"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"להקפיא הרפורמה ברשות השידור"

המשנה ליועמ"ש אישר הקפאה זמנית של העברת כספי ההבראה • "רשות השידור הולכת ומידרדרת ומתקשה להשיג את ייעודה"

,עודכן
צילום: קונטקט // רשות השידור

תוכנית ההבראה בדרך להקפאה: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי־פיסקלי), עו"ד אבי ליכט, אישר אתמול, בחוות דעת שכתב בעקבות פניית שר התקשורת גלעד ארדן ושר האוצר יאיר לפיד, להקפיא לתקופה קצרה את הסכם מימון תוכנית ההבראה של רשות השידור.

חוות הדעת הגיעה לאחר ששר התקשורת ארדן פנה אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה על דעת שר האוצר לפיד, וביקש ממנו לדעת אם השרים יכולים להקפיא לתקופה קצרה את ההסכם שטרם נכנס לתוקפו. בתקופה זו מבקשים השרים לשקול את האפשרות לשנות כליל את מתכונתו של השידור הציבורי.

לפי ההסכם, שנחתם באוגוסט 2012, הממשלה התחייבה להעניק לרשות בין השאר הלוואות בסכום של 530 מיליון שקלים, וכן להעניק לה מענק של 90 מיליון שקלים. הרשות מצידה התחייבה לנקוט שורה של מהלכים ובהם צמצום כוח האדם, הסדרה מחדש של יחסי עבודה, השקעה בשדרוג הטכנולוגיה ועמידה בדרישות החוק של הפקות מקור.

אולם לאחר הבחירות הודיע השר ארדן לרשות השידור כי הוא מעוניין להעמיד את הרפורמה ברשות השידור לבחינה מחודשת, ולבחון מחדש את קיום השידור הציבורי.

בחוות הדעת, שהוזמנה לבקשת ארדן, כותב ליכט כי "הרשות הולכת ומידרדרת, והיא מתקשה להגשים את ייעודה על פי הדין. תקציבה המשמעותי של הרשות, הממומן ברובו מכספי אגרה הנגבים מן הציבור, אינו מנוצל כראוי, וזאת בלשון המעטה. ניהול הרשות זוכה לביקורת רבה מצד הגורמים שהיו אמורים לפקח על התנהלותה התקינה".

ליכט מוסיף כי "הדעת הרווחת בקרב גורמי מקצוע בממשלה המלווים את עבודת הרשות היא כי קיים ספק רב אם הרפורמה המוצעת אכן תשיג את יעדיה ותבריא את הרשות".

לדבריו, "בנסיבות אלה עולה שאלה אם נכון להעביר לרשות הלוואות ומענקים מכספי הציבור. זאת בהינתן העובדה שלא ברור אם כספים אלה ינוצלו בצורה ראויה לאור מצבה של רשות השידור והתנהלותה ולאור חובת המדינה למנוע בזבוז של כספי ציבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר