מחקר: אפשר לזהות מראש הופעת דיכאון אחרי לידה

פריצת דרך במחקר לגבי דיכאון שאחרי לידה. בגופן של נשים שסבלו מדיכאון כזה התגלו שינויים גנטיים ייחודיים, שיכולים להוות סימן לזיהוי מוקדם של נשים הנמצאות בסיכון לפתח את התסמונת ובעתיד אף לפיתוח טיפול. כך עולה ממחקר ישראלי שנערך במכון טל, שלוחת הבנות של מכון לב בירושלים.

עד כה נקשרו הסיבות להתפתחות דיכאון לאחר לידה לסיבות נפשיות וסביבתיות בעיקר. במחקר נבדקו שש נשים שהגיעו לאשפוז פסיכיאטרי או לטיפול בבית חולים בעקבות דיכאון קשה לאחר לידה. אף אחת מהן לא סבלה בעבר מדיכאון או ממחלה פסיכיאטרית. בבדיקת "שבב גנטי" הבודקת שינויים זעירים בדנ"א זוהו כמה גנים שבהם יש הבדלים ברורים בין הנשים שסבלו מדיכאון לבין קבוצת ביקורת של נשים שלא אובחנו עם דיכאון לאחר לידה.

ד"ר אנה לנדסמן, מרצה וחוקרת במחלקת סיעוד במכון טל שערכה את המחקר, אמרה: "כרגע אנחנו בשיאו של המחקר ומוקדם עדיין לדבר על טיפול, אבל הכוונה היא על בסיס השינויים שזיהינו יזהו נשים הנמצאות בסיכון לדיכאון לאחר לידה ויוכלו להסביר להן, לבן הזוג ולמשפחה מה המשמעויות ולתת להם כלים להתמודד ולסייע לאישה לאחר הלידה. אנחנו רוצים לצמצם עוד את רשימת השינויים הגנטיים שמצאנו ולהגיע לרשימה של 10־20 גנים".

לדבריה, "התוצאות מראות שלנשים שסבלו מדיכאון אחרי לידה יש ביטוי גנטי ייחודי בהשוואה לנשים בריאות. הצלחנו לזהות מסלולים שמראים על פעילות מטבולית שונה, הקשורה לייצור שונה של חלבונים בהשוואה לנשים בריאות. הממצאים הללו פותחים צוהר להבנת הסיבות להתפתחות המחלה, ואולי גם לזיהוי נשים בסיכון גבוה לפיתוח דיכאון לאחר הלידה. זיהוי מוקדם יאפשר לתת טיפול מתאים ולמנוע מאישה להגיע להתפתחות הדיכאון. אנחנו מתכוונים לעשות מחקר גדול יותר, עם מדגם רחב יותר של נשים ולפתח כלי שבשלב הראשון יהיה אבחוני ואולי בהמשך יהיה אפשר אף לפתח טיפול".

דיכאון לאחר לידה מופיע בקרב 15-10 אחוז מהיולדות. יש לזה השלכות על היולדת ועל משפחתה ואפילו על התפתחות התינוק והתקשורת בין האם לתינוקה. דיכאון אחרי לידה מתבטא מצב רוח ירוד ברוב שעות היום, חוסר תיאבון או אכילת יתר, קושי להירדם, תחושת אי שקט ומתח, תחושת "אין מוצא" ולעיתים אף תחושת ניתוק מהתינוק ומחשבות שליליות כלפי התינוק עד כדי מחשבות לפגוע בו.

ההערכה היתה שהופעת דיכאון לאחר לידה קשורה לדיכאון קודם, לבעיות רפואיות בהריון, לתחושת בדידות, לסביבה משפחתית וחברתית לא תומכות. ואולם אלו היו גורמי סיכון שלא הסבירו מדוע יש נשים שבלידה אחת חוות דיכאון ובאחרת לא ומדוע נשים שחוו משברים דומים התמודדו בצורה שונה.