אין משמעות להחלטת הממשלה לקיים דיון נוסף בשחרור המחבלים הרוצחים, שהם ערבים בעלי אזרחות ישראלית. הרי אם המשא ומתן עם הפלשתינים יעלה על שרטון, לא יגיעו הצדדים למנה הרביעית של השחרורים, ואלו יישארו בכלאם. לעומת זאת אם השיחות יתנהלו כראוי, אין ממשלה בעולם אשר תגרום להפסקתן רק כדי להשאיר עוד 22 מחבלים רוצחים מאחורי סורג ובריח.
צילום: לע"מ
לא היה גם ממש באפשרות שהממשלה לא תאשר את הצעתו של בנימין נתניהו, אלא אם כן פניה היו להתפרקות. כולם סולדים משחרור רוצחים. כולם חשים שידו של העוול על העליונה. אך נכון הסביר גדעון סער כי אם כולם יצביעו לפי המיית ליבם, לא תהיה כלל ממשלה.
שחרור מחבלים רוצחים מקפיא את הדם. בוודאי מצב שבו גורם זר ברמאללה נוטל לעצמו אפוטרופסות לייצג רוצחים שהם ערבים ישראלים. אך אם גלעד ארדן וישראל כץ וזאב אלקין ודני דנון וציפי חוטובלי ויריב לוין, המחזיקים בתפקידים במפלגת השלטון, כה שוללים את שחרור המחבלים הרוצחים - ראוי להעמידם בפני שאלת יסוד:
בהנחה שגם הם מוכנים לשלם מס שפתיים לחשיבותם של היחסים עם ארה"ב, הלוחצת לחידוש המשא ומתן - באילו מארבע האפשרויות הבאות הם בוחרים כתנאי כניסה לשיחות? הכרה בניהול המשא ומתן על יסוד גבולות 67'? חידושו במקום שבו הופסק עם אהוד אולמרט? הפסקה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות? שחרור רוצחים הכלואים יותר מ־20 שנים? בפועל, מה בעיניהם הרע במיעוטו?
בפועל, ישראל הרוויחה מנכונותו של אהוד ברק לדון ב־2000 בחלוקת ירושלים. העולם תמך בה. אפילו השמאלנים מבית הודו כי הפלשתינים אחראים להיעדר השלום. חלף זמן עד שיוסי שריד ויוסי גנוסר חזרו לסורם להאשים את ברק (בנקודה זו יש לנהוג בכבדהו וחשדהו במתווך הישן־חדש מטעם ארה"ב מרטין אינדיק).
היא גם יצאה וידה על העליונה כשאבו מאזן נמלט כחץ מקשת מתוכנית הוויתורים מרחיקת הלכת של אהוד אולמרט. אפילו אולמרט הצביע בתחילה על הפלשתינים כאחראים להיעדר השלום, אבל גם הוא עיוות ושינה את הדגשים לרעת ישראל.
בשני המקרים שיפרה ישראל במשהו את מעמדה הבינלאומי. אם ישראל לא תשלח את נתניהו ואת ציפי לבני ואת יצחק מולכו למקח וממכר בידיים ריקות, אלא תחמש אותם בציוד ובטיעונים ובמחוות, יקרה דבר אחד מן השניים: הם יביאו את השלום המיוחל, מלא ולפחות חלקי, וזו האפשרות המועדפת; או שהעולם שוב יכיר לזמן מה בעובדה כי רמאללה מסכלת את השלום המיוחל, ולא ירושלים, וגם זו תוצאה העדיפה על מסע השיסוי הנוכחי המתנהל נגד ישראל בכל סופרמרקט באירופה.
* * *
בתחושות מעורבות
ברוב של 13 מול שבעה שרים התקבלה ההחלטה הקשה לשחרר 104 מחבלים, בלי התחייבות לערבים ישראלים • רה"מ: "הרגע הזה לא קל, אך יש רגעים שבהם צריך לקבל החלטות קשות לטובת המדינה" • היום: המו"מ יוצא לדרך
המו"מ יוצא לדרך. אמש סמוך לחצות הודיעו האמריקנים רשמית כי הזמינו את צוותי המו"מ הישראלים והפלשתינים להגיע לוושינגטון. פגישה ראשונה תתקיים כבר הערב. קדמה לכך החלטה קשה של ממשלת ישראל שהתקבלה בלב כבד ובתחושות מעורבות לשחרר 104 מחבלים כחלק מחידוש המו"מ עם הפלשתינים. 13 שרים תמכו, שבעה התנגדו ושניים נמנעו.
אחרי מסע שכנועים שנמשך כמה שעות והביא לדחיית ישיבת הממשלה, הצליח רה"מ בנימין נתניהו לגייס רוב לשחרור אסירים פלשתינים בתמורה לחידוש המו"מ. "הרגע הזה אינו קל בשבילי ולשרי הממשלה ואינו קל למשפחות השכולות, שאני מבין לליבן, אבל יש רגעים שבהם צריך לקבל החלטות קשות לטובת המדינה וזהו אחד מהם", אמר אתמול נתניהו.
משהוסר מכשול האסירים - המו"מ יוצא לדרך. מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, קיים אמש שיחה טלפונית עם רה"מ בנימין נתניהו ונשיא הרשות הפלשתינית, אבו מאזן והזמין אותם לשלוח את צוותי המו"מ לפגישה ראשונה שתתקיים כבר הערב. בהזמנתו חזר מזכיר המדינה קרי ושיבח את המנהיגות האמיצה שהפגינו ראש הממשלה נתניהו והנשיא עבאס. האמריקנים הודיעו אתמול כי "שני המנהיגים הפגינו נכונות לקבל החלטות קשות, החלטות אשר סייעו להגיע לנקודה זו. ארצות הברית והצדדים מצפים לתחילתן של שיחות מהותיות אלו ולהתקדמות לקראת הסדר קבע". יו"ר צוות המו"מ הישראלי, השרה ציפי לבני, ושליחו המיוחד של רה"מ, עו"ד יצחק מולכו יצאו אמש לארה"ב.
המשא ומתן צפוי להימשך תשעה חודשים והצדדים ידונו בו בכל נושאי הליבה. מטרת השיחות, כפי שהגדירו אותן האמריקנים, היא "הסכם קבע שאחריו יוכרז על סוף הסכסוך וקץ לדרישות". נקבע כי במהלך המשא ומתן אבו מאזן לא יפנה לעצרת הכללית של האו"ם או לארגונים בינלאומיים אחרים ולא יבצע צעדים חד־צדדיים כגון דרישה להכיר ברשות כמדינה.
ההישגים מבחינת ישראל הם שלא נענו דרישות הפלשתינים להצהיר כי השיחות יתקיימו כאשר המדינה הפלשתינית תתקיים בקווי 67' וכן לא הוסכם על הקפאת בנייה.
אתמול הצליח נתניהו לגייס רוב להחלטה לשוב למו"מ במחיר שחרור האסירים. 13 שרים תמכו במהלך, מול שבעה שהתנגדו ושניים שנמנעו. השרים אישרו את החזרה למשא ומתן עם הפלשתינים, את קיומו של משאל עם בכל הסדר עתידי שיכלול נסיגות ביהודה ושומרון ואת שחרורם של 104 מחבלים רוצחים הכלואים בישראל עוד מלפני הסכמי אוסלו בשנת 1993. האסירים הביטחוניים ישוחררו בארבע קבוצות, מדי כחודשיים, לאורך כל תשעה החודשים. הקבוצה הראשונה צפויה להשתחרר עוד החודש.
בבתי הכלא בישראל יש 15 ערבים ישראלים, אך אין התחייבות ישראלית לשחררם. נתניהו הבטיח אתמול כי אם ישוחררו מחבלים ערבים ישראלים, הם ישוחררו בסוף התהליך, בקבוצה הרביעית, ורק אחרי ישיבת ממשלה נוספת, דיון והצבעה חוזרים בנושא.
זהות האסירים שישוחררו עדיין לא נקבעה, והיא תיקבע על ידי צוות השרים שהוסמך לכך בראשות רה"מ. ראש השב"כ יורם כהן אמר בישיבה כי "קיימת סכנה לביטחון משחרור אסירים, אך לצד זה, בכניסה למו"מ עם פלשתינים קיים אפקט מסוים של הרגעת השטח באיו"ש".
נתניהו אמר אתמול: "יש מחיר מאוד כבד להחלטה הזאת. יש גם מחיר לאי כניסה לתהליך. כניסה לתהליך מסייעת לאינטרסים אסטרטגיים של מדינת ישראל. לא צריך להסביר לי מהי מלחמה בטרור. איבדתי את אחי, שפיקד על פעולה שמטרתה היתה למנוע שחרור מחבלים (מבצע אנטבה), אני נפצעתי בפעולה שמטרתה למנוע שחרור מחבלים (הפריצה למטוס סבנה). אני מאמין שחידוש התהליך המדיני בעת הזאת הוא דבר חשוב למדינת ישראל".
שרת המשפטים ציפי לבני אמרה: "בהחלטה שלנו יש לא מעט כאב. תפקידנו להקשיב ולהבין, ככל האפשר, את הכאב ולקבל החלטה עבור העתיד, שלוקחת בחשבון את מכלול השיקולים. כך אני עושה עכשיו. אנחנו מקבלים החלטה לשחרר במהלך מו"מ רוצחים שפלים שישבו בכלא הישראלי שנים רבות, ובצדק. הם ישוחררו רק אם המו"מ יהיה רציני".
השר אורי אריאל שהתנגד בהצבעה אמר: "עושים צחוק מהחוק. שחרור מחבלים זהו מעשה לא יהודי, לא מוסרי, והוא לא יביא שום תועלת".
השר אורי אורבך מהבית היהודי שהצביע נגד אמר: "לא צריך לשלם במטבע קשה כל כך תמורת סחורה פגומה שאני לא מאמין בערך שלה".
"יום קשה לכולנו"
השר גדעון סער אמר: "זה אחד הימים הקשים לכולנו. הלב מתקומם נגד שחרור מחבליםץ זה מאוס בעיני כל אחד מאיתנו באותו אופן ובאותה מידה. קל ופופולרי להצביע נגד, אבל מה יקרה אם כולנו או אפילו מחציתנו יצביעו נגד? הצבעה נגד משמעה שממשלת ישראל דחתה את הסיכום שאליו הגיע רה"מ עם מזכיר המדינה האמריקני. מו"מ לא ייפתח וישראל תואשם גם על ידי ידידיה הטובים ביותר בכך שהוא לא ייפתח. מצבנו במערכת הבינלאומית לא קל".
גם ההצעה לחוקק חוק יסוד: משאל עם קיבלה אתמול את תמיכת הממשלה, והוא יובא מחרתיים לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה. הצעת החוק קובעת כי כל הסכם מדיני עם הפלשתיני, שבמסגרתו צפויה נסיגה משטחי יהודה ושומרון, יובא לאישור במשאל עם. בהחלטה שאושרה מובהר כי גם אם יהיה מדובר בצעד חד־צדדי וגם אם יהיה מדובר בהסכם, קיימת חובת משאל עם שבו ישתתפו כל מי שזכאים להצביע לכנסת. עוד נקבע כי שינויו של החוק יצטרך לעבור בחקיקת חוק יסוד נוסף ברוב של חברי הכנסת.
שלמה צזנה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו