"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: אפשר לזהות מראש הופעת דיכאון אחרי לידה

פריצת דרך בפענוח הגורם לאחת התופעות הקשות של ההריון • התגלו שינויים גנטיים שיאפשרו לזהות נשים הנמצאות בסיכון

,עודכן
צילום: GettyImages // אילוסטרציה

פריצת דרך במחקר לגבי דיכאון שאחרי לידה. בגופן של נשים שסבלו מדיכאון כזה התגלו שינויים גנטיים ייחודיים, שיכולים להוות סימן לזיהוי מוקדם של נשים הנמצאות בסיכון לפתח את התסמונת ובעתיד אף לפיתוח טיפול. כך עולה ממחקר ישראלי שנערך במכון טל, שלוחת הבנות של מכון לב בירושלים.

עד כה נקשרו הסיבות להתפתחות דיכאון לאחר לידה לסיבות נפשיות וסביבתיות בעיקר. במחקר נבדקו שש נשים שהגיעו לאשפוז פסיכיאטרי או לטיפול בבית חולים בעקבות דיכאון קשה לאחר לידה. אף אחת מהן לא סבלה בעבר מדיכאון או ממחלה פסיכיאטרית. בבדיקת "שבב גנטי" הבודקת שינויים זעירים בדנ"א זוהו כמה גנים שבהם יש הבדלים ברורים בין הנשים שסבלו מדיכאון לבין קבוצת ביקורת של נשים שלא אובחנו עם דיכאון לאחר לידה.

ד"ר אנה לנדסמן, מרצה וחוקרת במחלקת סיעוד במכון טל שערכה את המחקר, אמרה: "כרגע אנחנו בשיאו של המחקר ומוקדם עדיין לדבר על טיפול, אבל הכוונה היא על בסיס השינויים שזיהינו יזהו נשים הנמצאות בסיכון לדיכאון לאחר לידה ויוכלו להסביר להן, לבן הזוג ולמשפחה מה המשמעויות ולתת להם כלים להתמודד ולסייע לאישה לאחר הלידה. אנחנו רוצים לצמצם עוד את רשימת השינויים הגנטיים שמצאנו ולהגיע לרשימה של 10־20 גנים".

לדבריה, "התוצאות מראות שלנשים שסבלו מדיכאון אחרי לידה יש ביטוי גנטי ייחודי בהשוואה לנשים בריאות. הצלחנו לזהות מסלולים שמראים על פעילות מטבולית שונה, הקשורה לייצור שונה של חלבונים בהשוואה לנשים בריאות. הממצאים הללו פותחים צוהר להבנת הסיבות להתפתחות המחלה, ואולי גם לזיהוי נשים בסיכון גבוה לפיתוח דיכאון לאחר הלידה. זיהוי מוקדם יאפשר לתת טיפול מתאים ולמנוע מאישה להגיע להתפתחות הדיכאון. אנחנו מתכוונים לעשות מחקר גדול יותר, עם מדגם רחב יותר של נשים ולפתח כלי שבשלב הראשון יהיה אבחוני ואולי בהמשך יהיה אפשר אף לפתח טיפול".

דיכאון לאחר לידה מופיע בקרב 15-10 אחוז מהיולדות. יש לזה השלכות על היולדת ועל משפחתה ואפילו על התפתחות התינוק והתקשורת בין האם לתינוקה. דיכאון אחרי לידה מתבטא מצב רוח ירוד ברוב שעות היום, חוסר תיאבון או אכילת יתר, קושי להירדם, תחושת אי שקט ומתח, תחושת "אין מוצא" ולעיתים אף תחושת ניתוק מהתינוק ומחשבות שליליות כלפי התינוק עד כדי מחשבות לפגוע בו.

ההערכה היתה שהופעת דיכאון לאחר לידה קשורה לדיכאון קודם, לבעיות רפואיות בהריון, לתחושת בדידות, לסביבה משפחתית וחברתית לא תומכות. ואולם אלו היו גורמי סיכון שלא הסבירו מדוע יש נשים שבלידה אחת חוות דיכאון ובאחרת לא ומדוע נשים שחוו משברים דומים התמודדו בצורה שונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר