאבם. עמדתן של המשפחות ביחס לאפשרות שחרור האסירים הובאה ותובא בפני גורמי הסמכות ותישקל במסגרת ההחלטות שתתקבלנה".

עם זאת הוסיפה המדינה כי "הסוגיה הנתקפת בעתירה מצויה בלב ליבה של העשייה המדינית וקשורה בטבורה למו"מ המדיני המתנהל בימים אלה בין ישראל לצד הפלשתיני. בג"ץ נמנע מלהתערב בנושאים כאלו, ובעבר נדחו עתירות רבות נגד שחרור אסירים מטעמים מדיניים". המדינה מציינת כי צוות השרים שהוסמך על ידי הממשלה לדון בשחרור האסירים אמור להתכנס בימים הקרובים, ומכיוון ששחרור חלק מהאסירים אמור להתבצע כמה ימים לאחר מכן, היא מבקשת מבג"ץ להכריע בעתירה בהקדם האפשרי.

עוד מציינת המדינה כי שחרור האסירים במסגרת התהליך המדיני אמור להתבצע בארבע פעימות - הראשונה שבהם עתידה להתממש במהלך השבוע הבא. צוות השרים שהוסמך על ידי הממשלה הוא שקובע את רשימת האסירים שישוחררו בכל פעימה, ואם התהליך לא יתקדם, פתוחה דרכו של הצוות להחליט שלא לשחרר אסירים נוספים בפעימות הבאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר