עוד שבוע וחצי יצוין בעולם המדע יום השנה ה-50 לאחד הגילויים הדרמטיים והחשובים ביותר בחקר ההיסטוריה והאבולוציה. ב־24 בנובמבר 1974 גילו הפליאואנתרופולוג האמריקאי דונלד ג'והנסון ועוזרו טום גריי את לוסי, נקבת קדם-אדם, בצפון־מזרח אתיופיה. הגילוי הזה הביא למהפכה בחקר האבולוציה האנושית, ולוסי הפכה לאייקון בין מאובני הקדם־אדם, כאשר מחקרים עליה ממשיכים להתפרסם עד היום.
"המדע מתקדם כל כך, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין אילו תשובות לוסי תביא בעתיד, אבל היא תמשיך להיות יסודית במחקר על התפתחות האדם, כנראה ל-50 שנים נוספות", אומרת רבקה גרסיה ממעבדת האבולוציה האנושית באוניברסיטת בורגוס, לפי דיווח של El Pais.
באמהרית, השפה המקומית העכשווית במקום בו כנראה חיה לוסי, ניתן לה השם דינקינש, שמשמעותו "את נפלאה". היא הייתה בת כ־3.2 מיליון שנה. השלד שלה כלל 47 עצמות, המהוות כ־40% מהשלד הכולל. זה נחשב ממצא חסר תקדים בשלמותו לתקופה כה קדומה, וסיפק הבנה עמוקה יותר על התפתחות ההליכה הזקופה אצל המינים שקדמו לאדם. חוקרים גילו שלוסי הייתה בעלת מאפיינים משולבים של אדם וקוף, והלכה על שתיים. "היא מה שהיה חסר כדי לקשר בין בני אדם לקופים – צורת ביניים של חיים, החוליה החסרה", הסביר חואן לואיס ארסואגה, פליאואנתורפולוג מספרד, לאל-פאיס.
לוסי "פתרה שאלה שהעסיקה את הפליאונטולוגיה במשך מאה שנה, והיתה פתוחה בשנות ה-70: היכן החל האדם", אמר הפליאנתרופולוג הצרפתי פסקל פיק בראיון ל-Le Monde.
המחקר על מבנה השלד של לוסי הראה שפרופורציות הגפיים שלה קרובות יותר לאלו של שימפנזים ובונובו מאשר לאלה של בני אדם מודרניים. עם זאת, היא לא התנועעה כמו שימפנזה או בונובו. לוסי הראתה צורת הליכה דו־רגלית שונה מזו של בני אדם מודרניים, עם צעדים קצרים ורגליים מרוחקות יותר.
הממצאים שעלו מגילויה של לוסי חיברו יחד מידע שנצבר משרידים שהתגלו באפריקה מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. כאמור, גם היום, חמישים שנה לאחר גילויה, המאובנים של לוסי ממשיכים להיות נושא למחקר ולהתעניינות, כאשר מחקרים אחרונים התמקדו בתקופת ההריון והלידה במין שאליו השתייכה, כיצד נראו תינוקות ואיך הם גודלו.
חוקרים רבים סבורים שהמין אליו השתייכה לוסי, אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, עשוי להיות אב קדמון של המין האנושי, ואולי גם של קבוצות אנושיות אחרות שנכחדו. המדענים חלוקים לגבי מקומה המדויק בעץ האבולוציוני. "אנחנו במבוכה. כיצד ניתן להבין מגוון ביולוגי כה עשיר, שיחי ולא ליניארי?" אמר פיק.
לוסי, ששמה הבינלאומי הגיע מהשיר Lucy in the Sky with Diamonds של הביטלז, שהתנגן במחנה של החוקרים בלילה שלאחר הגילוי, הפכה לאייקון תרבותי ומדעי. הבחירה בשם הפופולרי "תרמה לשיווק המדעי של המאובנים האלו", קבע טים ווייט, פליאונתולוג אמריקאי.
המחקר על לוסי ואוסטרלופיתקוס אפרנסיס תרם להבנה שההליכה הדו־רגלית התפתחה לפני הגדלת המוח באבולוציה האנושית. "לוסי הדגימה שהאבולוציה האנושית הייתה הרבה יותר מסובכת”, הוסיף ארסואגה.
מקורות: סיינטיפיק אמריקן, Le Monde, El Pais.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו