"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הוארך מעצרו של המרגל מ"נטורי קרתא"

ביום רביעי יוחלט האם להאריך את מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים ולהורות על בדיקה פסיכיאטרית

,עודכן
צילום: בני פלבן (ארכיון) // הנאשם בסיוע לאויב בזמן מלחמה

צילום: בני פלבן

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט יעקב צבן, האריך עד ליום רביעי הקרוב את מעצרו של תושב ירושלים, בן 47 המשתייך לזרם המאמינים של "נטורי קרתא", המואשם בניסיון לרגל למען איראן, שאף הביע את רצונו לרצוח ציוני.

הפרקליטות שמאשימה אותו בעבירות של מגע עם סוכן חוץ וגילוי כוונה לבגוד, ביקשה מבית המשפט לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי שחרורו יסכן את בטחון המדינה, ויביא להתחמקותו מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר.

ביום רביעי יחליט השופט צבן אם להיעתר לבקשת הפרקליטות, ולהאריך את מעצרו עד לתום משפטו. כמו כן, יחליט השופט אם להיענות לבקשת סנגורו של הנאשם, עו"ד יאיר נהוראי, לשלוח אותו לבדיקה פסיכיאטרית. לטענת הסנגור, ההודאות שנגבו ממרשו במשטרה ובשב"כ, אינן קבילות משום שזכותו להיוועץ עם עו"ד לא נעשתה לפי חוק וגם שיטת התחקור לא הייתה הוגנת.

עוד הוסיף הסניגור כי מרשו הרגיש כמו "אסיר X". כמו כן, סיפר הסניגור כי "לפני מספר שנים הוא נכנס לשגרירות לוב וביקש אזרחות כי הוא חשב שבלוב יהיה לו יותר טוב".

התובעת במשפטו, עו"ד נועה עזרא-רחמני, טענה מנגד כי הראיות לכאורה כנגד הנאשם, מתבססות על הודאותיו של הנאשם, במהלך מספר חקירותיו. בנוסף נתפסו במצלמה בביתו וכן בטלפון הסלולרי שלו, תמונות, ובהן צילום של הפתק שניתן לו בשגרירות האיראנית ובו פרטי תיבת דוא"ל. כמו כן נערך לנאשם שחזור שבו הצביע על הטלפונים הציבוריים מהם התקשר לשגרירות איראן והצביע על בית הקפה אינטרנט שבו בדק הנאשם את תיבת הדוא"ל שניתנה לו ע"י האיראנים.

עוד ציינה התובעת כי בתחילת החקירה, אכן היה מנוע הנאשם מלהיפגש עם עו"ד, אך המניעה הוסרה והוא התייעץ עם עו"ד לאה צמל מספר פעמים במהלך החקירה וזכות זו מולאה לחלוטין. התובעת ציינה עוד כי לא עולה מחומר הראיות, כי יש לנאשם בעיה נפשית כלשהי, בוודאי לא כזו השוללת אפשרות להעמידו לדין.

התובעת הוסיפה כי הנאשם, מנהל עסק עצמאי ויש לו משפחה. לדבריה הוא היה חילוני בעברו ושירת בצבא, אך השתחרר מהשירות הצבאי בשל אי התאמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר