משאל עם: להחליט במו ידינו

השבוע החולף יירשם בתולדות הכנסת כימי המהפך במבנה השלטון. באחת התנקזו למליאה ולוועדות הצעות חוק, שלאחריהן לא תיראה עוד הממשלה כבעבר. החשובה שבהן הגיחה מהירכתיים ונראתה תחילה כתיאורטית בלבד: אם יעלה בידי בנימין נתניהו להציג טיוטה להסכם מדיני עם הפלשתינים, היא תובא לאישור במשאל עם. אך מייד קיבלה גוון אקטואלי, מפני שנפתלי בנט היתנה את ההצבעה בעד תקציב המדינה באישור חוק משאל העם עכשיו. הפך אותם לחוקים־אחים.

צילום: רויטרס

דמוקרטיה המתבססת על משאל עם אינה שיטה מומלצת. שווייץ היא הראיה לכך. בישראל מתקיימת דמוקרטיה ייצוגית, והיא עדיפה. להמירה במשאל עם? תמיד קיים חשש כי אם יונהג פעם, יחזרו הפוליטיקאים לעשות בו שימוש חורג לפי נוחיותם. זה רע.

אך העניין הנדון אינו עוד החלטה חשובה. לא עוד מס. לא עוד מלחמה. אפילו לא מה שהיה הסכם השילומים מגרמניה ב־1952. זו החלטה בלתי הפיכה. יהיו תוצאותיה אשר יהיו, הן יותירו מחצית מן האומה מדממת, "מבכה על בניה, מיאנה להינחם".

מרחבי יהודה ושומרון הם נחלת אבותינו, יותר משדרות ובת ים ויגור. איני מכיר ח"כ אחד שהייתי מפקיד בידיו את ההכרעה אם להיפרד ממערת המכפלה בחברון ומשכם של חמור, שלא לדבר על סלע קיומנו בעיר דוד, ירושלים. לא רק שלא אפקיד בידם, אלא שחובתי ליטול את האחריות להחלטה עלי, אישית, ולהיות מסוגל להתבונן בעיני בנותיי ונכדיי והדורות הבאים. אני ולא שרף, אני ולא ח"כ.

אפשר להבין לליבם של האנשים אשר יחושו כי חייהם ייהרסו ומעיהם יתהפכו אם ישראל תקבל הצעה לשלום עם בן הדוד הפלשתיני ותדחה אותה; ולליבם של האחרים שנפשם תזעק יום ולילה כירמיהו במגילת איכה או כאיוב לנוכח הפרידה מערש המולדת. בכל מקרה ההחלטה תהיה אכזרית למחצית האומה, והיא תישאר כזאת, אך הכאב יוקל במשהו אם העם כולו יתייצב להכריע.

יש רבנים אשר יאמרו כי גם במשאל עם אין לאומה סמכות להכריע על ויתור בארץ ישראל, ויש שמאלנים אשר יתקוממו נגד כל החלטה לדחות את השלום השברירי עם רמאללה, אבל מי שמם לכפות את רצון המיעוט על החלטת הרוב? כפי שקבע רבא בעניין אחר של שפיכות דמים: "מי אמר שדמך סמוק יותר?" משאל העם רע. אך הוא גם הרע במיעוטו.

הוא דרמטי מכל הצעה אחרת שנדונה אתמול בכנסת, אך עדיין הפחות מעשי. בשאר החוקים יש בשורה - שהממשלה תתכווץ ל־18 שרים ולארבעה סגני שרים, ואין מלך אחד המכהן בשני כתרים, בצמד משרדים.

יש גם בעיה קשה. העלאת אחוז החסימה לסיעות קטנות תפגע לא רק בשאול מופז ובישראל חסון, שימצאו עצמם מחוץ לכנסת. יש סכנה כי גם כל הסיעות הערביות. כנסת בלי ערבים? סכנה לאומית ליהודים.