בשיתוף זאפ משפטי
רובנו מכירים את המושג "ניכור הורי" בהקשר של גירושין, כאשר יש מצב שבו אחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה האחר וגורם להם להתנכר אליו ולהתנתק ממנו, כך שההורה המנכר הופך בעיני הילד להורה היחיד עבורו. אולם, לאחרונה הוטבע מושג חדש בשם "ניכור בגיל השלישי". תופעה זו מתרחשת כאשר בדרך כלל אחד הילדים משתלט על הורה קשיש ומביא אותו למצב של ריחוק מיתר ילדיו, על מנת שההורה יוריש לאותו הילד את כל רכושו.
המושג הוטבע ע"י עו"ד ענת ליפשיץ, תלמידת מחקר באוניברסיטת בר אילן וממונה מחוזית על עורכי הדין ביחידת הסיוע במשרד הרווחה. ליפשיץ יישמה את התופעה במספר מאמרים ועמדה על השפעתה האפשרית הן על דיני הירושה והן על הסדרת היחסים בין חברי המשפחה במהלך חיי הזקן. עוה"ד ענבל כספי גאון נחשפה לכתיבתה האקדמית של ליפשיץ ולקחה אותה צעד קדימה לעולם המעשה.
"משום שמדובר בנושא חדש יחסית, אין הרבה פסיקה בנושא, אך קיימים פסקי דין שעוסקים ב'השפעה בלתי הוגנת'", אומרת עו"ד ענבל כספי גאון, המתמחה בדיני משפחה, אפוטרופסות וירושה. "ידוע כי ניכור הורי בגיל השלישי מבוסס במרבית המקרים על עניינים כספיים. צד אחד לוקח את ההורה תחת חסותו ומסית אותו משאר הילדים, לא מאפשר לו ליצור איתם קשר, מבדל אותו מהם ומכל אינטרקציה איתם, מתוך אינטרס בבוא העת שהקשיש יוריש את כל כספיו לגורם המנכר".
איך ניתן לזהות ניכור הורי בגיל השלישי?
"יש לכך שלושה מאפיינים בסיסיים", מסבירה עו"ד כספי גאון. "ראשית, כאשר קיים סכסוך בין הצאצא המנוכר לבין הגורם שמנכר את הקשיש. שנית, היווצרות יחסי אמון מיוחדים בין הגורם המנכר לבין הקשיש, שנותן אמון מוחלט באדם שמנכר אותו ויש ביניהם יחסי תלות - פיזית, כלכלית, רגשית וקוגניטיבית. קשישים אלה הם למעשה חסרי ישע, והדמות המנכרת הופכת להיות הדמות ההורית עבורם.
"מאפיין שלישי מתייחס לתקופה שקדמה לניכור. טרם היווצרות יחסי האמון המיוחדים היו היחסים בין הורה הזקן לצאצא המנוכר תקינים, אולם לאחר היווצרות התלות, ההורה 'נדבק' מהצד המנכר והקשר בינו לבין הצאצא נפגע. פעמים רבות, הקשיש אינו מסוגל להסביר לילדיו למה הוא אינו חפץ לראותם ולא מודע למניפולציות רבות שנעשו כדי להביאו למצב זה".
הקשישה סירבה לפגוש את בתה ונכדותיה
עו"ד כספי גאון מספרת על מקרה שבו טיפלה: שתי אחיות, האחת דתייה והשנייה חילונית, בנותיה של קשישה בשנות ה-80 לחייה, ניצולת שואה, שהיו מאז ומתמיד בקשר טוב זו עם זו וגם עם האם. בשנה האחרונה, האחות הדתייה החליטה לקחת תחת חסותה את האם. הקשישה עזבה את ביתה ועברה לגור עם בתה הדתייה על מנת שזו תדאג לה ותטפל בה. אולם, מאז המעבר של האם, נותק הקשר עם בתה השנייה ועם בנותיה, נכדותיה של הקשישה.
במפגשים המועטים שלה עם בתה החילונית אמרה הקשישה כי היא יודעת שהיא (בתה החילונית) מייחלת למותה וכל מה שהיא רוצה ממנה זה רק את כספה. הבת החילונית פנתה ליחידת הסיוע של בית המשפט על מנת לגשר על הנתק שנוצר בינה לבין אמה, שלא מרצונה, אך אמה הקשישה לא היתה מוכנה לפגוש אותה בטענה שזו רוצה להרוג אותה.
"כשהבת החילונית פנתה אלי, חלפה כשנה מאז ראתה את אמה בפעם האחרונה", אומרת עו"ד כספי גאון. "ניסינו בכל דרך לגשר ולדבר עם הצד השני אך כל מאמצינו היו לשווא. הגשנו בקשה למינוי אפוטרופוס לעניין גוף ורכוש, משום שהקשישה לא מודעת למה שקורה סביבה, היא ממש כלואה בשבי. בתקופה זו בתה המסיתה לקחה אותה לערוך צוואה וביקשה ממנה שתצווה את ביתה רק לנכד אחד, בנה של האחות המסיתה.
"המקרה הנוכחי הוא מקרה קלאסי לתיקי קדם עיזבון. לא פעם מגלים את הניכור בגיל השלישי בדיעבד, רק לאחר שמוגשת התנגדות לצוואה ולאחר שההורה שהוסת נפטר. זו הסיבה שיש לפעול במהירות האפשרית ולפנות לבת המשפט בליווי עורך דין אשר תחום מומחיותו הוא ניכור בגיל השלישי", מדגישה עו"ד כספי גאון ומוסיפה: "חשוב לציין כי לא כל משרד עורכי דין ידע לטפל בסוגיה רגישה ומורכבת זו ומי שנדרש לעסוק בתחום חייב להבין את כל ההסתעפויות שלה".
מה אפשר לעשות כאשר קיים ניכור בגיל השלישי?
"כאשר מזהים תופעה זו חשוב לפנות מיד לבית המשפט על מנת למנות אפוטרופוס לקשיש המנוכר. ייתכן שיהיה צורך במינוי פיסכוגריאטר שיבחן את מצב הקשיש המנוכר, עו"ס לקשישים והוצאת צווים שינטרלו גורמים משפיעים. חשוב שבית המשפט ייעתר לבקשה לבחון לעומק ולבדוק שהקשיש לא מנוצל על מנת שיוכל לסיים את חייו בכבוד הראוי. יש מה לעשות", מסכמת עו"ד כספי גאון, "רק צריך לדעת למי לפנות".
לקריאה נוספת ולהרחבה על המושג "ניכור הורי בגיל השלישי" ניתן לפנות למאמרים:
• ענת ליפשיץ "ניכור לעת זיקנה כהשפעה בלתי הוגנת בעקבות הלכת החוטים השזורים" הארת דין יד 49
• ענת ליפשיץ "בין פגיעות לאוטונומיה: מבט משפטי על קשרים בין-דוריים של זקנים" מחקרי משפט לד(3)
ליצירת קשר לחצו כאן
ניתן לפנות גם במייל - inbalcaspigaon@gmail.com
או בטלפון 073-7590877
בשיתוף זאפ משפטי