הבית אינו רק מקום מגורים; כפי שנוהגים להגיד באנגלית, "home is where the heart is" – כלומר, אנחנו "נותנים את הלב" לבית, ולכן הוא מהווה השתקפות עמוקה של העולם הפנימי שלנו. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הסביבתית חושפים כיצד הבחירות שאנו עושים בעיצוב הבית – מצבעי הקירות ועד לסידור הרהיטים – מגלות היבטים מפתיעים באישיותנו, לעתים כאלה שאפילו איננו מודעים להם. ביקשנו מקלוד לתת לנו דוגמאות לקשרים בין בחירות עיצוביות בבית לבין האישיות שהן מרמזות עליה.
אחד הגילויים המעניינים ביותר נוגע לדרך שבה אנשים מארגנים חפצים: אנשים בעלי נטייה גבוהה לנוירוטיות מעדיפים לעתים קרובות סידור סימטרי ומדויק, המספק תחושת שליטה בסביבה. לעומתם, אנשים בעלי פתיחות גבוהה לחוויות חדשות נוטים לאמץ אי-סדר יצירתי, עם פריטים מתרבויות שונות וסידור פחות פורמלי.
גם ספריית הספרים שלנו מספרת עלינו הרבה. אנשים שמציגים את הספרים שלהם בצורה בולטת, במיוחד כותרים שמרמזים על השכלה או תחומי עניין ייחודיים, עושים זאת לא רק כדי לגשת אליהם בקלות – זוהי למעשה צורה של 'הצגת זהות' – דרך לא מילולית לסמן מי הם, או מי הם שואפים להיות.
מרתק במיוחד הוא הקשר בין חללים פתוחים לבין היבטים באישיות; חובבי מטבחים פתוחים (open-plan) נוטים להיות יותר חברותיים ומוחצנים, בעוד שאנשים המעדיפים חדרים מופרדים ואינטימיים נוטים להיות יותר מופנמים, וזקוקים למרחב פרטי לעיבוד מחשבות.
צבעים מספקים אף הם תובנות מרתקות. אנשים הבוחרים בצבעים כחולים וירוקים בחללי מגורים נוטים לחפש רוגע ולהיות יותר רגישים לגירויים, לעומת הבוחרים בצבעים חמים, כמו אדום או כתום, באזורים ציבוריים בבית, המחפשים לעתים קרובות גירוי והתרגשות בחייהם.
אפילו הבחירה בין וילונות כבדים למינימליסטיים חושפת העדפות אישיותיות: אנשים המעדיפים וילונות כבדים ואטומים נוטים להיות יותר פרטיים ושומרים על גבולות ברורים בחייהם החברתיים, בעוד שאוהבי חלונות חשופים נוטים להיות יותר פתוחים ושקופים ביחסיהם.
כמובן, גורמים כמו תקציב, מגבלות המרחב והשפעות תרבותיות משחקים גם הם תפקיד בבחירות העיצוב שלנו. אך גם בתוך מגבלות אלה, אנחנו מוצאים דרכים לבטא את הפנימיות שלנו דרך המרחב שסביבנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו