למה אנחנו ממשיכים לתמוך בפוליטיקאים ששיקרו לנו?

הצהרות שקריות או מטעות של פוליטיקאים מאכזבות בוחרים שוב ושוב – אבל מצד שני, לעתים קרובות הם מצדיקים את השקרים אם זה מתיישב עם אמונותיהם הפוליטיות, כך לפי מחקר חדש שעליו נספר בעזרת Claude.

המחקר, שפורסם ב-American Journal of Sociology, ניתח סקרים של מצביעים רפובליקנים ודמוקרטים שנעשו בעיקר בתקופת נשיאותו של דונלד טראמפ. הוא מצא שתומכי שתי המפלגות הראו "נטייה משמעותית" לספק הצדקות מוסריות מפורשות להצהרות לא מדויקות עובדתית של פוליטיקאים מהמפלגות בהן הם תומכים.

"נראה שזה קשור יותר לאופן שבו הצהרות – בין אם נכונות ובין אם לא – מדברות על אג'נדה פוליטית רחבה יותר", אמר אוליבר האל, מרצה בקרנגי מלון ומחבר שותף של מחקר.

הסקרים הציגו למשתתפים הצהרות שגויות בעליל של פוליטיקאים כמו טראמפ ורון דסנטיס מהצד הרפובליקני, וג'ו ביידן ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז מהצד הדמוקרטי. במקום להודות בשקרים, הבוחרים הפגינו "גמישות מוסרית", והצדיקו אותם כמייצגים "אמת פוליטית" גבוהה יותר שהתאימה לאמונותיהם.

התוצאות הללו מערערות את ההנחה שהבוחרים בסך הכל טועים בכך שהם מאמינים לפוליטיקאים, ומעידות שהבוחרים עושים בחירה מכוונת לקבל שקרים שמתיישרים עם השקפותיהם על פני עובדות אובייקטיביות. יוצא דופן לכלל הזה היה מה שמכונה בתקשורת האמריקאית "השקר הגדול" – טענתו של טראמפ לפיו הבחירות ב-2020 נגנבו. כאן, תומכיו ראו בטענותיו עובדות, ולא סתם דעה שנועדה לאישור תפישה פוליטית.

למחקר היו כמה מגבלות, כולל שימוש במדגמים לא מייצגים – אבל הממצאים מחזקים את החששות לגבי המחויבות הרעועה של הציבור לנורמות דמוקרטיות של אמת וראיות עובדתיות. "מאמצים למאבק בתגובה חיובית מצד בוחרים למידע שקרי לא יכולה להיות מוגבלת לחינוכם לעבוד קשה יותר כדי למצוא מידע מדויק", אמר מינג’יי קים מאוניבריסטת רייס, שהשתתף בכתיבת המחקר.