"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מומחים טוענים: הקנסות על שימוש בטלפון בנהיגה לא מספיקים

מומחית אמריקאית טוענת שההגבלות על החזקת הטלפון בזמן הנהיגה לא הפחיתו מספיק את תאונות הדרכים משום שהבעיה חמורה יותר, וטוענת כי לא יהיה מנוס ממגבלות חמורות יותר, שאולי יכללו אפילו איסור על שימוש בווייז

,עודכן
0השמעה
אל תנסו את זה באוטו. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

לפני 25 שנה, כשהטלפונים הסלולריים היו המצאה חדשה יחסית, לא היה נדיר לראות אנשים מדברים בהם ומשתמשים בהם תוך כדי נהיגה במכונית. מאז, החוק והתרבות הדביקו את הפער, וכיום מאוד לא מקובל לגעת בטלפון בזמן הנהיגה (גם עם 60% מודים שהם עושים זאת מדי פעם) – אבל עדיין, עצם נוכחותם גורמת סיכונים משמעותיים לנהגים ולכל מי שחולק איתם את הדרך. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לפרט את הבעיה שטרם נפתרה, אפילו אם מתעלמים מכל מפרי החוק שבכל זאת מורידים ידיים מההגה אל המכשירים.

על פי נתונים שאספה שאנון רוברטס, מרצה להנדסה תעשייתית באוניברסיטת מסצ’וסטס באמהרסט המתמחה באינטראקציות של נהגים עם טכנולוגיה, תאונות קטלניות המיוחסות להסחת דעת של נהגים אמנם הראו ירידה לאורך השנים – אך היא היתה מתונה למדי: אם ב-2017 היא היתה הגורם ל-14% מהתאונות הקטלניות בארה"ב, ב-2021 היא הובילה ל-13% מהן, מה שעדיין מציב אותה כגורם מרכזי לתאונות כאלו.

ייתכן שהצבה של הטלפון על מתקני אחיזה ברכב ושילוב האפליקציות במסכים מובנים בדשבורד טיפחו תחושת ביטחון מזויפת, ומסתירות את הסכנות של הסחת דעת קוגניטיבית בזמן נהיגה. שיחות באמצעות הרמקול או אוזניות מותרות ברוב המדינות ותחומי השיפוט בעולם כחלופה בטוחה יותר לשימוש בטלפון ברכב, אך הן עדיין דורשות תשומת לב קוגניטיבית, מה שמסיט את המיקוד של נהגים מהכביש ומגביר את הסבירות לתגובות מאוחרות ותאונות. יתרה מכך, ההשפעות המתמשכות של הסחת הדעת נמשכות זמן רב לאחר סיום השיחה, ומהווות איום מתמשך על הבטיחות בדרכים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

אפליקציות של צד שלישי, כמו CarPlay של אפל ו-Android Auto של גוגל, שנועדו לשלב את הסמארטפונים עם הרכב, רק מחמירות את הבעיה עוד יותר, על ידי פיתוי נהגים לעסוק בטלפונים שלהם באמצעות פקודות קוליות, מסכי מגע וכפתורים בלוח המחוונים. גם הן מסיטות את תשומת הלב של הנהגים מהכביש, ופוגעות בזמני התגובה ובבטיחות.

אפילו ההתקדמות בתחום הנהיגה האוטונומית לא פוטרת את הנהגים מאחריותם להישאר ערניים. בעוד שמערכות אלו מציעות סיוע בהיגוי והאצה, הן אינן מעניקות לנהגים ‘רישיון’ להתעסק בהסחות דעת כמו שליחת הודעות או גלישה בטלפונים. מחקרים מצביעים על כך שנהגים המשתמשים במערכות חצי-אוטונומיות כאלו נוטים לשאננות ולהסטת מבט מהכביש, מה שמגביר את הסיכון לתאונות – והדיווחים הרבים על תאונות כאלו שאכן קרו הן הוכחה חותכת לכך.

בסופו של דבר, קידום הרגלי נהיגה בטוחים יותר יחייב כנראה הגבלות נוספות על שימוש במכשירים בזמן נהיגה. בינתיים, על כל נהג לקחת אחריות ולהימנע ככל הניתן משימוש כלשהו בטלפונים – עם או בלי נגיעה בהם – בזמן נסיעה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר