אלמלא הפועלים התאילנדים, לא הייתה חקלאות בישראל

בשיתוף לקט ישראל

מי אני

"שמי ציון גיאן, אני בן 71 , נשוי ואב לארבעה ילדים, מתגורר במושב שדה עוזיה. אני עובד כבר 40 שנה במשק שקיבלתי מההורים, ואני נהנה מכל רגע".

גידולים

"אנחנו מגדלים ארטישוק, כרוב אדום, כרוב לבן, שומר, חצילים וקולרבי. פעם גידלתי ברוקולי,  אבל מאז שהעבירו את המפעלים שלהם לצפון, ירדתי מזה כי העלות של ההובלה גדולה מדיי וזה לא משתלם".

סדר יום

"אני קם בכל יום ברבע לשש בבוקר, ומארגן  את הפועלים התאילנדים, בודק שהכל בסדר. בשמונה וחצי שותה קפה, מתפלל,  אחר כך אני חוזר שוב לפועלים ובודק את הביצועים שלהם.  אם יש לי הזמנות, אני הולך לעבוד קצת במשרד, ואז חוזר שוב לשדה. לפעמים אני עובד עד שש בערב והולך לישון בסביבות חצות".

אם לא הייתי חקלאי...

"אני לא יודע אם הייתי משהו אחר, כי אני מאוד אוהב את מה שאני עושה.   אומנם למדתי מסגרות,  אבל מהיום שהשתחררתי מהשירות הצבאי בשנת 1971 ראיתי שזה לא עסק בשבילי. ההורים שלי נתנו לי משק לנהל. התחלתי עם סוס ועגלה, והיום אני מנהל משק מסודר ומתקדם עם שמונה טרקטורים, משאיות וכלים".

עונה אהובה

"אני אוהב את כל העונות. קיץ, חורף, סתיו,  אביב - הכל אותו דבר מבחינתי. מה שכן, בקיץ אני מוריד מינונים בגלל העלויות של המים".

קורונה

"הקורונה השפיעה עלינו חזק מאוד, השווקים לא התנהלו אותו דבר. בתי המלון היו סגורים ולא היה למי לשווק. כשהשוק נעצר, גם אנחנו נעצרנו".

פועלים

"יש לי שבעה פועלים תאילנדים. הם עובדים טובים מאוד, ואני יכול לומר בוודאות שאם לא היו פועלים תאילנדים, לא הייתה חקאלאות בארץ ישראל. הישראלים לא באים לעבוד, וחבל".

הכי אוהב בלהיות חקלאי

"אני אוהב את עבודת האדמה, את היצירה, זה כיף לעבוד בשדה. כיף להיות באוויר הפתוח, להתחבר לטבע, ליצור משהו חדש ולראות שאנשים נהנים ממה שאתה עושה".

הכי פחות אוהב בלהיות חקלאי

"אני פחות אוהב שהחקלאות של היום, לפחות במדינת ישראל, היא עסק פחות כלכלי, הייתי אומר שזה כבר ברמה של עסק שהוא לא משתלם. הסיכון גבוה מאוד, צריך להיות אדם חזק מאוד בשביל להיות בתחום הזה. אתה יכול לגדל 300 דונם ולא לשווק 20 דונם. לא מספיק שאתה לא מרוויח – אתה יכול להיות ממש בהפסד רציני, כי העלויות הן כל כך גבוהות, שזה לא כלכלי. זה הרבה עניין של מזל".

לקט ישראל

"אני מכיר המון שנים את לקט ישראל. אני מרגיש זכות לעבוד איתם ולעזור להם במשימה החשובה שהם לקחו על עצמם. אני נותן להם הרבה סחורה, ואני מרגיש כאילו שיווקתי את הסחורה והרווחתי הרבה כסף. זה שכר שבא מלמעלה, ואני נותן מכל הלב. גם אם העובדים שלהם צריכים עזרה בידיים עובדות או צריכים טרקטור, אני לצדם. אני אומר להם כל הכבוד וגאה בהם על העבודה שהם עושים. המצב במדינה לא פשוט, לאנשים קשה, וכל דבר כזה עוזר מאוד".

חקלאי, עודפי התוצרת שלך יכולים להגיע לאלו שאין להם. להצטרפות ללקט ישראל >>

בשיתוף לקט ישראל