"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שוויון בנטל? לא כל כך מהר

שר הביטחון שוקל לבטל את הצווים שניתנו לתלמידי ישיבות שהיו אמורים להתגייס בחודש הבא • המדינה לבג"ץ: "גיוס עלול לסכל את המאמצים להסדרת הנושא"

,עודכן
צילום: דודי ועקנין // הנח"ל החרדי. למצולמים אין קשר לידיעה

הממשלה הודיעה אתמול לבג"ץ כי שר הביטחון, משה יעלון, שוקל לדחות את גיוסם של אלפי תלמידי ישיבות שהוצאו להם צווי גיוס. זאת, גם אם החוק לשוויון בנטל בשירות הצבאי לא יעבור עד סיום מושב הכנסת ב־5 באוגוסט.

בהודעה שהגישה המדינה לבג"ץ נאמר כי גיוס תלמידי הישיבות בקיץ אינו עולה בקנה אחד עם הצעת החוק של הממשלה, המיועד להביא לגיוס תלמידי ישיבות. ההודעה נמסרה בתשובה לעתירה של חדו"ש, הפורום לשוויון בנטל, ישראל חופשית והח"כ לשעבר רוני בריזון (שינוי), המבקשת להפסיק את התקצוב לכ־54 אלף תלמידי ישיבות בעקבות ביטול חוק טל. העתירות של התנועה לאיכות השלטון ועו"ד יהודה רסלר מבקשות לגייס את תלמידי הישיבות בעקבות ביטול החוק.

בתשובת המדינה שהגישו עוה"ד דנה בריקסמן, יובל רויטמן ואבישי קראוס מפרקליטות המדינה, הם מדגישים כי בכוונת הממשלה לפעול ככל יכולתה להשלמת הליכי החקיקה של חוק פרי "עוד טרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ".

בעקבות ביטול חוק טל הוצאו אלפי צווי גיוס לתלמידי ישיבות ילידי שנתונים 1995-1994, שהראשונים שבהם אמורים להתייצב לשירות ב־18 באוגוסט. על פי תשובת המדינה, שר הביטחון משה יעלון יחליט בעניין רק לאחר שיתברר אם חוק פרי עבר. אם החוק יעבור, יתבטלו הצווים מאליהם. שכן חוק פרי מעניק פטור לכל 50 אלף תלמידי הישיבות בני 28-18.

המדינה מציינת עוד כי "לפי ההסדר המוצע במהלך ארבע השנים הקרובות, אשר יהוו תקופת הסתגלות, מוצע שלא לחייב את תלמידי הישיבות ילידי שנתונים אלה בגיוס. משכך מדיניות שלפיה יגויסו תלמידים אלה בשלב זה אינה עולה בקנה אחד עם הצעת החוק הממשלתית, ואף עלולה לסכל את מאמצי הממשלה להוביל הסדרה של הנושא כמוצע במסגרת חקיקה ראשית".

פרקליטם של העותרים עו"ד גלעד ברנע אמר: "זו תהיה החלטה שלא שווה את הנייר שתודפס עליה וטוב יעשה השר יעלון אם יימנע מכך". מנכ"ל חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב אמר כי "הודעת המדינה ממחישה את נחישות הקואליציה להעביר חוק שוויון בנטל ללא שוויון בנטל". ח"כ מנחם אליעזר מוזס מיהדות התורה אמר: "אני מקווה שמדובר בסנונית ראשונה של חזרה לשפיות והבנה כי לעולם לא יהיה כאן גיוס בכפייה של בחורי ישיבה".

מרד בבית היהודי?

בתוך כך, ארבעה ח"כים מהבית היהודי הודיעו כי יצביעו נגד התקציב בשל הקיצוץ המתוכנן בכלל הישיבות. הארבעה: אורית סטרוק ליאור כלפה, יוני שטבון ומוטי יוגב, לא תיאמו זאת עם בנט. יו"ר הסיעה אילת שקד אמרה כי לא מדובר במרד: "כל הסיעה תתנגד לתקציב במידה שהקיצוץ הזה יישאר".

בהכנת הידיעה השתתףיהודה שלזינגרטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר